הסיכון להדבקה בכיתות, יעילות אמצעי ההגנה על הילדים, והתרומה של מוסדות החינוך להפצת הנגיף בקהילה. כחודש לפני תום חופשת הקיץ – מה אומרים המחקרים על החזרה לבית הספר בזמן מגפה?

המאמצים לבלימת מגפת COVID-19 מתפרסים על פני מישורים רבים, שחלקם טרם נראו בעבר. אחד הצעדים שננקטו במדינות רבות כבר בתחילת הדרך הוא סגירה של מוסדות החינוך, שבהם מאות ילדים, מתבגרים ואנשי צוות נמצאים במגע קרוב ויומיומי זה עם זה לאורך שעות ארוכות בחללים סגורים. על מנת להפחית את הסיכון להדבקה החלו בחודש מרץ להיסגר בזה אחר זה מוסדות חינוך בכל רחבי העולם, ובאפריל הושבתו הלימודים ב-194 מדינות. 1.5 מיליארד תלמידים נשארו בבית בניסיון לבלום את המשך התפשטות המגפה.

סגירת בתי הספר, לצד מכלול צעדי מנע נוספים, אכן תרמה להפחתה משמעותית בהדבקה וצמצמה את התחלואה. עם זאת, ככל שהסגר נמשך התברר שלא מדובר בפתרון ארוך טווח, ומומחים רבים טענו כי סגירת מוסדות חינוך עשויה לגרום יותר נזק מתועלת.

בשל מקומם המרכזי של בתי הספר  בחברה המודרנית, לסגירתם יש השלכות רבות. בהיבט החינוכי, המעבר שנעשה ללמידה מקוונת אמנם מספק פתרון מסוים, אך לא מדובר בתחליף מספק לשיעור פרונטלי. בנוסף, בתי הספר הם גם מקום למשחקים, פעילויות ומפגשים חברתיים, שמהווים נדבך מהותי בחייהם של ילדים ובני נוער. כמו כן, מוסדות חינוך הם נקודת ממשק חיונית בין רשויות הרווחה לילדים ממשפחות נזקקות או לאלה שסובלים מאלימות והזנחה. בהעדר מסגרת, ילדים רבים נותרים ללא מענה לבעיות כמו חוסר ביטחון תזונתי או אלימות. ולבסוף, בהיעדר מסגרות חינוכיות לילדים בגילאים הצעירים, הורים רבים אינם יכולים לצאת לעבודה, עם כל ההשלכות הכלכליות הכרוכות בכך.

במקביל החלו להצטבר ראיות לכך שילדים נדבקים ומדביקים אחרים בנגיף הקורונה החדש SARS-COV-2 בשיעור נמוך משמעותית ממבוגרים, ומפתחים בדרך כלל מחלה קלה בלבד. אמנם אחדים מהם עלולים ללקות בסיבוך דלקתי נדיר, אך ברוב המקרים הוא ניתן לטיפול וחולף עם הזמן.

מודלים העלו כי לסגירת בתי הספר יש השפעה שולית של 4-2 אחוזים בלבד על התמותה מהמחלה. על כן היו רופאי ילדים שקראו לפתוח את בתי הספר. ואכן, ביוני החלו חלק מהמדינות לפתוח מחדש את מוסדות החינוך, ועד כה כמחצית מהן פתחו מחדש את בתי הספר והגנים. בחלק מהמדינות החזרה ללימודים נעשתה תחת הגבלות, כמו חבישת מסכה וצמצום מספר התלמידים בכיתות, ואילו באחרות חזרו ללימודים כרגיל.

