האם המחסור בשלבי ביניים הוא באמת בעיה? אם מוצא האדם מהקוף איך זה שיש קופים? והאם היא באמת סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה? על טיעונים שמושמעים נגד אבולוציה

לאחרונה בדיונים תיאולוגים בתקשורת עולה המלה אבולוציה כטיעון בעד או נגד קיומו של האל, פעמים רבות תוך ייצוג מעוות שלה. תורת האבולוציה היא אחת מאבני היסוד של מדעי החיים, וקיומה הודגם אינספור פעמים בשיטות רבות. כמות העדויות התומכות בה אדירה, אך עם זאת ישנם גורמים שבוחרים, מסיבות שאינן מדעיות, להתנגח בה בשלל טיעונים מופרכים. שיא המאמץ הזה היה הצגת התיאוריה הפסאודו-מדעית הנקראת "תכנון תבוני", שטוענת כי החיים בעולם תוכננו בידי ישות תבונית כלשהי וירדו לכדור הארץ כמקשה אחת.

למרבה הצער, הטיעונים הללו מוצאים את דרכם לשיח הציבורי ואף לתוכנית הלימודים בבתי הספר, במיוחד בארה"ב, ומוצגים לא פעם כאילו הם שווי ערך לטיעונים מדעיים אמיתיים. רוב הטיעונים נובעים מאי הבנה של עקרונות בסיסיים בתורת האבולוציה או אף בעקרונות מדעיים בסיסיים ביותר, ובכתבה זו נציג את העיקריים שבהם ואת התשובה המדעית.

אבולוציה היא רק תיאוריה

על פי השיטה המדעית, תיאוריה היא הסבר מבוסס המגובה בכמות נכבדה של עדויות. רבים טועים בפירוש המלה "תיאוריה" ומבלבלים בינה לבין "השערה". היות שעל פי השיטה המדעית כל הסבר מדעי הוא בר-הפרכה בהינתן ראיות מתאימות, תיאוריה היא המונח החזק ביותר שאפשר לתת להסבר מדעי כלשהו. לצורך העניין גם תורת היחסות של איינשטיין היא תיאוריה, חוקי התרמודינמיקה הם תיאוריה וחוקי המשיכה גם הם תיאוריה. תורת האבולוציה היא חוק הטבע היסודי, אולי היחיד, של מדעי החיים. היא ניתנת להפרכה, אולם עד כה לא נמצאה שום ראיה אמינה שמפריכה אותה בהצלחה.

האבולוציה מתארת את הופעת החיים

אבולוציה אינה מתארת את הופעת החיים, אלא את התפתחותם. למעשה, ההגדרה המדעית של אבולוציה היא "שינוי בהתפלגות האללים במאגר גנטי נתון", כאשר התפלגות האללים היא המופע הגנטי של תכונה מסוימת ומאגר גנטי פירושו אוכלוסייה שמסוגלת להתרבות בתוכה. ובמילים אחרות, כדי שתהיה אבולוציה חייב להיות מאגר גנטי קודם – כלומר חיים. קיימות גם תיאוריות שמבקשות להסביר את הופעת החיים, והמובילה שבהן היא תאורית האביוגנזה. האבולוציה היא תהליך שהחל ברגע שהופיעו החיים. מה גרם להם להופיע?

אם מוצא האדם מהקוף, מדוע יש עדיין קופים?

נתחיל מחידוד אי דיוק נפוץ - מוצא האדם אינו מהקוף או לפחות לא הקופים שאנו רואים כיום. האדם וקופים מודרנים הם סוג של בני דודים רחוקים עם אב  קדמון משותף. ובכל זאת כל מין בעולם עומד בכל דור במבחן הברירה הטבעית. אם הוא מותאם לסביבתו, כלומר מסוגל להתרבות בהצלחה – הוא שורד. אם לא, ולא משנה מה הסיבה לכך – הוא נכחד. יכול להיות מצב שבו מין אחד התפתח ממין אחר, אולם המין הקדום יותר עדיין היה מותאם מספיק לסביבתו כדי לשרוד בה. יתרה מזאת, לא פעם דווקא המין הצאצא עלול למצוא את עצמו נכחד בעוד המין ההורה ישרוד הלאה. מה שקובע את היעלמותם של מינים היא הברירה הטבעית ולא ההתפתחות של מינים צאצאים.


אילוסטרציה לAustralopithecus africanus מין קדום של קופי אדם| science photo library

אבולוציה מתרחשת רק ברמת המקרו ולא ברמת המיקרו

מכחישי אבולוציה רבים נוטים להפריד את האבולוציה לרמת המיקרו – השינוי בתכונה הבודדת על ידי מוטציה נקודתית (כמו שקורה למשל בפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים), לבין רמת המקרו – הופעת מערכת פיזיולוגית  שלמה או מין חדש (למשל התפתחות העין). הבעיה היא שקשה למצוא הגדרה מדויקת שתבחין בין מיקרו-אבולוציה למקרו-אבולוציה.

לקושי הזה יש סיבה טובה. ההגדרה של המקרו-אבולוציה משתנה ככל שמתגלות עדויות נוספות לאבולוציה. בעבר, ספינת הדגל של הדיון במקרו-אבולוציה הייתה העין, אולם אחרי שהתפרסם מאמר המתאר איך עין יכולה להתפתח במספר לא גדול של שלבים, שכל אחד נותן לאורגניזם יתרון הישרדותי, הדיון בנושא עבר לרמות אחרות. על פי מיטב  כשמדברים כיום על מקרו-אבולוציה מתייחסים למושג שנקרא "מורכבות בלתי פריקה", כלומר חלבון שנמצא במצב הבסיסי ביותר שלו ואי אפשר למצוא לו "אב קדמון" שנותן יתרון. תקופה מסוימת ראו בשוטון דוגמה לחלבון כזה, עד הצליחו לפרק את "המורכבות הבלתי פריקה" שלו. לאחר מכן עברו להמוגלובין ולחלבונים נוספים, אך גם כאן המחקר מתקדם ונמצאים הסברים, וגם אם לא נמצאים אין הדבר אומר שהם לא קיימים.

ההפרדה בין מיקרו-אבולוציה למקרו-אבולוציה שגויה מיסודה. ממש כפי שלא מפרידים בין כוחות כבידה של שני גרגרי חול בריק לבין כוחות כבידה של שתי גלקסיות בחלל (להלן מיקרו-כבידה ומקרו-כבידה), לא יהיה נכון להפריד בין שינויים קטנים לבין הצטברותם לשינויים גדולים על פני פרק זמן ארוך.

אבולוציה לא נכונה כי חסרים המון שלבי ביניים בין מינים

תורת האבולוציה קובעת כי לכל שני מינים יש אב קדמון משותף, ומכאן שככל שהמינים רחוקים יותר אבולוציונית זה מזה, האב הקדמון המשותף שלהם היה קיים לפני זמן רב יותר. שלב ביניים הוא מין שהיה אב קדמון של מין אחד וצאצא של מין אחר. המידע שיש לנו על אודות מינים קדמונים משותפים מגיע בעיקר ממאובנים, אך יצירת מאובן היא מאורע נדיר ביותר שדורש אוסף מוגדר של תנאים שחייבים להתקיים בסדר המתאים.

באופן טבעי, אותם תנאים לא קיימים כל הזמן ובכל מקום, ועל כן לא כל יצור משאיר אחריו מאובן. סביר מאוד להניח שלא קיימת נציגות מאובנת לכל המינים שהיו קיימים אי פעם, אולם אין פשר הדבר שהם לא היו קיימים. ובכל זאת, גם כך נמצאו המון שלבי ביניים שנשמר להם תיעוד במאובנים והם משמשים ראיה טובה לקיומה של אבולוציה.


האָ‏רְכאוֹ‏פְּ‏טֶ‏ריקְס, מאובן המעיד על מין מעבר הכולל מאפיינים של זוחל ומאפיינים של עוף | H. Raab

האבולוציה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה

הטיעון הזה משלב כשל בהבנת המנגנון האבולוציוני עם שיבוש הנחת יסוד של  התרמודינמיקה. החוק השני של התרמודינמיקה קובע כי סך האנתרופיה (סוג של מדד לאי סדר - גם לא ממש מדוייק) במערכת מבודדת תמיד יעלה עם הזמן. יש אנשים, שטוענים כי היות שתהליך האבולוציה יוצר סדר, הוא סותר במהותו את החוק השני של התרמודינמיקה.

כצעד ראשון ראוי לדון אם האבולוציה אכן יוצרת סדר. זה דיון פילוסופי שאפשר די בקלות להסביר למה היא לא,  אבל את הטיעון הזה אפשר לשלול בצורה הרבה יותר חדה וחותכת: החוק השני של התרמודינמיקה עוסק בסך הכולל של האנתרופיה, כך שייתכנו איים של סדר בתוך אוקיינוס הבלגן כל עוד האנתרופיה הכוללת ממשיכה לעלות עם הזמן.

