להיאבק בהתחממות הגלובלית
דרך הצלחת

המזון שאנו צורכים משפיע ישירות על הסביבה האקולוגית שלנו. בשנת 2015, לדוגמה, הוערך כי תעשיית המזון לבדה אחראית ל-34 אחוזים מפליטת גזי החממה לאטמוספרה. אך ההשפעה של תעשיית המזון על הסביבה אינה מתמצית בתרומתה להתחממות הגלובלית; ייצור המזון כרוך בהשלכות נוספות – ביניהן ניצול מים מתוקים, זיהום ביבשה ובמקורות מים והפחתת המגוון הביולוגי, עקב שימוש בקרקעות לצורכי חקלאות – וכל אלה פוגעים בסביבה שבה אנחנו חיים.

ככל שהאוכלוסייה הולכת וגדלה, הופכת השמירה על הסביבה למשימה הכרחית על מנת לאפשר קיום אנושי לאורך זמן. בהתאם לכך, בחלק מהמדינות כבר ננקטים צעדים כדי להקטין את השפעות תעשיית המזון, כמו צמצום בזבוז מזון – שליש מהמזון המיוצר מתקלקל, נפגם או נזרק עוד לפני שהוא מגיע לצרכנים; שיפור טכנולוגיות הייצור הקיימות, כדי, למשל, להגדיל את התפוקה החקלאית בלי להרחיב את השטח המנוצל, לנהל ביעילות רבה יותר את דפוסי ההשקיה והדישון של היבולים, ולמחזר מים ודשן; וגם בתחום משק החי – שינויים בתזונת בעלי החיים ובדפוסי ההאכלה שלהם עשויים להפחית את ההשפעה הסביבתית ולהקטין את כמות הגזים שנפלטת לאטמוספרה. 

תעשיית המזון לבדה אחראית ל-34 אחוזים מפליטת גזי החממה לאטמוספרה. צלחת עם מזון ממקור צמחי | Creative Cat Studio, Shutterstock

שינויים בהרגלי הצריכה

מודל שבנו חוקרים ממספר אוניברסיטאות הראה ששיפורים טכנולוגיים, ייעול ייצור המזון וצמצום הבזבוז יכולים אומנם לצמצם במידה רבה את הנזק הסביבתי הצפוי עד שנת 2050, אך הם לבדם לא יספיקו. רק שינוי בהרגלי צריכת המזון, לצד התהליכים האלה, יאפשר לנו לשמור על סביבה שחיי האדם בה בטוחים, ולא נתונים בסכנה קיומית בשל חוסר יציבות בכדור הארץ. למעשה, המודל הראה ששינוי תזונתי ברמה עולמית, ואימוץ תזונה שכוללת כמות קטנה ככל האפשר של מזון מן החי, הקרויה גם תזונה פלקסיטריאנית, הם התרחישים שצפויים להוביל להפחתת הפליטה של גזי חממה במידה הרבה ביותר בהשוואה לאמצעים האחרים. 

אם כך, לאיזו תזונה תהיה ההשפעה הסביבתית המועטה ביותר? נראה כי צריכת מזון מן החי מזיקה יותר מצריכת מזון צמחי, הן בגלל תהליכים ישירים הקשורים במשק החי, כמו פליטת גז מתאן מבעלי חיים המעלים גירה, והן בעקיפין, כמו גידול יבולים לטובת האכלת בעלי החיים.

מחקרי עבר יצרו מספר מודלים כדי לבחון את ההשפעות האקולוגיות של דפוסי תזונה שונים, ומצאו שתזונה צמחונית וטבעונית מפחיתה את פליטת גזי החממה, את השימוש בקרקעות ואת ניצול המים המתוקים בהשוואה לתזונה שכוללת בשר. עם זאת, המחקרים הללו משתמשים במודלים שאינם משקפים את התמונה במלואה: הם לא מבוססים על דפוסי צריכת מזון ממשיים, אלא ממוצעים בלבד, וגם לא בוחנים באופן פרטני את ההשלכות האקולוגיות הספציפיות של מוצרי מזון כתלות באופן הגידול שלהם ובמיקומו. כדי לבחון בצורה מהימנה יותר את ההשפעה הסביבתית של צריכת מזון – וספציפית, כדי להשוות בין תזונה מבוססת בשר לתזונה צמחונית או טבעונית – נדרשים נתונים על צריכת מזון של אנשים אמיתיים, ואותם יש לבחון לאור מידע נוסף, כמו מקום הייצור ואופן הגידול של המזון, כדי לכמת את ההשפעה הסביבתית של כל מוצר. 

נראה כי צריכת מזון מן החי מזיקה לסביבה יותר מצריכת מזון צמחי. פועל במפעל לעיבוד עוף | Nataliia Maksymenko, Shutterstock

מה אוכלים היום?