ביוני החלו חלק מהמדינות לפתוח מחדש את מוסדות החינוך צילום shutterstock*
ביוני החלו חלק מהמדינות לפתוח מחדש את מוסדות החינוך צילום shutterstock

ההדבקה במוסדות חינוך

כעת, כחודשיים לאחר הפתיחה המחודשת, מה אנחנו יודעים על תפקידם של בתי הספר בהתפשטות המחלה? אף שמדובר בשאלה מהותית, קשה להתחקות בצורה שיטתית אחרי המידע שמגיע מכל מדינה ומדינה, במיוחד בגלל ההנחיות השונות והבדלים תרבותיים ומערכתיים ביניהן. עם זאת, במאמר בכתב העת Science, שבחן את הנתונים הזמינים מכמה מדינות, הצביעו החוקרות ג'ניפר קוזין-פרנקל (Couzin-Frankel), גרטשן פוגל (Vogel) ומייגן ויילנד (Weiland) על כמה דפוסים שיפורטו להלן.

אחת השאלות המהותיות בהקשר הזה היא עד כמה ילדים נדבקים בנגיף ומדביקים אחרים. זוהי שאלה חשובה, שכן, לדברי אוטו הֶלְוֶוה (Helve), המתמחה במחלות זיהומיות אצל ילדים, "אין מנוס מהתפרצויות בבתי ספר", דבר שמעורר חשש שבתי ספר יהפכו למוקדי התפרצות שדרכם הנגיף יופץ בקהילה. עם זאת, מחקרים מצאו שמסיבה לא ידועה צעירים מתחת לגיל 18 נוטים פחות להידבק בנגיף, והסיכון להדבקה יורד ככל שהגיל צעיר יותר.

המחשה לכך אפשר למצוא בנתונים שנאספו מקרפי אה-ולואה (Crépy en-Valois), עיירה של 15 אלף תושבים בצרפת. בתחילת פברואר פיתחו שני מורים בתיכון של העיירה תסמינים דמויי שפעת, אך בשלב ההוא איש לא חשד שמדובר ב-COVID-19. רק בסוף החודש, כשאחד מאנשי הצוות אושפז במצב קשה בבית חולים בפריז, הבינו שמדובר בנגיף הקורונה החדש. עד לאבחונו התפשט הנגיף באין מפריע בעיירה ובמוסדות החינוך שבה.

חקירה אפידמיולוגית שניהל בעיירה הרופא ארנולד פונטנה (Fontanet) ממכון פסטר לימדה רבות על תפקידם של מוסדות חינוך בהתפשטות הנגיף בקהילה. סקר נוגדנים מצא כי 38 אחוז מהתלמידים, 43 אחוז מהמורים ו-59 אחוז מעובדי המינהל  והמשק בתיכון נחשפו לנגיף.  לעומת זאת, רק שלושה תלמידים בכל ששת בתי הספר היסודיים בעיירה נדבקו בנגיף, כנראה מקרובי משפחה ולא בבית הספר. נראה כי הילדים הללו לא הדביקו אף אחד.

המחקרים שמתארים את הממצאים מצרפת לא עברו עדיין ביקורת עמיתים, אך הם לפחות מרמזים שתלמידי יסודי בני 11 ומטה נדבקים ומדבקים ב-SARS-CoV-2 פחות מכלל האוכלוסייה. פונטנה מציין שמדובר בממצאים ראשוניים בלבד, וממליץ לנהוג משנה זהירות במה שנוגע לתלמידי תיכון, ש"מפתחים לרוב תסמינים קלים, אך הם מידבקים ומפיצים את הנגיף. תלמידי יסודי, לעומת זאת, כנראה אינם מידבקים במיוחד".

אחרי שתלמידי התיכון יצאו לחופשה, מספר החולים החדשים בין תלמידי תיכון פחת משמעותית, ומספר החולים החדשים בגילאי בית הספר היסודי נותר נמוך ויציב. הממצא מחזק את הסברה שתלמידי תיכון מדביקים כנראה זה את זה ואת הקהילה בשיעור גבוה, ואילו תלמידי היסודי נדבקים כנראה בקהילה ומדביקים את חבריהם בשיעור הרבה יותר נמוך.

ממצאים דומים עלו מהתפרצות הנגיף בגימנסיה העברית בירושלים ובתיכון ובית ספר יסודי סמוכים בניו זילנד. בשני המקרים נראה שהנגיף התפשט בין תלמידי הכיתות הגבוהות ועבר מהם לצוות, אך התקשה לעבור בין תלמידים צעירים.