דבר שני ולא פחות חשוב הוא שהחוק השני של התרמודינמיקה עוסק במערכות מבודדות, כלומר מערכות שאינן מקבלות אנרגיה וחומר מבחוץ. כדור הארץ, לעומת זאת, סופג כמות אדירה של אנרגיה מהשמש במשך מיליארדי שנים. אם רוצים לדון בחוק השני של התרמודינמיקה חייבים לכל הפחות להכניס למערכת את השמש, וקל מאוד להראות שהתהליכים הגרעיניים המתרחשים בשמש אכן מעלים את האנתרופיה עם הזמן. אם נסכום את סך האנתרופיה בכדור הארץ ובשמש נקבל שהוא אכן עולה בהתמדה – כאמור למרות קיומם של איים של סדר בתוך אוקיינוס הבלגן.

מורכבות החיים מוכיחה שיש להם מתכנן

כאן כבר מדובר בהקשה לוגית שגויה. מדוע משהו מורכב יותר מיכולתנו להבין או להסביר אותו חייב בהכרח ישות תבונית כלשהי שתתכנן אותו? עצם העובדה שאיננו יודעים להסביר משהו אינה מעידה בשום צורה שמישהו אחד מסוגל לזה.

מעבר לכך, קיימים לא מעט "כשלים" תכנוניים בטבע שמעידים על התפתחות שנוצרה טלאי על טלאי, בלי תכנון מסודר מראש. דוגמה מצוינת לכך היא עצב תיבת הקול הטועה. אצל יונקים, העצב המעצבב את תיבת הקול יוצא מהמוח, יורד עד ליד הלב ועולה בחזרה לגרון. אצל ג'ירפות נוצר מצב קיצוני במיוחד, שבו העצב עושה דרך ארוכה מאוד של קרוב לחמישה מטרים עד לתיבת הקול, במקום שיגיע אליה ישירות.

אם נתקדם במורד העץ האבולוציוני נגלה שאצל הדגים העצב הזה עושה דרך הרבה יותר קצרה, בשל הקרבה אצלם בין המוח, הלב וקשתות הזימים. אולם בגלל התפתחות קשתות הזימים, יצירת הצוואר והתארכותו במהלך הדורות, העצב "נתקע" בצד הלא נכון של הלב ונאלץ לעשות עיקוף כדי להגיע ליעדו. כך קרה שאצל יונקים אותו עצב צריך לעבור דרך מאוד ארוכה עד לתיבת הקול, בשעה שעם תכנון הגיוני יותר היה אפשר לתכנן דרך הרבה יותר קצרה.


מסלול עצב הvagus בג'ירפה מהמוח אל בית הקול| Vladimir V. Medeyko

איך יצורים מפתחים תכונות שלהן הם יזדקקו רק בעתיד?

הם לא. יצורים יכולים להיות מותאמים לסביבה נתונה ויכולים להיות לא מותאמים. תכונה שמשתנה עומדת למבחן הברירה הטבעית באותו דור. אם היא מעניקה יתרון לנושא אותה, יהיה לו סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהוריש אותה הלאה. אם היא חסרון, סיכויי ההישרדות שלו יפחתו ואיתם הסיכוי של התכונה להתפשט באוכלוסייה. שינויים קטנים ילכו ויצטברו לשינויים גדולים, הסביבה תשתנה ואיתה היצורים החיים בה. צעד אחר צעד, עקב בצד אגודל.

אז איך נוצרות מערכות מורכבות?

רצף של שינויים קטנים יוצר הבדלים גדולים. כל שינוי נותן יתרון ביחס למצב שקדם לו. כאשר השינויים הללו הולכים ומצטברים, מתקבלת מהם מערכת מורכבת.

קחו לדוגמה את העין – מערכת מורכבת לכל הדעות. היכולת לראות נותנת לנושא אותה יתרון מובהק. במאמר משנת 1994 הציעו החוקרים השוודים נילסון ופלג'ר מנגנון התפתחות בצעדים פשוטים שמביא להתפחותה של עין מורכבת. המנגנון המוצע החל ברקמה המכילה תאים רגישים לאור, והוסיף לה עוד ועוד שינויים קטנים שכל אחד מהם העניק ליצור יתרון ביחס למצב שקדם לו. תהליך ההתפתחות הזה הוערך בכ-364 אלף שנים – הרף עין מבחינה אבולוציונית, כך שברור שגם מערכת מורכבת כמו מערכת הראייה יכולה להתפתח בצורה הדרגתית. דוגמא נוספת היא הכנף.


דוגמא לשלבים בתהליך התפתחות עין מורכבת | science photo library

איך יצור ממין חדש יכול להתרבות? הוא הרי הראשון לבני מינו

שינויים קטנים אינם יוצרים מחסום רבייתי. ממש כשם שכלב פינצ'ר יכול להתרבות עם רוטווילר, למרות ההבדל הרב ביניהם, כך גם יצור שנולד עם תכונה משודרגת יוכל עדיין להתרבות עם חבריו ללהקה ולהוריש את התכונה לצאצאיו. אם התכונה מונעת ממנו להתרבות עם חבריו ללהקה היא לא תעבור לדור הבא, משום שהיצור לא יוכל להתרבות, ולכן תיעלם מהמאגר הגנטי. מין חדש לא נוצר בין לילה, ובין שני פרטים ממינים שונים יש מגוון רחב של "מיני ביניים" שיכולים להתרבות זה עם זה, אך הראשון והאחרון לא יוכלו להתרבות בינהם. ניתן לראות זאת היטב במיני טבעת.

אז איך נוצרים מינים חדשים?

מין ביולוגי הוא אוכלוסייה של פרטים שיכולים להתרבות זה עם זה. ברגע ששתי אוכלוסיות אינן יכולות להתרבות זו עם זו הן מוגדרות כמינים נפרדים. נניח שיש לנו אוכלוסיה של צבאים. רעידת אדמה יצרה בקע עצום באדמה שחצה את האוכלוסייה לשתיים והצבאים בצד אחד של הבקע אינם יכולים לפגוש את אלו שבצד השני. ככל שהזמן עובר, כל אוכלוסייה משתנה בדרכה בהתאם לסביבה שבה היא נמצאת. כעבור דורות רבים השוני הגנטי בין שתי האוכלוסיות יהיה גדול עד כדי כך שגם אם ינסו לא יוכלו להתרבות ולהעמיד צאצאים פוריים.

כל זה תלוי, כאמור, בהנחה ששתי האוכלוסיות לא נפגשו ולא התרבו זו עם זו. אחרי שכבר נוצר המחסום הרבייתי, גם אם האוכלוסיות ייפגשו, הן לא תוכלנה להתרבות וכל אחת תמשיך בנתיב התפתחותי שונה. לשני מיני הצבאים החדשים יש אב קדמון משותף, שהוא אותה אוכלוסית צבאים שהייתה קיימת לפני רעידת האדמה.

805 תגובות

  • דוד

    דיון מעגלי

    אכן הדיון הוא מעגלי כי אתה לא עונה עניינית לטיעוניי אלא חוזר וממלמל מנטרות נדושות. האם משום שאתה לא מבין או כי אתה צר אופקים כאותם אנשי כנסיה בימי הביניים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אכן

    כשאני אומר לך שהטיעון שלך לא נכון ואתה חוזר ומשתמש בו שוב ושוב אין לי ברירה אחרת. אני ממליץ לך לקרוא עוד על הנושא אצלנו באתר או בכל מקור מדעי אחר ונחזור לדבר בשמחה.

    כל טוב
    ארז

  • דוד

    ניתוחי גוויות

    אתה מזכיר לי את חכמי ימי הבינייים ששיקעו עצמם בכתבי גלנוס והיפוקרטס וסרבו להביט נכוחה בגוויות המונחות לפניהם. האמת היא בעובדות ולא בספרים

  • שרון

    אבולוציה

    למה טווס מראה את הנוצות{היופי}שלו לטווסה?איזה יתרון גנטי זה נותן לענין השרדות?
    ראיתי שאלבטרוס רוקד מול בת זוגו הפוטנציאלית כדי שתבחר בו להזדוגוות.
    זה נראה סותר את האבולוציה במקום שהוא יראה לה כישורי -תעופה.?או איך הוא יודע למצוא מזון?

  • קמילה

    תוספת לתשובה של ארז

    שרון,
    רק לחדד את מה שארז כתב, כאמור עקרון ההכבדה הוא אחד מההסברים האפשריים לתופעות כמו זנב הטווס ותופעות אחרות שקשורות לברירה זוויגית, אשר נראות ברגע הראשון כאילו הן עומדות בסתירה לברירה הטבעית. את יכולה לקרוא עוד על ברירה זוויגית כאן:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%96%D7%95...

