עם קצת סקרנות בריאה, שאלות טובות וחושים חדים, כל אחד יכול להיות מדען. כל מה שצריך זה לצאת מהבית ולטייל בחיק הטבע

מדעי הטבע עוסקים בחקר הטבע, כך שאין פלא שאחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד איך לחקור היא פשוט לצאת ולטייל בחיק הטבע. זה נכון שבעתיים כשמדובר בטיול במקום נגיש וקרוב לבית, שאליו אתם יכולים לחזור לעיתים קרובות וכך להעמיק את ההיכרות איתו ולחקור אותו לעומק. לא תאמינו איזו השראה אפשר לקבל מהטבע ומהתעמקות בשאלות מחקר פשוטות.

כמה עקרונות פשוטים יוכלו לעזור לכם לפקוח עיניים ולמצוא שאלות מחקר מרתקות במהלך הטיול. את הדוגמאות כאן מצאנו בשטח הסמוך למכון דוידסון במזרח רחובות, אך אפשר ליישם את אותם רעיונות כמעט בכל מקום. אפשר גם להכיר טוב יותר את הטבע באזור הזה ולהתרשם ממה שפורח עכשיו בביקור בעמוד האינסטגרם רחובוטבע, שמפרסם תמונות עדכניות לאורך השנה.

1. צאו עם שותף

מעבר לכך שבטוח יותר לטייל בצוותא ושכיף לחלוק עם עוד מישהו את חוויות הטיול, עבודה משותפת מועילה רבות למחקר. שתפו זה את זה במחשבות וברעיונות שלכם. שיקלו גם להצטרף לסיורים בהשתתפות מומחים, למשל באחד מסקרי הטבע המתוכננים בקרוב.

מפת בריכת החורף של רחובות
שקלו להצטרף לסיורים עם מומחים. שטחים פתוחים סמוך לרחובות | ציור: טל דהאן, עיבוד: מריה גורוחובסקי

2. גוונו – בקרו במועדים שונים

הטבע משתנה כל הזמן. ציפורים מקננות ונודדות, שלל מינים של חרקים מופיעים בעונה המתאימה וצמחים פורחים ונובלים. הטבע מגיב לעונות השנה. בגבעת השיטה המלבינה, למשל, אפשר לראות שהחצב באמת מבשר את בוא הסתיו, שהפריחה מגיעה לשיאה בחורף, שמאות מיני חרקים פעילים באביב ואילו עץ השיטה המלבינה מעדיף לפרוח בקיץ.

העונתיות היא תופעה מוכרת מאוד, אך האם חשבתם פעם מדוע היא מתרחשת? מה היתרון בכך שפרחים רבים ממין מסוים יפרחו ביחד ואיך הם מחליטים מתי לפרוח? השאלות האלו לא רק מעניינות, אלא גם חשובות מאוד לגידולים חקלאיים, ויכולות לעזור לנו להבין טוב יותר את השעון הפנימי שלנו.

כדי להתעמק בנושא אפשר לבחון אילו סוגי צמחים פורחים בכל אחת מעונות השנה, מתי מרבית הפריחה מתרחשת ואילו בעלי חיים מגיעים לבקר. כמו כן, אפילו בלי לערוך ניסוי מבוקר, אפשר למשל לחפש צמחים שגדלים ליד פנסי רחוב, ולבחון אם זמני הפריחה שלהם שונים מאלה של צמחים שאינם חשופים לתאורה מלאכותית, ומה בדיוק ההבדלים.

3. חפשו בתי גידול שונים

תנאי הסביבה מכתיבים את מיני בעלי החיים והצמחים שישרדו בהם. סוג הקרקע משפיע למשל רבות על סוג הצמחים ובעלי החיים שיגדלו בה. סדומה לחלקים רבים של מישור החוף, אזור מזרח רחובות מאופיין בעיקר בקרקעות חמרה וכמה גבעות כורכר. בעבר פרחה באזור החקלאות, וגם כיום אפשר למצוא את שרידיה, בדמות כרמי ענבים, שקדיות ומטעי זיתים, שהוחלפו בהמשך בפרדסים, ולאחר מכן בכבישים ובניינים.

