כמה נשאים של הנגיף אובחנו בישראל, אך הסיכוי שהמחלה תתפשט בארץ קטן מאוד. בכל זאת כדאי למנוע את התפשטות היתושים שעלולים להפיץ אותה

ביום ראשון פרסמה המועצה האזורית אשכול הודעה לתושבים  כי אחד מתושבי האזור נדבק בנגיף זיקה בעת שהותו בחו"ל, וכעת נמצא בשלבי החלמה מתקדמים. זו אינה הפעם הראשונה שבה מתגלים בישראל חולי זיקה שנדבקו בעת שביקרו במדינות נגועות בנגיף, אבל נכון לעכשיו קטנים הסיכויים שאנשים יידבקו כאן ושהמחלה תתפשט בארץ.

זיקה הוא נגיף מהסוג פלאבי-וירוס (Flavivirus), הכולל נגיפים רבים שמעבירים חרקים, בהם הנגיפים הגורמים לקדחת דנגי, לקדחת מערב הנילוס ולקדחת צהובה. נגיף זיקה מועבר לבני אדם רק על ידי יתושות מהסוג אדס (Aedes) והיתוש האחראי לרוב ההדבקות בנגיף ברחבי העולם הוא אדס מצרי (Aedes aegypti), שאינו קיים בישראל. עם זאת, יש עדויות לכך שגם יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes albopictus) – שהוא מין פולש בישראל – מסוגל להעביר את הנגיף: לפני כחמישה חודשים דיווח ארגון הבריאות הפאן-אמריקני כי נמצאו במקסיקו יתושי טיגריס אסייתי נגועים בזיקה וכבר בשנת 2013 חוקרים מסינגפור הצליחו להדביק את היתוש בזיקה במעבדה.

כאשר יתושת אדס מוצצת את דמו של אדם נגוע בזיקה הנגיפים מגיעים לקיבתה. שם הם חודרים לתאי גופה, מתרבים בהם ומגיעים לבסוף אל בלוטות הרוק שלה. בארוחת הדם הבאה של היתושה הנגועה יחדרו הנגיפים עם הרוק לדם של האדם הנעקץ. יתושות אדס מצרי אף מסוגלות להעביר את הנגיף לצאצאים שלהן.

רק אחד מכל חמישה בני אדם שנדבקים בנגיף מפתח מחלה, שהיא לרוב קלה וכוללת פריחה, חום, כאבי פרקים וראש ודלקת עיניים. אין לה טיפול מיוחד והיא חולפת מעצמה תוך פחות משבוע.  במקרים נדירים החולים עלולים לפתח בעיות עצביות, כגון תסמונת גיאן ברה (Guillain-Barré syndrome), מחלה אוטואימונית הגורמת לשיתוק, בדרך-כלל זמני. כמו כן, יש חשד כי הידבקות בנגיף במהלך היריון עלולה לגרום למומים מולדים, כולל מיקרוצפליה – הפרעה בהתפתחות המוח של תינוקות, הגורמת להם להיוולד עם ראש קטן מהרגיל, ועם פיגור התפתחותי וקוגניטיבי קשה, ולעיתים אף למוות בגיל ינקות.

נגיף זיקה התגלה לראשונה בשנת 1947 בקוף רזוס שהיה חלק מניסוי לניטור קדחת צהובה ביער זיקה שבאוגנדה. בהמשך הנגיף התגלה בבני אדם, ולא רק באפריקה אלא גם באסיה. הוא גרם לשתי התפרצויות גדולות – אחת באפריל 2007 באי יאפ שבמיקרונזיה ושנייה בשנים 2014-13 בפולינזיה הצרפתית, איי הפסחא, איי קוק וקלדוניה החדשה. ההתפרצות בפולינזיה הצרפתית הייתה הגדולה ביותר עד לאותה תקופה. קרוב ל-30,000 איש (11 אחוז מהאוכלוסייה) נדבקו בנגיף ומספר מקרי גיאן ברה זינק מממוצע של שניים בשנה ל-42. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נראה כי נגיף זיקה יכול לגרום לתופעות קשות.

למרות זאת, רוב העולם שמע על הנגיף רק בשנת 2015 בעקבות ההתפרצות בברזיל (שהחלה בחודש מרץ), שהתרחשה במקביל לעלייה בדיווחים של מיקרוצפליה, ובעיקר בעקבות התפשטות הנגיף ביבשת אמריקה.