עם זאת, תועדו גם התפרצויות נרחבות יותר בבתי ספר יסודיים. לדוגמה, בבית ספר יסודי ביפו, שגודלו לא צוין, נדבקו בקורונה 33 תלמידים ו-5 אנשי צוות. ובמקרה דומה שתועד בקנדה נדבקו 9 מ-11 תלמידים בכיתה אחת. כך שהתמונה אינה חד-משמעית.

תלמידי תיכון מדביקים כנראה זה את זה ואת הקהילה בשיעור גבוה צילום shutterstock
תלמידי תיכון מדביקים כנראה זה את זה ואת הקהילה בשיעור גבוה צילום shutterstock

ריחוק פיזי

עם פתיחת בתי הספר מחדש אכפו חלק מהמדינות הגבלות של ריחוק פיזי על התלמידים כדי לצמצם את הסכנה להדבקה ולהתפשטות של הנגיף. מדובר בשיטה יעילה למדי, אך שנויה במחלוקת שכן ילדים צעירים רגילים לשחק ולהתרוצץ ביחד.

בדנמרק ובהולנד הסתפקו לפיכך בתחילה בצמצום גודל הכיתות או בלימודים בקבוצות קטנות וקבועות (קפסולות) ועודדו קיום שיעורים באוויר הפתוח. בהדרגה אימצו מדינות נוספות מודלים דומים. במחוז קוויבק בקנדה, למשל, איפשרו מאז מאי לתלמידי בתי ספר יסודיים להתכנס בקבוצות של עד שישה תלמידים ובמרחק של מטר אחד זה מזה. בצרפת ביטלו את כל ההגבלות על ילדים בני 5 ומטה ובהולנד בוטלו לאחרונה כל ההגבלות על בני 17 ומטה.

מסכות

מעבר לקושי האנושי לעמוד במגבלות הריחוק הפיזי במסגרת חינוכית, קיים גם קושי מעשי. יש גבול למרחק שאפשר לשמור בין ילדים במבנה סגור עם כיתות קטנות. בישראל, למשל, מצטופפים ברוב הכיתות בין 30 ל-40 תלמידים, דבר שלא מאפשר לשמור על מרחק של שני מטר ביניהם.

לפיכך בישראל בחרו להשתמש במסכות הגנה כדי לצמצם את הפצת הנגיף בבתי הספר. המסכות אומנם יעילות בצמצום ההתפשטות של הנגיף, אך הן אינן נוחות לשימוש ממושך, בייחוד עבור ילדים, שמתקשים לחבוש אותן לפי ההוראות, ועל אחת כמה  וכמה בקיץ הישראלי החם והלח.

לדברי סוזן קופין (Coffin), מומחית למחלות זיהומיות מבית החולים לילדים בפילדלפיה,  "מסכות הן חלק מהמשוואה להאטת ההתפשטות של COVID-19 בבתי ספר, בייחוד כשיש קושי בשמירה על ריחוק פיזי". היא מוסיפה שהנגיף עובר בעיקר בטיפות שנפלטות ממערכת הנשימה, וחבישת מסכה מקשה עליו להתפשט.

בחלק ממדינות מזרח אסיה, ובהן סין, דרום קוריאה, וייטנאם ויפן מרבים להשתמש בשנים האחרונות במסכות הגנה בעונת השפעת, וכעת כל התלמידים והצוותים החינוכיים בהן מונחים לחבוש מסכות באופן קבוע. בישראל, ילדים בכיתות ד' ומעלה מונחים לחבוש מסכה כל שעות הלימודים, ולדברי מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות הציבור במשרד הבריאות אפרת אפללו, ההנחיות הללו נשמרות.