    בעקרון ההכבדה, פרופ' אמוץ זהבי (אשר פיתח רעיון זה) טוען וגם מראה שהכבדה היא דרך מצויינת להעביר מסר אמין כך ששקרן לא יוכל לרמות. קל להבין, שכאשר אנחנו נדרשים לקבל החלטה או לבצע בחירה חשובה, למשל להוציא סכום כסף נכבד, איננו רוצים ליפול לידי נוכל שירמה אותנו. אנחנו נעדיף בדרך כלל לבצע את ההחלטה כאשר מידת הביטחון שלנו שאיננו טועים היא גבוהה ולשם כך נחוץ מסר אמין. זנב הטווס הוא מתכון למסר אמין לגבי כשירותו של הזכר, כי רק זכר חזק ובריא יכול לעמוד בהשקעה של גידול זנב מפואר כל כך וכן רק זכר מוצלח שכזה יכול לשמור על עצמו שלא ייטרף ולשמור על זנב שכזה שלא יתרפט ויתבלה במהרה. זו הכבדה מאוד רצינית ואמינה ש"כדאי" לנקבה להתייחס אליה וכדאי לזכר להשקיע בה.
    לגבי האלבטרוסים, מדובר בעופות שבדרך כלל יוצרות זוג קבוע. ממה שאני מכירה הם לומדים לבצע ריקוד טקסי בו הם מגיעים לתיאום גבוה בתנועות והחיזור הוא יותר הדדי וסימטרי. אם ראית מקרה אחר, פחות סימטרי, אשמח לראות סרטון שלו ואנסה לזהות את המין המסויים שרואים שם. ככלל ישנם כמה גורמים שמשפיעים על אופי החיזור ובגדול ככל שההשקעה ההורית נוטה יותר לכיוון הנקבה תהיה זו הנקבה שתבצע את הבחירה עם מי להתרבות ויהיה זה הזכר שיעסוק יותר בחיזור.
    אצל האלבטרוסים ההשקעה ההורית דומה (ורבה וממושכת מאוד!) ובני הזוג נדרשים לתיאום רב. איני מכירה מספיק את המחקר בתחום זה ומהם ההסברים שהוצעו להשקעה הגדולה שלהם בריקוד מתואם, אבל הם בפירוש לא בעלי החיים היחידים ששמים דגש במהלך החיזור על נושא התיאום בין בני הזוג, במיוחד בקרב אלה שמשתפים פעולה בגידול הצאצאים. בכל אופן חשוב לציין שחוסר הידיעה שלנו לגבי ההסבר במקרה פרטי מסויים אינו סתירה לאבולוציה, בודאי לא כאשר יש הגיון מסויים בהשקעה בתיאום בין בני הזוג ובחיזוק הקשר בינהם לקראת משימה מפרכת שדורשת בדיוק דברים כאלה. ייתכן שיש הסבר אחר פשוט יותר, צריך לקרוא את המחקרים שבוצעו בנושא.

  • תמיר ברוך פ"ת

    לדעתי, התפתחות המוח באדם, היא גם תוצאה של עקרון ההכבדה

    אלא שבשונה מזנב הטווס, המוח באדם מפותח אצל שני המינים. וכמובן שלא יכול להתפתח מוח רק אצל מין (זוויג) אחד, כי אם למין השני אין מוח מפותח, אז לא תהיה לו דרך לשפוט ולהעריך את איכותו של המוח ויכולותיו אצל המין בעל המוח המפותח.
    וזה מתאים לאדם, כי באדם גם הזכר וגם הנקבה צריכים לבחור ולהיבחר את/ע"י המין השני.
    מישהו מסכים איתי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    יש כל מני תאוריות המסבירות תופעות כאלו. אחת מהן נקראת "תאורית ההכבדה" ככל שלפרט "קשה" יותר והתכונה שלו מכבידה יותר, כך יהיה יותר סיכוי שהנקבה תבחר בו משום שאם הוא שרד עד עכשיו עם הזנב הענקי הזה כנראה שיש לו גנים טובים ששווה לקחת.

    על כל פנים ניתן להתווכח על דפוס התנהגות כזה או אחר, וקשה לדעת מה גרם לתכונה מסויימת להברר, אבל זה לא ממש משנה. העקרון הוא אותו עקרון והמדע לא מתיימר לתת הסבר לכל תופעה ותופעה בטבע.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שרון

    אוקי

    איך דג הפך ליונק?

  • קמילה

    דגים ויונקים על קצה המזלג

    בסרטון הזה
    http://www.youtube.com/watch?v=L5DaOlpXtmQ
    יש התייחסות יפה לנושא, כמו גם לכמה שינויים גדולים ומרתקים אחרים. הצטברות העדויות, חלקן הקטן מוצגות שם, מאששות הסברים אלה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שרון
    דג לא הפך ליונק, וגם לא ללטאה או לדו חי. לדג נולד יום אחד דג אחר שהיה שונה ממנו במעט והיה לו יתרון קל על פני שאר הדגים שעזר לו לשרוד ולהעמיד צאצאים פוריים. עם הדורות נולדו עוד דגים עם שינויים קלים ואותם שינויים לאט לאט הצטברו לשינויים יותר ויותר גדולים ובסקלה של מאות מליוני שנים השינויים הללו הצטברו לרמה של "דג שהפך ליונק".

    בשביל לקבל תמונה טובה יותר אני ממליץ לך לצפות בסרטון שתרגמנו: עץ החיים ומוצא משותף.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • שרון

    אוקי

    ומה אם השינויים האקלימים התרחשו תוך אלפי שנים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    לא ברורה לי כוונתך

    על אילו שינויים אקלימיים אתה מדבר?

  • שרון

    אבולוציה

    אבל זה לא מסביר איך מין א הפך למין ב?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום שרון
    מבחינה ביולוגית ברגע שנוצר מחסום גנטי חלה דיפרנציאציה למינים, כלומר כאשר שתי אוכלוסיות מאותו מקור צוברות שינויים ברמה כזאת שאם נפגיש בינהן הן לא תוכלנה להתרבות. זאת נקודת התפצלות שמנקודה זו ואילך בגלל אי היכולת להתערבב גנטית הן תהינה יותר ויותר שונות.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • יעקב

    התיאוריה של נילסון ופלג'ר

    שלום.
    אשמח לקבל פרטים על התיאוריה של נילסון ופלג'ר, שמסבירה איך יכולה להתפתח העין ברשימת צעדים שיש בכל אחד מהם יתרון על פני המצב הקודם.
    תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    האם אתה מתכוון לזה?

  • רועי

    סימביוזה בין בעלי חיים

    שלום,
    כבר הרבה זמן אני קורא באינטרנט חומרים על אבולוציה ודיבייטים למיניהם בין בריאתנים לאבולוציונים, אבל כאן זו הפעם הראשונה שאני רואה אדם שעונה תשובות לכל שאלה מבלי להיגרר לעקיצות או התנשאות כלל, וממש נשאר ענייני ועונה בצורה ברורה על הכל, אז אני רוצה להגיד כל הכבוד ותודה רבה ושזה פשוט מחמם את הלב.

    קראתי את המאמר הבא:
    http://www.tevahadvarim.co.il/teva/mag-169/article-274
    ובמאמר זה(בסוף) ובעוד כמה מקורות מצאתי שיש קשר בין הציפור "תנינן מצרי" לבין התנין,
    "התנינן משמש כנקאי הניזון משיירי טרפו של התנין שנותרו בלועו, בשיניו ועל גופו, וכך הופך לבן לווייתו הנאמן של התנין..."
    כלומר הציפור הקטנה נכנסת בלא חשש אל תוך פיו הפעור של התנין בביטחון, מתוך הידיעה שהתנין לא יטרוף אותה, ובאופן זה התנין זוכה לציחצוח שיניים והציפור זוכה למזון קל.

    מה שלא מובן לי כאן זה מה גרם לציפור מלכתחילה להכנס לפה פעור של תנין, ולאחר שהיא נכנסה אז למה התנין לא אכל אותה?
    זה כאילו שיש הסכם ביניהם והתנין "יודע" שלא לאכול אותה והציפור "יודעת" שלא לחשוש מלהכנס לתוך פה של תנין, שיכול לסגור אותו בכל רגע ולאכול אותה...
    איך בדיוק הקשר הזה ביניהם התפתח? אם בעלי חיים פועלים לפי אינסטינקטים מולדים אז איך שניהם כאילו התאימו את האינסטינקטים שלהם אחד לשני?