מסוגל כנראה להעביר את הנגיף, אך אין עדות שעשה זאת בישראל. טיגריס אסייתי | צילום: Shutterstock
 

סכנה בהריון

החפיפה בזמנים בין ההתפרצות בברזיל לבין מקרי מיקרוצפליה העלתה את החשש כי קיים קשר סיבתי בין הנגיף לתופעה. כלומר, שנגיף הזיקה גורם למיקרוצפליה. אך, עלייה דומה במקרי מיקרוצפליה לא התרחשה בכל האזורים בברזיל שאליהם הגיע הנגיף וכן לא ברוב המקומות האחרים בעולם. התופעה תוארה למעשה רק בברזיל. בפולינזיה הצרפתית, למשל, נמצאה עלייה במקרי מיקרוצפליה במהלך ההתפרצות שהתרחשה שם, אך מדובר בעלייה קלה שלא דומה בעצמתה לדיווחים מברזיל. לכן, קשה להראות כי המומים המולדים נגרמים בעקבות הידבקות אמהות בזיקה במהלך ההריון ולא מסיבות אחרות.

עם זאת, ידוע כי נגיפים מסוימים יכולים לגרום נזקים לעובר (למשל אדמת, שלמזלנו יש חיסון נגדה). מאחר שקיים חשד שגם נגיף הזיקה גורם למומים, ממשיכים חוקרים לנסות לאשש או להפריך זאת ולמצוא את המנגנון הביולוגי לכך. מחקרים הראו שנגיף הזיקה יכול לעבור במהלך ההיריון מהאם לעובר ואף שהוא מסוגל להדביק רקמות מוח במעבדה.

במחקר אחד, שתוצאותיו פורסמו השבוע, הזריקו מנות גדולות של הנגיף לקופת מקוק זנב-חזיר בהיריון מתקדם. תוך עשרה ימים מההדבקה נמצאו סימני פגיעה בהתפתחות מוח העובר וראשו הפסיק לגדול. אולם מדובר בניסוי בחיה אחת ובלי ביקורות הולמות, ניסוי שאינו מאפשר למצוא קשר סיבתי בין הנגיף לתופעות הנצפות. בנוסף, מחקרים אחרים – שתוצאותיהם עוד לא פורסמו אך נתוניהם זמינים חינם ברשת – הראו שהזרקת הנגיף לארבע קופות ממין אחר, מקוק רזוס, במהלך ההיריון לא גרמה לזנק מוחי לעוברים.

המחקרים הרבים מחזקים את החשד שנגיף זיקה גורם למומים בעובר, אך הם לא מביאים הוכחה נחרצת לכך. בכל זאת, ארגוני הבריאות מסכימים כי מכלול העדויות ופוטנציאל הנזק מספיקים כדי לנקוט משנה זהירות ולהתייחס לנגיף כגורם למומים. עקב כך גופים שונים, – בהם משרד הבריאות – מזהירים נשים הרות מפני נסיעה לאזורים שבהם אפשר להידבק בנגיף ומפני כניסה להיריון במהלך הביקור וכמה שבועות לאחריו.

מחט בערימה

ומה בנוגע לישראל? על אף המקרים הבודדים של זיקה בישראל, הסיכוי להידבק מיתושים מקומיים הוא אפסי. כדי שתתרחש הדבקה יתוש טיגריס אסייני יצטרך לעקוץ מישהו שנושא את הנגיף בדמו, להידבק בנגיף ואז להעביר אותו לאדם אחר בעקיצה. היתושים האלה, בניגוד לאדס מצרי, עוקצים גם בעלי חיים אחרים, לא רק בני אדם, מסתפקים בארוחות דם אחת בכל מחזור הטלה, והם בעלי טווח תעופה קצר. בשל כך, יש סיכוי נמוך מאוד שהם יצליחו להעביר את הנגיף מאדם לאדם. עד היום לא התגלה בישראל אף יתוש טיגריס אסייני הנושא את הנגיף (אך גם אם קיים יתוש כזה הסיכוי לאתר אותו הוא כמו הסיכוי למצוא מחט נגועה בערימת מחטים).

דרך סבירה יותר להידבק בנגיף בארץ, אך ככל הנראה נדירה, היא ביחסי מין. הנגיף מועבר בנוזל הזרע – אפילו שישה חודשים לאחר הידבקות בו –  וכן התגלה בנרתיק, בשתן וברוק של אנשים ונשים שנדבקו בו. יש דיווחים על הדבקה של גברים ונשים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם נשאים או נשאיות של הנגיף. לכן, אם בן או בת הזוג חזרו מאזור נגוע בזיקה – כדאי להשתמש בקונדום, במיוחד ביחסי מין בעת היריון.

ומה בקשר ליתושות? גם בלי קשר לזיקה ולמחלות אחרות יתוש הטיגריס האסייני הוא מטרד לא קטן. רשתות נגד יתושים בבתים, דוחי יתושים וייבוש מקווי מים קטנים האהובים על יתוש הטיגריס האסייני (עציצים, תחתיות עציצים, צמיגים ועוד) יכולים למנוע עקיצות כואבות ומעצבנות, וכן לצמצם  את המטרד ולהקטין את הסיכוי שזיקה יהפוך לתושב קבע בישראל.