במדינות אחרות המסכות ממלאות תפקיד פחות מרכזי בהתמודדות עם המגפה. בגרמניה תלמידים מונחים לחבוש מסכות במרחב הציבורי של בית הספר, אך לא בתוך הכיתות עצמן. עם זאת, מקפידים על ריחוק פיזי בכיתות. בקנדה, דנמרק, נורבגיה, שבדיה ובריטניה השימוש במסכה במוסדות חינוך הוא המלצה בלבד.

במדינות רבות בעולם השלישי השימוש במסכות במוסדות חינוך הוא מותרות שלא כולם יכולים להרשות לעצמם. בגאנה, לדוגמה, הלימודים התחדשו בחודש מאי תחת ההנחיה לחבוש מסכות שתקפה רק למי שידם משגת. ובדרום אפריקה, שסובלת מהתפרצות נרחבת, מנסים לספק מסכות לתלמידים שאינם יכולים לרכוש אותן בעצמם.

אפללו מציינת כי התרומה של חבישת המסכות בבתי ספר הומחשה היטב אחרי גל החום שתקף את ישראל באמצע חודש מאי. כשהטמפרטורות טיפסו מעבר ל-40 מעלות צלזיוס הסכים משרד הבריאות לבטל את חובת חבישת המסכות למשך שבוע שלם. שבועיים לאחר מכן התרחשה ההתפרצות המשמעותית בגימנסיה העברית בירושלים, שבה 153 תלמידים ו-25 אנשי צוות נדבקו בנגיף. אף שאי אפשר לדעת בוודאות אם ההתפרצות הוחרפה עקב הסרת המסכות, אפללו סבורה שהתזמון עשוי לרמוז על קשר אפשרי.

בידוד ומעקב

אחד הקשיים בניהול הסיכונים במוסדות חינוך נובע ממחסור במידע על היקף ההתפשטות של הנגיף בבתי ספר, שקשור לכך שילדים נוטים לא להראות תסמינים של המחלה. אם התגלה חולה COVID-19 אחד בבית הספר, כמה חולים אסימפטומטיים (אנשים שנדבקו אך לא מציגים תסמינים) נוספים קיימים? כל עוד לא ברורה התשובה לזה, קשה לענות גם על שאלה בסיסית נוספת: מה עושים כשמתגלה חולה קורונה בבית הספר?

בגרמניה שולחים לבידוד של שבועיים כל כיתה ששהתה בקרבת חולה מאומת, לרבות הצוות החינוכי. בטייוואן בית ספר נותר פתוח אם התגלה בו חולה יחיד, אך נסגר ברגע שמתגלה חולה שני או למעלה מכך. בישראל סוגרים בתי ספר כבר מהחולה הראשון, וגם מכניסים לבידוד את כל מי שהיו במגע קרוב איתו ובודקים אם נדבקו.

בדיקות נרחבות בבתי ספר, שכוללות גם תלמידים ללא תסמינים, יכולות לסייע לבחור במדיניות המתאימה ביותר. ממשלת בריטניה החלה במחקר מקיף בבתי ספר שיוכל לשפוך אור על השאלות הללו. החוקרים מתכננים לעשות בדיקות מדגמיות לתלמידים ולאנשי צוות במשך שישה חודשים, הן לנוכחות הנגיף והן להימצאות נוגדנים בדמם, כדי למפות את דפוס ההדבקה. מחקר דומה נערך ב-24 בתי ספר בברלין ויימשך שנה.

בית הספר והקהילה

אחד החששות שעלו בתחילת המגפה, בייחוד בשל כך שילדים אינם מפתחים תסמינים בדרך כלל, הוא שבתי ספר יהפכו למוקדי הדבקה בקהילה. בתרחיש כזה, מורים ואנשי צוות נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. עם זאת לא נמצאו עד כה דיווחים על תמותה או תחלואה מוגברת בקרב מורים. הממצא היחיד הוא שבשבדיה, שם לא ננקטו שום צעדי מנע בבתי הספר, כמה מורים אכן מתו מהמחלה.