    המון תודה מראש

  • קמילה

    זה טוב לרחוץ ידיים

    רועי,
    יש הרבה דוגמאות לבעלי חיים שמסייעים להגיינה של בעלי חיים אחרים, כמו כאן למשל:
    http://www.youtube.com/watch?v=Qqa0OPbdvjw

    גם הדוגמא של מני עופות שמנקים את שיני התנין מוכרת, כפי שנראה היטב בסרטון זה בו נעשה שימוש משעשע לפירסומת:
    http://www.youtube.com/watch?v=UIDdCihh5hU

    חשוב לציין שמדובר במצבים ששני הצדדים מרוויחים וקל להבין כיצד כל עלייה בסובלנות מצדם של מקבלי השירות וכל העזה של נותני השרות שבאה בעקבותיה משפרת את מצבם של השניים, המנקים מרוויחים ארוחה והמנוקים מרוויחים הסרת טפילים ומניעת דלקות חניכיים וכאבי שיניים. האם ניתן לחשוב על תהליך הדרגתי שיוביל לכך? ודאי, קל לראות שחלק מהציפורים מנקות את עור הגב והעורף של בעלי חיים מסוכנים כמו היפופוטם למשל, או שהם מנקים בעלי חיים שאינם מסוכנים להם כמו ג'ירפה וצבי, לכן קל לראות מה היתרון עבור הציפורים להתקרב ולעמוד על גופם של אותם בעלי חיים מבלי שיצטרכו להסתכן במיוחד. מרגע שהם כבר שם קל לראות כיצד מתפתחת סובלנות מצדם של בעלי החיים המנוקים, כי הפרטים שמלכתחילה היו מעט יותר סובלניים (בכל אוכלוסיה יש ואריציה בתכונה נתונה) קיבלו ניקוי יותר טוב ולכן היו בריאים יותר מה שודאי תרם לכשירות שלהם ולהעברת הגנים שלהם ליותר צאצאים, לרבות תכונת הסובלנות. הדוגמא של לוע התנין וכן של דג הנקאי שאתה מזכיר הן פשוט דוגמאות לסובלנות רבה יותר. ייתכן שמה שעזר כאן בעיקר היא שמלכתחילה תנינים שבעים לא ממהרים לסגור את פיהם, מה שמאפשר מופעים מסמרי שיער בתאילנד (שלפעמים נגמרים באסון...אבל לרוב לא: http://www.youtube.com/watch?v=dnyLOH_40Rw)
    בכל מקרה, לא מדובר במשהו כל כך קשה להבנה כאשר מתבוננים בהתנהגות ומכירים התנהגויות דומות של מינים אחרים שמציגים דרגות שונות של סיכון באותה התנהגות. לדעתי מדובר באינסטינקטים מולדים שהתפתחו בהדרגה כאשר כל שיפור בצד אחר עודד שיפור אצל השני.
    אגב, האם תוכל לחשוב על דרך לבחון האם מדובר באינסטינקט (התנהגות מולדת) או בהתנהגות נלמדת?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רועי
    התשובה במקרה זה פשוטה ביותר. התיעוד היחיד לסימבוזה מסוג זה היא ציטוט של הרודוטוס - היסטוריון יווני מהמאה החמישית לפני הספירה. ככה"נ מדובר במשל או אגדת עם.
    כל טוב
    ארז

  • רועי

    שאר סימביוזות בין טורף לנטרף

    אוקיי,
    אבל יש דוגמא מאוד דומה לכך, דג הנקאי שאוכל שאריות ותאים מתים בין קשקשים של דגים הרבה יותר גדולים ממנו(גם טורפים), ואפילו בתוך הלוע שלהם.
    אז מה התשובה לאותה השאלה בנוגע למקרה הזה?

    ובמקרה הזה יש לי עוד כמה שאלות, יש דג שנקרא דג החקאי והוא נראה ממש כמו דג הנקאי, גם בגודלו, גם בצורתו וגם בצבעיו.
    והחקאי מנצל את שיתוף הפעולה בין הנקאי לשאר הדגים, מתקרב לדגים טורפים בלא חשש, אך במקום לנקות אותם, הוא נוגס נתח הגון מבשרם.
    השאלות הן:
    1)איך המוני מינים של דגים גדולים, חלקם אף טורפים, זכו "לדעת" לאפשר לדג קטן מהם להכנס לפיותיהם כדי לנקות אותם, ולזהות דג זה בצבעים המיוחדים לו?
    2)איך קרה שדג הנקאי אינו חושש מהדגים הגדולים(ואף מזמין אותם!)?
    3)איך קרה שדג נוסף, שאינו קשור לשיתוף ההדדי הנ"ל, זכה להראות כמו דג הנקאי?
    4)מה גרם לדג הנוסף להתחקות לדג הנקאי, ו"לדעת" שהדגים הגדולים לא יטרפו אותו גם בבואו לנשוך אותם?

    תודה רבה מראש

  • קמילה

    צוותאות, תועלתנות וחקיינות

    רועי,
    אתה מתכוון ודאי לדג החקיין ולא לדג החקאי...

    כאמור, זה לא מאוד מפתיע שהתנהגות שמיטיבה עם שני בעלי החיים, זה המנקה וזה המנוקה, מתפתחת בהדרגה. כל שינוי קטן שמקרב בין הדגים יכול להקנות ייתרון, למשל יש הרבה דוגמאות לדגים קטנים יחסית שמשתתפים בחגיגה של דג גדול שזה עתה נוגס בדג אחר. זה כבר מקנה ייתרון ברור לדגים קטנים שיכולים להנות מארוחת חינם מבלי להסתכן יותר מדי (האם שמת לב שדג הנקאי מנקה בדרך כלל לועות של דגים גדולים ממנו בהרבה?), כל עלייה בסובלנות של הדג הגדול לנוכחותם של הדגים הקטנים תגדיל את הסיכוי שהדג הקטן יעיז לאסוף את ארוחתו קרוב יותר לפיו של הגד הגדול. אין בכך שום דבר מפתיע.
    לאחר שיחסים כאלה כבר קיימים אין זה מפתיע שיתפתח בהדרגה מין חקיין שדומה לנקאי שמנצל את הסובלנות של הדגים הגדולים לדג הנקאי, למעשה חקיינות בעולם הטבע מאוד נפוצה, למשל יש הרבה מיני זבובים בלתי מזיקים שמחקים בצורה נפלאה דבורים וצרעות ארסיות, ישנם מיני פרפרים "טעימים" רבים שמחקים פרפרים רעילים. ובכלל הדוגמאות מעולם החי מראות ששינויים בצורה ובמיוחד בצבע הם שינויים שמתרחשים מהר מאוד (במושגים אבולוציוניים). אז אם קיים מנגנון, וקיים "אינטרס" (כלומר יתרון) וקיים זמן, אין זה מפתיע כלל וכלל שהתפתחו תופעות כנ"ל.

    וכעת חשוב אתה, מי הופיע קודם לדעתך? דג הנקאי או הדג החקיין? האם יכלו להופיע בו זמנית?
    וחשוב גם על זה, מה צפוי שיקרה במהלך האבולוציה אם הדג החקיין יפגע בדג הגדול באופן כזה שהנזק יהיה גדול בהרבה מהתועלת שדג הנקאי מביא?

  • רועי

    חקיינות בבעלי חיים

    אז את יכולה אולי להסביר לי איך קורה ש"יש הרבה מיני זבובים בלתי מזיקים שמחקים בצורה נפלאה דבורים וצרעות ארסיות, ישנם מיני פרפרים "טעימים" רבים שמחקים פרפרים רעילים."
    איך זה קורה? זבוב מסוים רואה צרעה ארסית ואומר לעצמו שכדאי לו להיראות כמוה? או שפשוט במקרה נולד זבוב דומה לצרעה ארסית ואז הוא שרד יותר משאר הזבובים בסביבתו?
    וכנ"ל לגבי הפרפרים עם ציורים של עיניים על הכנפיים...הציור הזה נוצר לפרפר במקרה על הגב למרות שהוא לא באמת "יודע" מי הוא האויב של האויב שלו?

  • אבי לוציה

    אבולוציה

    אבולוציה אבולוציה אבולוציה.