כיום מרבית השטח הפתוח במזרח רחובות משמש לחקלאות, והטבע נותר בעיקר בצידי הדרכים ובאיים מבודדים כמו גבעת השיטה המלבינה. בתי הגידול של החמרה והכורכר הולכים ונעלמים, ואיתם סדרה של צמחים ובעלי חיים ייחודיים לאזור. קיפוד החולות, לדוגמה, היה נפוץ בעבר ברחובות, אך כיום לא ברור כמה פרטים שלו שרדו באזור, אם בכלל.

נוסף על סוג הקרקע, תנאים כמו לחות, כמות אור והיצורים הנוספים החיים באזור משפיעים מאוד על המגוון הביולוגי. לכן כדאי לפקוח עין ולחפש בתי גידול מגוונים שתוכלו לחקור. נסו לברר אילו אתגרים והזדמנויות מאפשרים תנאי הסביבה ואיך מתמודדים איתם יצורים שונים. בית גידול יכול להיות אפילו ערימת עלים קטנה או צמח מסוים. ומעניין גם לראות את הדינמיקה ארוכת השנים של חילוף חברות צמחים ובעלי חיים שמתרחשת בבתי גידול שהופרו, כמו שדות נטושים או שטחים טבעיים לאחר שריפה.

שום תל אביבי | צילום: צביה אלגלי
איך הוא יודע מתי לפרוח? שום תל אביבי 

4. מים הם בסיס החיים

למים יש חשיבות מכרעת לחיים, ולכן כדאי לשים אליהם לב במיוחד בעת ביקור בטבע.

בריכת החורף של רחובות, למשל, היא מקור מים עונתי שמושך אליו בעלי חיים מהאזור ומשמש בית גידול ייחודי ליצורים שפיתחו מנגנונים מגוונים להתמודד עם התייבשות הבריכה בקיץ. אוכלוסייתה משתנה עם עונות השנה, וגם נדרשת להתמודד עם שינויים קיצוניים בתנאי השטח בשעות היום והלילה.

בנוסף, בעלי חיים רבים, כגון חלזונות ודו-חיים, זקוקים ללחות. לכן אפשר למצוא אותם בחוץ בעיקר אחרי הגשם או בשעות הקרות והרטובות של הלילה. חשבתם פעם מדוע נוצר טל בשעות הללו, גם אם אין ערפל או אובך באוויר? רמז לתשובה תוכלו לקבל אם תצאו לטייל מוקדם בבוקר ותבחנו היכן יש הכי הרבה טל – האם זה על הקרקע, משטחי מתכת, או על עלי צמחים? האם הטל כבד יותר תחת עץ או בשדה הפתוח? בלילה מעונן או בהיר? נסו להבין בעצמכם איך סביבת הטיפות משפיעה על תהליך היווצרותן.

ידוע גם שפטריות, או לפחות גופי הפרי שלהן המכיל נבגים, מגיחות אחרי הגשם. איך הן גדלות כל כך מהר? אפשר להתרשם מהתופעה במזרח רחובות ובחורשים למיניהם. רמז נוסף תוכלו לקבל אם תרטיבו פטריות מיובשות שקניתם בסופר.

חיפושית נחושתית הקוצים | צילום: צביה אלגלי
בעלי חיים רבים זקוקים ללחות ויוצאים בשעות בהן מצטבר טל. חיפושית נחושתית הקוצים עם טיפות  

5. הצטיידו כראוי

מחקר מדעי הולך יד ביד עם ידע וטכנולוגיה. המחקר מאפשר את הרחבת הידע שלנו ופיתוח מכשור מתקדם, שמאפשרים בתרם מחקרים חדשים. לכן מומלץ להצטייד לפעמים במכשירים זמינים ונוחים לישמוש כמו מצלמה, זכוכית מגדלת, פנס או סרט מדידה. גם מגדירים למיניהם וחיבור סלולרי לאינטרנט יכולים להועיל מאוד. אחרי התיעוד במצלמה תוכלו להמשיך את עבודת החקר בבית, לזהות את בעלי החיים והצמחים ולקרוא על מה שמצאתם. כך גם תוכלו להתכונן טוב יותר לביקור הבא.

חשבתם על שאלות מדעיות משלכם? מצוין! שתפו אותנו בתגובות.

תגובה אחת

  • אורי

    מאמר מצוין

    ממש מעולה המאמר הזה, נותן נקודות למחשבה אבל משאיר את פתרון השאלות לקורא ומעודד אותו לצאת ולחקור בעצמו.