עד כה, הנתונים מכמה מדינות באירופה מצביעים על סיכון נמוך גם עבור בני הקהילה החשופה להדבקה מילדי בתי הספר. כל עוד קצב ההדבקה המקומי נמוך, נראה כי פתיחת בתי ספר, לצד יישום קפדני של צעדי מניעה, אינה מגדילה באופן משמעותי את מספר החולים בקהילה.

בדנמרק, למשל, מספר חולי הקורונה הכללי המשיך לרדת גם אחרי שפתחו מחדש את הפעוטונים ובתי הספר היסודיים באמצע אפריל ואת חטיבות הביניים והתיכונים במאי. תמונה דומה התקבלה גם בהולנד, פינלנד, בלגיה ואוסטריה – נראה כי לא חלה התפשטות מוגברת של הנגיף אחרי הפתיחה המחודשת של בתי הספר.

עם זאת, פתיחת בתי הספר בהחלט הובילה לשינוי במאזן הנדבקים, והעלתה את תפוצת המחלה בגילאים הצעירים. בגרמניה, שיעור הצעירים מתחת לגיל 19 מתוך כלל המאובחנים החדשים זינק  מ-10 אחוזים בתחילת מאי לכמעט 20 אחוז בסוף יוני. עם זאת, חלק מהחוקרים מייחסים את זה גם לעלייה בהיקף הבדיקות ולירידה בתחלואה של האוכלוסייה המבוגרת. לא מדובר בממצא חד-משמעי, שכן פתיחת בתי הספר נעשתה ברוב המקומות לצד הקלות נוספות, כך שהעלייה במספר המאובחנים החדשים בגיל הצעיר יכולה לנבוע גם מגורמים אחרים.

הציפייה היא שרוב בתי הספר ייפתחו מחדש לקראת הסתיו, עם הגבלות למניעת הדבקה כגון חבישת מסכות, הקפדה על היגיינה ושמירה על ריחוק פיזי. ייתכן שהמגמה הזאת תפסח על בתי ספר במדינות מתפתחות, שאינן יכולות להחיל צעדי מניעה יעילים במוסדות החינוך. ראש ממשלת בנגלדש שק הסינה (Hasina) כבר הכריזה כי בתי הספר בארצה יישארו כנראה סגורים עד שתושג שליטה במגפה. הכרזה דומה הגיעה מבכירי ממשל בפיליפינים, שציינו כי לא יתקיימו שיעורים פרונטליים במדינה עד שיימצא חיסון לנגיף.

במקסיקו, אפגניסטן וארצות הברית מתכננים לחזור ללימודים במהלך חודשי הסתיו. התוכניות הללו כוללות לרוב צעדי מניעה כמו לימוד בקבוצות קטנות בשילוב עם למידה מקוונת. היעילות של כל גישה תתגלה רק במבחן התוצאה, ומצריכה מחקר נוסף שנהיה יותר ויותר מורכב במוסדות חינוך. איסוף מידע מילדים עבור מחקר אפידמיולוגי מחייב קבלת הסכמה של הילדים והוריהם, אינו פשוט מבחינה לוגיסטית ומגביר את העומס על הצוותים החינוכיים העמוסים במילא. עם זאת, איסוף הנתונים חיוני כדי שנוכל להעריך את מידת ההצלחה של כל גישה, וכך לקבל החלטות מושכלות ומבוססות מידע במגפה הנוכחית ובמגפות אחרות בעתיד.

 

3 תגובות

  • אנונימי

    מורים בסיכון חייבים לעבוד

    לא בכל בתי הספר מקפידים, בחדר המורים הקטן עשרות מורים יחד ואין מי שיאכוף. צוות בסיכון לא מגיע ומשלם בימי מחלה ממושכים וקנסות.

  • משה

    תלמידי בית הספר היסודי בישראל אינם עוטים מסכות

    אפילו הצוות לא עוטה מסכות.

  • יואב

    אזרח

    זה לא נכון , אצלנו עוטים. מורים בטוח , תלמידים לאורך רוב היום..וחוץ מזה לפי הכתבה היסודיים מדביקים כנראה פחות.