  • דוד השביט

    הפרכת תיאוריית הדרוויניזם

    שלום ד"ר גרטי
    ראשית יש להפריד מילולית בין תאורית האבולוציה ותיאורית הדרוויניזם.
    כבר למרק והסבא של דארווין (ארסמוס כמדומני) דיברו ודנו באבולוציה, קרי השתנות המינים (אני מעדיף מונח זה על "התפתחות," המרמז בהתנשאות שאנו המין המפותח ביותר)
    ולכל אחד היתה תיאוריה משלו על הגורמים לשינוי.
    במאמר מוסגר - היום יש המצדדים שוב בתיאוריה של למרק אבל לא בזה עסקינן.
    א. תיאוריה לא נשפטת האם היא הגיונית או אם היא מספקת הסבר רציונלי לתופעות אלא בניבויים שלה! תורת הקוונטים היא בפירוש תיאוריה לא הגיונית (שחלקיק יהיה באותו זמן בשני מקומות.? שחלקיק יהיה גם חומר וגם גל?) והיטיב לבטא זאת איינשטיין: "אלוהים לא משחק בקוביות". אבל מה לעשות והניבויים של התיאוריה מדויקים בתכלית. יתרה מזאת, כאשר מורלי ומיכלסון עשו את הניסוי שלהם משמעות התוצאה היתה הפרכת תיאוריית ניוטון וכולם קבלו את זה אפילו שלאף אחד (באותו זמן) לא היה הסבר המניח את הדעת.ומקןבל מאז שניוטוך מדויק רק בסדר גודל ראשון בלבד.
    ועוד משהו, כל העולם המדעי צפה בהתרגשות בליקוי חמה במהלך מלחמת העולם הראשונה כי זה היה הניבוי הראשון של תורת היחסות הכללית שעמד למבחן. (והוכח כנכון)!! ולענייננו, תיאורית הדארוויניזם עדין לא עמדה במבחן הניבוי ואישישו למרות שחלפו יותר מ-170 שנה מאז פרסומה.
    לכן היא רק בגדר השערה!
    ב. איך אתה מסביר את הרביה המינית? מקובל לחשוב שבתחילה הרביה היתה אל-מינית ורק לאחר זמן רב הופיעה הרביה המינית?
    ויש המון בעיות ברביה המינית שהאורגניזם המיני הראשון היה צריך ל'פתור':
    1. איך מתחוללת חלוקת חסר ונעצרת (הלא כל הקשרים נשארים פתוחים ונוטים לספח חומרים מהתא?)
    2. איך זה שיש תאי מין קטנים (זכריים) ותאי מין גדולים (נקביים) ? איך הקרום של התא הנקבי מאפשר לגוף זר לחדור? ואיך הוא מונע מתאי מין זכריים אחרים (וחיידקים עוינים) גם הם לחדור?
    3. איך נמנעת רביה בין תאי המין הנפרדים, אבל סמוכים, של האורגניזם?
    4. התזמון בין שני אורגניזמים נפרדים?
    הנקודה היא שאין שוב שלב ביניים בין הרביה האל-מינית לרביה המינית, בניגוד לדוגמא שהבאת של העיניים המפותחות.
    ונגעתי רק במקצת מן הקצת של הבעיות.(ויעיד פרופ' משיח כמה קשה הפריה מלאכותית)
    ג. איך עלו אורגניזמים מהים ליבשה? הלא זו סביבה עוינת במפורש! אגיד רק שאם העליה היתה הדרגתית - פן הביניים בין היבשה לים היה צריך להיות מאוכלס בצפיפות על ידי צומח וחי שנהנים משתי הסביבות אולם למעשה זו סביבה שוממת לחלוטין (מלבד כמה סרטנים שמחזיקים מעמד כמה דקות ואז רצים לים להתרענן)
    ד. על התמיינות נדון בפעם הבאה

    בברכה, דוד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דוד
    שאלת הרבה שאלות אז אתייחס בקצרה לכולן, ואם תרצה להרחיב נעשה את זה עבור כל שאלה בנפרד.

    א. דארוויניזם היא תורת האבולוציה כפי שדארווין ניסח אותה. דארווין לא היה מודע לחוקי התורשה או לקיום הDNA. כיום יש בידינו הרבה יותר מידע ממה שהיה בידיו, על כן תורת האבולוציה היום מצד אחד משוכללת יותר, אבל באופן מרשים העקרונות הבסיסיים נשמרו. תורת האבולוציה ניבאה בהצלחה קיום מאובנים של שלבי ביניים מסויימים בשכבות המתאימות לפני שהם נמצאו בפועל, העדויות הגנטיות והפיזיולוגיות מחזקות האחת את השניה והכי חשוב שאבולוציה נצפתה מתרחשת אצל מיקרואורגניזמים מצד אחד ובבע"ח עם זמן דור קצר כמו חרקים, צמחים ולטאות מצד שני ואני יכול לתת לך שפע של מאמרים בנושא. אז בתגובה לטענתך - תאורית האבולוציה מסוגלת לנבא תופעות במעבדה ומחוצה לה.

    ב. לגבי נושא הרבייה המינית, הוא לא שונה מכל מערכת פיזיולוגית מורכבת אחרת. גם כאן יש התחלה ממנגנון בסיסי מאוד (הקיים בבע"ח חד תאיים כמו שמרים) אשר עבר שיפור הדרגתי עם הדורות במאות מליוני השנים האחרונות. העיקרון הבסיסי של רבייה מינית טומן בחובו יתרון עצום לנושא אותו בדמות של עידוד יצירת שונות ומגוון גנטיים, וזה מה שמשמר את המנגנון הבסיסי. כעת כל מה שנשאר זה לשכלל אותו צעד אחר צעד עקב בצד אגודל. מה שמביא ליתרון נשמר מה שלא נעלם, וכאן הסלקציה אכזרית במיוחד משום שפרט שהרבייה מינית נפגעת בו, בהכרח לא יעמיד צאצאים והשינוי יאבד. אם כן התשובה לארבעת הסעיפים שונה ב"איך דברים התפתחו" אבל זהה ברעיון הכללי של שינוי הדרגתי וברירה טבעית.

    ג. גם כאן, דמיין מצב של יצור דמוי דג שמסוגל להכנס ולצאת מהמים לפרק זמן קצר מאוד. הוא ימצא שם שפע של מזון (החרקים יצאו הרבה לפני החולייתנים) כמעט ללא תחרות, כלומר היכולת הזאת היא יתרון מובהק. כל צאצא שלו שמסוגל לשהות יותר זמן בחוץ יוכל להנות מהשפע ליותר זמן. עם הזמן והתגברות התחרות, יהיה יתרון להתרחקות ממקורות המים. כאן כבר צריך פרטים שלא רק מסוגלים לנוע ולנשום אלא גם לא לאבד מים, כלומר עם עור יותר עבה וכו' וכו'. אל תשכח שמדובר בפרקי זמן של עשרות אם לא מאות מליוני שנים. הרבה שינויים יכולים להצטבר בפרק זמן עצום שכזה.

    חשוב לי להדגיש שאנחנו לא בהכרח יודעים איך בדיוק תהליכים שונים התפתחו ברמה הטכנית, אבל אנחנו כן יכולים לראות מבנים פשוטים יותר בעבר הרחוק ומורכבים יותר כיום (באופן כללי, כמובן שיש יוצאים מן הכלל). אנחנו רואים גם דמיון גנטי שהולך ועולה ככל שהמינים יותר קרובים התפתחותית, אנחנו יכולים לראות תכונות שניתן להסבירן היטב ברמה של "טלאי על גבי טלאי" ושאין הגיון בתכנון שלהם בצורה כזאת והכי חשוב, אנחנו מסוגלים לנבא שינויים מסויימים.

    מקווה שעזרתי
    ארז

  • דוד

    הפרכת תורת הדארווניזם - סעיף א

    שלום ארז
    א. מצטער אבל לא ירדת לסוף דעתי!
    החלפת בין סובב למסובב. לא תורת הדארווניזם נבאה הימצאות מאובנים אלא הימצאות מאובנים בצורות שונות ובמיוחד בין גושי הפחם שהיו מובאים לבתים, היא שהביאה מדענים שונים - קודם לזמנו של דארווין - לפתח את תורת האבולוציה. במקרה הספציפי הזה תורת למרק נותנת הסבר שלא נופל מהסברו של דארווין.
    שנית, תוצאות המושגות במעבדה אינן רלוונטיות כלל: אנחנו מדברים על ברירה טבעית ולא מלאכותית. באמצעים מלאכותיים ניתן לקבל כל תוצאה החל משנאוצר גמדי וכלה בהסקי הענקי שאין צאנס שיתקיימו בטבע
    שלישית, אני לא הייתי מסתמך על מיקרו-אורגניזמים לפני שהייתי מגדיר שהם בכלל בעלי-חיים ולא גבישים אורגניים. להוכחה - כל שנה פורצת שפעת מסוג מסוים, שונה מקודמותיה, וכמו שהיא מופיעה כך היא נעלמת. כלומר, ההנחה הבסיסית שכל בעל-חיים רוצה להתרבות אינה מתקיימת
    רביעית , איזה מוטציות חלו ב150 השנים האחרונות מאז שיש מעקב אחריהן? כבר הוכח שהעש לא משנה את צבעו, בקבותיהם של אנשיו של אמונדסן (1905) נמצאו חיידקים עמידים לאנטיביטיקה , שנים הרבה לפנ י שפלמינג גילה את הפניצילין , דגים עוורים שהובאו ממערות חשןכות פיתחו עיניים כשהועברו לסביבה מוארת אבל היו להם עיניים מנוונות ממקודם (ואני לא נכנס לדיון אם זה לא עניין של ברירה מלאכותית) וכנ"ל הלטאות המפוסמות מקרואטיה שפיתחו תכונות מנוונות מחדש. במאמר מוסגר, ייתכן שאם נחזור לדיאטה של ממותות ושאר הדומים, התוספתן המנוון שבקרבנו יתחיל לתפקד ולשגשג.
    אבל לענייננו, לא ענית לי השאלה: איזה שינוי ניבא הדארווניזם , שתורות למרק וחבריו לא מסוגלות לנבא?
    וחוץ מזה, תורת הפונדלמיסטים (הבראשיתיים) מנבאת שבעקבות פיצוצים אטומיים ונשורת רדיו-אקטיבית לא יחולו שינויים (העוברים בתורשה) במינים, בעוד שהדארווניזם מנבא שיחולו שינויים שיכילו את הרדיו-אקטיביות. ואכן, לפי מיטב ידיעתי לא נמצאו מינים חדשים ב-70 השנים האחרונות באיים שזוהמו בקרינה רדיו-אקטיבית (ביקיני ושכניו באוקיינוס השקט)
    אשמח לתגובתך
    דוד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דוד
    אני לא יודע על אילו מקורות אתה מסתמך בטענותיך, אבל חלק מהדברים אותם אתה טוען פשוט לא נכונים.