במחקר שהתפרסם בכתב העת Nature, בחנו חוקרים את הקשר בין דפוסי האכילה והשתייה של 55 אלף תושבי בריטניה ובין חמישה מדדים סביבתיים: פליטת גזי חממה, שימוש במים מתוקים, זיהום ימי, שימוש בקרקעות והשפעה על המגוון הביולוגי. המידע לגבי דפוסי האכילה נאסף במחקר קודם, שעקב אחר דפוסי האכילה של משתתפיו במשך שני עשורים, כדי לבחון את הקשר בין תזונה לסרטן. לפי הדיווח העצמי  של המשתתפים, הם סווגו לאחת משש קבוצות: טבעונים, צמחונים, אוכלי-דגים, אוכלי מעט בשר (פחות מ-50 גרם ביום), אוכלי בשר בכמות בינונית (50 עד 100 גרם ביום) ואוכלי בשר רב (יותר מ-100 גרם ביום).

החוקרים חיברו את דפוסי האכילה למאגר מידע שסוכֵם את ההשפעות הסביבתיות של כ-57 אלף פריטי מזון שונים. הייחודיות של מאגר המידע הזה טמונה בהתייחסותו לנתונים כמו אופן גידול המזון ומיקומו, שמשנים את השפעתו על הסביבה. גזר שגדל בחממה בספרד, למשל, לאו דווקא ישפיע על הסביבה כמו גזר שגדל בשדה באנגליה. היקף המאגר גם הוא ייחודי: המידע שכלול בו נאסף מתוך 570 מחקרים שונים, שחקרו לא פחות מ-38 אלפי חוות, שפרושות על פני 119 מדינות בחמש יבשות. השימוש במאגר מידע נרחב כזה מאפשר לחוקרים לקבוע יותר בבירור אם דפוסי תזונה שונים משפיעים אחרת על הסביבה.

החוקרים מצאו כי תזונה המכילה מרכיבים מן החי, כמו בשר וגבינות, משפיעה יותר על הסביבה בהשוואה לתזונה צמחית. ההשפעה הסביבתית של אוכלי מעט בשר נמוכה בכ-30 אחוזים מההשפעה של אוכלי הבשר הרב, ואילו השפעתם של הטבעונים על ייצור גזי חממה הייתה רק 25 אחוזים מהשפעת אוכלי הבשר. ההבדל הדרמטי הזה נובע מכך שגידול משק חי מצריך יותר אדמה לעומת גידול צמחים; הצורך בשטחים נוספים מניע כריתת יערות מוגברת, וירידה בכמות העצים מורידה גם את כמות הפחמן הדו-חמצני שהם יכולים לאחסן ולנצל. נוסף על כך, שטחים רבים משמשים לגידול מזון לבעלי חיים, והיבולים הללו לא רק שאינם משמשים ישירות את האדם, אלא גם צורכים דשן בכמות גבוהה. דשן מיוצר לרוב מדלקי מאובנים, שמכילים כמות גבוהה של פחמן. 

השפעת התזונה על המערכת האקולוגית, כאמור, אינה מסתכמת בפליטת גזי חממה. במחקר נמצא שתזונה טבעונית עדיפה לסביבה גם בהיבטים אחרים: היא מנצלת פחות קרקעות (25 אחוזים מההשפעה של תזונה עשירה בבשר), צורכת פחות מים מתוקים (46 אחוזים מצריכת המים המתוקים של תזונה עשירה בבשר), יוצרת פחות זיהום ימי (27 אחוזים) ופוגעת פחות במגוון הביולוגי (34 אחוזים).

כדי לצמצם את ההשלכות המזיקות על כדור הארץ – מספיק לצרוך פחות מזונות מן החי. צלחת מחולקת באמצע לבשר ולירקות | Prostock-studio, Shutterstock

גם לכמות יש משמעות

אבל לא כולם יכולים לבחור בצמחונות או בטבעונות. מה לגבי כמות הבשר? במחקר נמצא שגם לכמות יש משמעות בלתי מבוטלת בחישוב ההשפעה הסביבתית. אנשים שאוכלים בשר בכמות מעטה אחראים לכ-70 אחוזים מההשלכות הסביבתיות של אוכלי בשר בכמות גבוהה. אם כך, אין צורך להיות טבעונים, או אפילו צמחונים, כדי לצמצם את ההשלכות המזיקות על כדור הארץ – מספיק לצרוך פחות מזונות מן החי. נמצא גם שההבדלים באופן גידול המזון ובמיקומו לא מסבירים את ההבדל במידת ההשפעה על הסביבה. מכאן שגם תזונה ש"מתחשבת" בסביבה ומכילה מזונות מן החי בכמות זעומה, תשפיע יותר על הסביבה מתזונה טבעונית – ואפילו תהיה זו תזונה טבעונית שהשפעתה הסביבתית רבה יחסית.

בסופו של דבר, דפוסי התזונה שלנו תלויים בנו. המחקר הזה ממחיש את השפעתה האדירה של תעשיית המזון על הסביבה ועל הבריאות העולמית, השפעה שיש לנו יכולת אמיתית לצמצם בעזרת צריכה מתונה יותר של מזונות מן החי ובחירה ביותר צמחים. והכי חשוב – שהמזון יהיה טעים, מזין ומשביע.