    1. לא ברורה לי דוגמת הפחמים והמאובנים, העניין הוא שהעדויות שיש כיום מעידות בצורה ברורה וחזקה על מנגנון אבולוציוני, ולא על למרקיזם. הדוגמא היחידה שיש למנגנון למרקיסטי לכאורה היא האפיגנטיקה, אבל גם כאן מדובר בעקרון שאינו מבוסס על גנטיקה ולכן לא נתון, או פחות נתון, לאבולוציה קלסית. על פי הלמרקיזם צורך פיזיולוגי של ההורה משפיע על הגנטיקה של הצאצא. אין כיום עדויות למנגנון כללי של שינויים גנטיים ספציפים לתכונה בתאי המין (שעוברים לצאצא) כתוצאה מצורך פיזיולוגי. לעומת זאת יש עדויות למוטציות אקראיות שגורמות לשינויי תכונה ולברירה טבעית שבוררת אותן.

    2. זה לחלוטין לא רלוונטי אם לחץ הברירה הטבעית יזום או לא. המנגנון פועל באותה הצורה גם במעבדה וגם בטבע, וזה עקרון עליו מבוססת השיטה המדעית.

    3.חיידקים הם יצורים חיים לכל דבר ועניין. לגבי שפעות מדובר בנגיפים שהגדרתם כיצורים חיים אמנם לא ברורה, אבל גם הם עוברים אבולוציה וזאת הסיבה להבדלים הגנטיים בין זני השפעת.

    4. לא ברור לי מהיכן אתה שואב את המידע לגבי העש, אשמח לסימוכין (מדעי), הפניצילין היה קיים אצל פטריות בעבר ולכן לא מן הנמנע שחיידקים יפתחו עמידות, לגבי הדגים אשמח לסימוכין (מדעי), ולגבי הלטאות אם זו לא אבולוציה אני לא יודע מה כן. אבולוציה היא לא הופעה של דבר חדש מאפס, אלא שינוי של דבר קיים. אם נעבור לדיאטה טבעונית, התוספתן לא יתחיל לפעול (ויש מספיק טבעונים שמדגימים את זה) אבל אם אלו יהיו התנאים במשך מספר גדול של דורות, יתכן וזה יקרה.

    5. לא הופיעו שינויים ברמת המין אבל הופיעו בהחלט שינויים ברמת התכונה, בעיקר מומים מולדים. קרינה רדיואקטיבית חזקה זה דבר מאוד טראומטי שפוגע בDNA בבת אחת בהרבה מקומות, על כן הסיכוי שיצא מזה שינוי טוב הוא באמת נמוך למדי.

    בלי קשר אודה לך אם להבא אם יש לך טענה בדבר קיום ראייה סותרת אבולוציה שמבוססת על מחקר או תצפית, אנא הבא סימוכין למחקר בשביל שאוכל להתייחס אליה .

    תודה
    ארז

  • דוד

    הפרכת הדארווניזם

    ארז
    אני מצטט אותך: "אבולוציה היא לא הופעה של דבר חדש מאפס, אלא שינוי של דבר קיים"
    מסתבר שאתה טוען את הטענה הבסיסית של הפונדמליסטים (בראשתיים) ןלכן כל הדיון הוא עקר.
    בברכה
    דוד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אין לי שום בעיה עם זה

    החיים אינם סטטיים ולא נראה שיש כיום משהו שטוען זאת. השאלה היחידה היא מה סדרי הגודל של הזמנים עליהם אנחנו מדברים. אם אלפי שנים, השינויים קטנים עד אפסיים יהיה קשה לקיים אבולוציה, אבל מצד שני יש כמה חוקי טבע של הפיסיקה שלא מסתדרים כל כך, ואם מאות מליוני שנים, לאבולוציה יש די והותר מקום.

  • דוד

    הפרכת הדרווניזם -שטויות

    אין קשר לזמן!
    יש שינויים שהם רציפים למשל הבוהן של הפנדה
    ויש שינויים שהם דיסקרטיים. אין שום מצב ביניים בין רביה אל-מינית ורביה מינית. כלומר השינוי לקח 0 זמן בכל סקלה. כנ"ל התמיינות
    אם אינך מקבל זאת הרי שאתה מהפונדמליסטים

  • קמילה

    ספל מלא לא ילמד דבר.

    אלוהים ישמור! כמה שגיאות וסילופים והתעלמויות!
    דוד, אתה לא באמת שואל נכון? אתה "יודע" כבר את התשובות ורק באת לחנך את אנשי המדע, אז זהו שאתה ממש ממש טועה, עכשיו גם ברור מהיכן מגיעה השטות שכתבת למעלה על המוטציות. איזו בורות!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    יש קשר חזק והדוק לזמן. מעט זמן - שינויים קטנים, הרבה זמן - שינויים גדולים (ואני מדבר על מגמה כללית, כמובן שיש יוצאים מן הכלל כמו הכריש שלא השתנה הרבה במאות מליוני השנים האחרונות).

    לגבי רבייה מינית כבר עניתי לך על זה ואתה מוזמן לחזור לקרוא את תשובתי שוב.

  • דוד

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    דוד, אני יותר מאשמח לדון איתך בנושא, אבל אני מרגיש שאני לא יורד לסוף דעתך והדיון הופך לדיון מעגלי. בוא נתחיל מההתחלה.
    כיצד אתה מגדיר אבולוציה? ואיפה יש לך בעיה עם ההגדרה הזאת

  • דוד

    הפרכת הדארווניזם

    מקובל עלי
    הגדרה: אבולוציה היא השערה שקובעת שחלים שינויים במינים שונים לאורך זמן. האבולוציה נתמכת בממצאים מאובנים מתקופות קדומות המראים שבעבר היו מינים שונים, שאינם קיימים כיום.
    הערה: מקובל לחשוב שאבולוציה היא התפתחות (כך באנגלית) לעניות דעתי מדובר רק על שינוי . נח הררי טוען שהצייד-לקט הקדמון היה יותר אינטלגנטי ויותר מותאם לחיים בטבע מאשר האדם המודרני, כלומר שאיננו מפותחים יותר מאבותינו.
    בניגוד לאבולוציה קיימת הגישה הבראשיתית הטוענת שלא חלו
    שינויים והמינים נשארו כפי שנבראו בששת ימי-הבריאה. לבד משינויים טבעיים כהכחדת מינים. תיאוריה זו נסמכת בעיקר על כתבי-הקודש ואין לה כל בסיס מדעי. מצד שני, מעלים תומכיה טענות שונות המפריכות לכאורה את השערת האבולוציה והדארוווניזם. לטענות אלה יש להתייחס ברצינות ולא לבטלן בטענות-סרק.
    לתורת האבולוציה נתנו הסברים שונים עוד קודם לזמנו של דארווין. ההסבר הידוע ביותר הוא של למרק הטוען שהמינים יכולים להשתנות בכח רצונם (הדוגמא המפורסמת - הג'ירף האריך את צווארו כי רצה ללחך את צמרות העצים) לדארווין הסבר שונה: בטבע קיימת מלחמת השרדות ושורדים רק אותם מינים המתאימים לסביבתם. מצד שני, במינים חלים באופן קבוע שינוים קטנים . אותו פרט שהשינוי נותן לו יתרון הוא שישרוד (האוקופי שצווארו התארך במידת מה זכה ביתרון וצאצאיו נותרו בחיים. מגמה זו נמשכה וקבלנו את הג'ירף הגמלוני)
    נשאלות השאלות הבאות:
    האם האבולוציה היא תורה מדעית?
    כיצד מסביר האבולציה שינויים דרסטיים כמעבר מרביה אל-מינית לרביה מינית או התמיינות?
    האם יש עדויות להנחה שכל הזמן יש נם אותם שינויים זעירים?
    עד כאן להפעם.
    שבת שלום

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    מעבר לראש הדף

    ברשותך אני מעביר את תגובתך לאשכול חדש על מנת להקל על הגולשים לקרוא את המשך הדיון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום דוד
    נגעת בהרבה שאלות והרבה תחומים. עניתי על כל אחד בקצרה, אם תרצה לפתח את אחד הנושאים אשמח לעשות זאת במגבלות הזמן והמקום, אך קח בחשבון שלא לכל שאלה יש תשובה מפורטת ומדוייקת ההיסטוריה האבולוציונית היא כמו פאזל ענק שחסרים בו חלקים, אך במבט מבחוץ התמונה הכוללת ברורה.

    אני לא מוצא טעם להפריד בין דארוויניזם לאבולוציה. דארוויניזם זהו גלגול מוקדם של תורת האבולוציה לפני המהפיכה הגנומית שהוסיפה נדבך חדש של ראיות. והצידוד בתאורית לה-מרק עוסק במקרים פרטיים של אפיגנטיקה, שד"א לא סותרים את המנגנון האבולוציוני המוכר.

    א. תורת האבולוציה מסוגלת לנבא ועושה זאת בהצלחה, גם ברמת המיקרו וגם ברמת המאקרו. יש מעבדה במכון ויצמן (פרופ' דן תאופיק) שעושה בדיוק את זה. מעבר לכך שלפי מודלים אבולוציונים ניתן לנבא קיום של תכונות/מינים שונים באזורים שונים, מיקום של מאובנים בשכבות מסויימות (לפני שנמצאו) ועוד. זה לא נכון להגיד שלא ניתן לנבא באמצעות מודלים אבולוציונים.

    ב.
    1. רבייה מינית הינו מנגנון מאוד מאוד קדום שקיים כבר בשלב החד תאיים, ואתה יכול להסתכל עליו כעל סוג של שלב ביניים (חפש רבייה מינית בשמרים). ברגע שמנגנון זה הופיע היתרון שנתן היה כל כך משמעותי שהוא נשמר היטב, אם כי בוריאציות שונות. נוצר סוג של "מרוץ חימוש" בין מערכת הרבייה הזכרית לנקבית כאשר כל שלב גורם ליתרון קל על קודמו וגורר העדפה לשינוי מקביל אצל המין השני. בשביל להבין יותר בקלות, נסה לדמיין שינויים קלים במערכת הרבייה של צמחים שהולכים ומייעלים את המנגנון.

    2. בשביל להתניע את תהליך ההתפתחות העוברית יש צורך בסדרה של תהליכים להתרחש. בין מינים שונים יש הבדלים קלים בפקטורים ש"מתניעים" את ההתלהיך לכן הסיכוי שלו להתחיל נמוך יותר. ככל שהמינים רחוקים יותר הסיכוי נמוך יותר, וגם לגוף יש נטייה חזקה יותר לתקוף את תאי הזרע שפולשים (משום שהם מוגדרים כגוף זר).

    3. לא ברורה לי כוונתך. אני לא מכיר בע"ח דו מיניים, אבל בצמחים יש הפרדה פיזית שמונעת מהאבקנים לנחות על הצלקת.

    ג. היציאה היתה מדורגת, אבל היתרון היה כל כך מובהק שבעל חיים שהצליח לחיות בשלוליות רדודות וצאצאיו הרחוקים שהצליחו לצאת החוצה לפרקי זמן קצרים נהנו משפע כל כך עצום של מזון והעדר תחרות שזה עלה על החסרונות והקושי.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • יהודי מאמין

    ,תכנון תבוני

    בקצרה.בזה שיש סדר זה כן! מעיד על מסדר(כמו שאתה יודע שמישהו כתב את התגובה הזאת ולא חתול שקפץ על המקלדת...)
    לעומת זאת זה שיש מקומות בלי סדר(במיוחד שהם מעטים)לא מעיד על אי סדר,שלך תדע למה כאן הוא לא סידר?

    ולפי האבולוציה מה התפתח לפני מה ,הצוואר של הגירף,או המנגנון הפלאי שעוצר הדם,כשמתכופף?(מקווה שאתה מבין מה אני שואל)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום
    התייחסתי לטיעון שלך במאמר. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות
    כל טוב
    ארז

  • שמואל

    מיני תגובה

    התאוריה האבולוציונית היא נחלת הכלל והיא אינה מתימרת להכריח לצד כזה או אחר בנושא האמוני שכן היא נותנת אופציה מציאותית לאיך קרה הדבר ולא קובעת מי עשה אותו אלוקים יכול לבחור כל דרך לעשות את מעשיו וגם במקרא מבואר שהדברים נעשו בשלבים טעמו ונימוקו עמו אפשר גם לומר שהטבע הוליד עולם ממש במקרה ואם כך חייב להיות שזה התרחש במשך מליארדי שנים ושלצד ההצלחות ימצאו גם הכישלונות או סתם אי התחלות. מה שכן נמצא בדרגת השערה היא קביעת המדענים את תחילת ההימצאות. כמדומני שזו עומדת על בערך 4-5 מליארד שנות אור (או שאני מחליף כמויות) לפי חישובי המדע המודרני (או כמו כן את הסדר שבו ארעו הדברים) שכן אפשר בקלות רבה לטעות בכל פרמטר חישוב אני אתן דוגמה אדם בן 20 גובהו 1.70 ס"מ לאחר שנה הוא גבה בס"מ אחד אם אני בודק ביחס גובה על גדילה אני מסיק שגילו הוא 171 מה שוודאי לא נכון מפני שערך הגביהה משתנה אגב חוקרי שמים הצליחו לצפות בכוכבים המרוחקים כ40 מליארד שנות אור (באמצעות כלים מתאימים) לעומת זאת המדענים מדוחים כי גיל העולם הוא לכל היותר 4.5 מליארד שנות אור מה שמוביל אותנו לאחת משתים (שאולי הם אחד גדול) יתכן שזרימת הזמן השתנתה ופעם הייתה מהירה הרבה יותר (יחסי) מה שגם מתאים לפי היהדות שגורסת שששת ימי בראשית לא היו ימים רגילים כמבואר במדרשים אלא הכילו הרבה יותר "זמן" או שאלוקים ברא את העולם מוכן (אפשרי שבתהליכים מהירים מאד ישנם מדרשים שמצביאים שקדמו למציאות שלנו מאות מציאויות שהוחרבו) . כמו כן ההנחה היא שמהפשוט נהיה מורכב מבוססת על זה שהעולם נהיה לבד לפי היהדות ההיפוך הוא הנכון לא האדם נהיה מהקוף אלא הקוף נהיה מהאדם אולי זה נשמע לכם קצת מוזר אתם קצת אבל יש מדרשים שמתוארכים ללפני אלפיים שנה בערך שמספרים שדור ההפלגה (בראשית) נענשו והורדו בדרגה מבני אדם לקופים ופילים ולכן ישנה הלכה לברך עליהם ברכת משנה הבריות אכן יש דמיון בין האדם לקוף...
    מה שכן לא הבנתי היא מהיכן התחיל התא החי הראשון לא מהיכן הוא בא והיכן החיים מתגשמים בעולם החומר המדעי, אם הם רצונות מכוונות הם דורשות דעת והיא לא יכולה להיות תוצרת מקרית עד כמה שהשגתי מגיעה... או בעצם איך התחילה בכלל ההימצאות (שכן כמעט כולם מודים שהעולם אינו קדמון , הוא חוקי וחוק דורש מחוקק שמספר על התחלה או שהוא תחום (צורה) מה שמלמד על תוחם או שיש לו סוף... ועוד בעיות רבות אחרות)

  • אמיתית

    מה זה הקשקוש הזה?

    מה אתה מכניס את הטמטום הזה "אלוקים" (ועוד בק') לתוך תאוריות מדעיות? מה הקשר? זה כמו שינסו לערבב את חדת הקרן עם תאורית האבולוציה. פשוט בושה וחרפה. לא תוותר לעולם על הסיפורים המכוערים והמחרידים שגדלת עליהם. על התרבות הדוחה של התורה, התלמוד, הקבלה, הרבנים וכל הדברים הכי מרעילים, הכי מרושעים והכרי שקריים שקיימים בעולמנו.

    יש לך ביקורת על המדע ועל תאוריה מדעית מסויימת? בכייף ראוי שהמדע ידע לקבל ביקורת והוא גם מקבל (לא ששם חסרים מנובלים). אבל מה זה הקשקוש הזה ? אתה חי בפנטזיות איומות. ומיילא היה מדובר באיזו רוחניות יפה ונעימה, אבל דת יהודית? אין זוועה ופשע גדול ממנה. אין פיגור מחריד מכתבי היהדות.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    בוא נעשה קצת סדר

    שלום שמואל
    אתה העלת מספר תהיות לגבי תאורית האבולוציה, מוצא האדם, גיל העולם והיקום ומוצא החיים. ברשותך אתעלם מעדויות מהכתובים משום שהן אינן רלוונטיות לדיון מדעי ואסור שישפיעו עליו.

    לגבי מוצא החיים תרשה לי להפנות אותך למאמר שלנו בנושא : אביוגינזה – מקור החיים. קרא את המאמר, ואם משהו לא ברור אשמח לעזור - ברשותך כתגובה בגוף אותו המאמר, על מנת שאנשים נוספים יוכלו לקרוא את ההסבר בקונטקסט המתים.

    גיל העולם נקבע באמצעות אמצעים פיסיקליים כמו תארוך רדיומטרי של אורניום ועוד כ40 חומרים נוספים, דגימות ממטאורים עתיקים שפגעו בכדור הארץ ותארוך גיל השמש כגבול עליון לגיל כדור הארץ והכל מוביל לגיל של כ-4 מליארד שנים פלוס מינוס לא יותר ממאה מליון שנה. תנודות כאלו קיצוניות בזמן כמו שאתה מתאר מעוותות לחלוטין את כל סקלת המדידה שלנו ולמעשה הן אינן רלוונטיות, משום שגם לו ארעו הזמן עבור כל יצור היה ממשיך להתנהל באותו הקצב ורק יצור מחוץ לאותה מערכת היה מבחין בהבדל, ועל כן סדר הדברים היה נשמר. לפי עדויות מאובנים, עדויות גנטיות ועדויות מבניות לאדם ולקופים המודרנים יש אב קדמון משותף, כך שמאוד לא סביר שהיה היפוך בהתפתחות המינים.

    אני שוב מעוניין להדגיש שהדרך הנכונה לנהל דיון מדעי היא לאור ראיות מדעיות ולא בהתאם לכתובים. כפי שהיטבת לתאר, הכתובים ניתנים לפרשנות בכל מני דרכים, הראיות המדעיות קצת פחות.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • שמואל

    תשובה

    לצערי תרשה לי לחלוק עליך בכמה נקודות 1)אם אפשר להוכיח את אמיתות הכתובים על פי כל מיני פרמטרים שהמדע משתמש בהם לחקירותיו הרבות ממילא הכתובים רלוונטיים בדיוק כמו כל ראיה אחרת 2)אני אינני יודע אם התארוך של אותם חוקרי שמים אכן היה מדויק אבל הוא נעשה מן הסתם באותם כלים מדעיים מקובלים שבהם משתמש המדע לכל ענפיו ואם אכן ה"סתירה" קימת היא פשוט קימת 3)התפתחות אקראית שאינה תלויה ברצון או שכל היא סבירה לשני הצדדים ולכן אשמח מאוד אם תסביר לי את ההכוונה בהתקדמות האבולוציונית של המינים 4)הכל מתבסס על ההנחה כי בדורות הקודמים שלטה הפשיטות והמורכבות נוצרה עם הזמן וההנחה הזאת קצת סובייקטיבית אחרי הכל אנו רוצים לחשוב שאנו מתקדמים יותר מהם 5) לא הבנתי למה הטענה על זרימת זמן שונה אינה בתוקף

  • שמואל

    על המיני תגובה

    שכחתי לערוך סימנים, עמכם הסליחה.

  • ירון גולן

    בעיות נוספות בדרויניזם

    שינוי משמעותי מחייב נסיגה:
    אינני מדבר על שינוי צבע נוצה או הארכת המקור, אני מדבר על שינוי משמעותי.
    לדוגמא נאמר שבשלב מסויים אצל הדינוזאורים, בדרך לתעופה, נעלמו השיניים ונוצר מקור. הרי בדרך האבולוציונית אל המקור היו חייבות השיניים להתנוון, מה שיהווה נסיגה היכולת ההשרדות. אין אפשרות לחשוב לדעתי על יתרון למי שמשיל את שיניו בכדי שבעתיד הלא נראה לעין צאצאי צאצאיו ילבשו מקור במקום שיניים.
    בעיה נוספת: שינוי משמעותי מאד אינו אפשרי, ממש.
    אני מתכוון לכך שאין בנמצא שום מוטציה שתשפיע על כל האורגניזם באופן עקרוני ממש ולא אסטטי בלבד (כמו לדוגמא שינוי מנגנון העברת חמצן לתאים), בלי שתפריע לכל הגוף ותושמד.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ירון

    על פי תורת האבולוציה השינוי הוא הדרגתי. מצב בו מופיע מקור ומתנוונות שיניים בבת אחת אינו סביר ביולוגית. עם זאת הופעת שינויים יכולה להתרחש במהירות גבוהה יחסית אם תנאי הסביבה מעדיפים זאת.

    דוגמא מעולה לכך היא ניסוי הלטאות באי ליד קרואטיה בו נצפתה התאמה מדהימה בתוך כ-35 שנה. התאמה זו כללה שינוי תפריט מחרקים לצמחים, שינויים במבנה הלסת ותחילת התפתחות איבר תסיסה במעי.

    עם זאת יש מקרים נדירים בהם חל שינוי גדול בבת אחת, כתוצאה ממוטציה באיזשהו גורם בקרתי המשפיע על יותר מאזור אחד, או שינויים כרומוזמלים משמעותיים. מקרים נדירים אלו לרוב לא מביאים ליתרון, אבל יש את היוצאים מן הכלל.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ירון גולן

    בתורת דרווין קיים כשל בסיסי: בעיית היפוך התבדרות עץ המינים

    ארז שלום.
    לדרוויניזם הפשוט, כלומר ברירה טבעית של המותאמים ביותר של הצאצאים מפאת חוסר במזון לכולם, יש בעיה שמשום מה אף אחד לא שם לב אליה ולא מדבר עליה ובודאי כתוצאה מכך לא נותן לה פיתרון.
    הבעיה היא היפוך עץ המינים.
    למה הכונה ? אם מוטציות אקראיות גורמות לשיכלול והתפתחות האבולוציה של המינים, הרי ככל שהמין משוכלל יותר ההסתברות למוטציות בגנים שלו גוברת והולכת. תהינה יותר מוטציות. כתוצאה מכך היינו צריכים לראות עץ מינים מתבדר והולך ולא עץ מתכנס.
    כשבוחנים את המציאות של המינים, הרי רואים בבירור שישנה התכנסות. כמות מיני החרקים גדולה לאין שיעור מכמות היונקים, וכמות היונקים גדולה לאין שיעור מכמות המינים הפרימטיים, וכמות המינים הנקראים אדם קטנה לאין שיעור מכמות הפרימטיים.
    והרי זה בניגוד להיגיון של האקראיות. כי ככל שהשיכלול גבוה יותר, מספר המוטציות האקראיות חייב לגדול ואי לכך עץ המינים היה אמור להתבדר.
    לסיכום: הדרויניזם מציע תאוריה שתוצאתה היפוך המציאות של עץ המינים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום ירון
    ראשית, מין מתקדם אינו בהכרח משוכלל יותר, יש כיום המון מינים פרימיטיביים ששרדו לצד מינים "משוכללים" עם מעט מאוד שינויים.

    שנית, לא ברור לי למה התכוונת עץ מתכנס, אם תסתכל על עצים פילוגנטיים, תראה יצירה של ענפיםמלמטה למעלה, הצמרת מאוד רחבה, בעוד שהגזע (או תחילת הצמרת) מאוד צר.

    ישנם כל מני הסברים להבדלים במגווני מינים בקרב חרקים מול יונקים למשל, זמן דור קצר מאוד, כמות צאצאים עצומה ולכן יותר אפשרות להתאמה לסביבה.

    לגבי דוגמת היונקים, הפרימאטים ובני האדם, אתן לך דוגמא מעולמנו על מנת להבהיר את העניין. בעולמנו יש 7 מליארד בני אדם. כולם בני אדם, בתוך בני האדם יש כל מני תתי מינים כמו אסייתים, אפריקאים, אירופאים וכו'. לכל תת מין יש את המאפיינים שלו, אבל כולם בני אדם. בתוך תתי המינים ישנן קבוצות קטנות יותר של שבטים, בתוך השבטים יש משפחות וכן הלאה. גם כאן זה נראה לכאורה כמו אילן מתבדר ולא מתכנס, העניין הוא שכל תת רבוצה מהווה חלק מהקבוצה שמעליה. המשפחות הינן חלק מהשבט, שהינו חלק מתת המין, שהינו חלק ממין האדם. כעת נמשיך, האדם הינו חלק ממשפחה גדולה יותר הכוללת את הפרימאטים, והפרימאטים הם חלק ממשפחה גדולה עוד יותר שנקראת יונקים. לחלוקה הזאת קוראים טקסונומיה.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ירון

    לגבי עץ מתכנס

    ראשית אינני מסכים איתך שמין מתקדם אינו מין יותר משוכלל. זוי התפלספות גרידה. יש אפשרות לקבוע מהו מין משוכלל (או מתקדם) יותר, על פי יכולותיו לחשוב, ליצור, להשפיע, להפעיל מוסריות, איכפתיות, וכולי. (נניח להשוות אותו ליכולות האדם).
    שנית: לא ענית לי על השאלה מדוע יש פחות בני אדם (האי ברור שאינך טוען שיש שבטים שהם 3/4 אדם, כמו שחשבו האמריקאים הלבנים על הכושים) מפרימטים ופחות פרימטים מיונקים ופחות יונקים מחרקים.
    לפי כמות המוטציות האפשריות הרי המצב היה צריך להיות הפוך.

  • עמודים