בשמים מעוררי אלרגיה, תכשירי שטיפה שפוגעים בהגנה הטבעית של העור ותגובת יתר לחומרים מזיקים. מה מסתתר מאחורי ההבטחות ל"תחושת רעננות וניקיון"?

"היגיינה נשית", "טיפוח אינטימי" ו"הגנה אינטימית" הם תיאורים שמזוהים עם מוצרי היגיינה שמיוצרים ומשווקים אך ורק לנשים. מטרתם היא לנקות, להעניק לחות, לספוג נוזלים או לטפל בדרך כלשהי בעור וברקמות הרגישות של אזור הנרתיק. מבטיחים שוב ושוב לנשים שהם נחוצים "לתחושת רעננות" או "לתחושת ביטחון", והחברות המשווקות את המוצרים הללו לא מהססות לרמוז שהניקיון המשופר הזה יקדם את בריאות הנשים ואפילו יהפוך אותן נחשקות יותר.

נשים משתמשות במוצרי היגיינה נשית מהרגע שבו הן מקבלות את הווסת הראשונה שלהן ובמשך רוב שנות חייהן. טמפונים, תחתוניות, נוזלי שטיפה אינטימיים, תחבושות היגייניות, מגבונים היגייניים, מבשמים לנרתיק ומשחות – כל אלה נועדו כביכול לשמור על בריאות הנרתיק. אבל האם ייתכן שדווקא המוצרים שאמורים לשמור על בריאות הנרתיק עלולים בעצמם להזיק לו? 

מבט מקרוב על הרכיבים וההשפעות של מוצרי היגיינה נשית מצייר סיפור שונה מזה שמבטיחות הפרסומות. מוצרים המיועדים לשימוש על בנרתיק או בסביבתו משווקים ונמכרים כמעט בלי שיהיו נתונים על החומרים שהם מכילים או מחקר מקיף על השפעתם.

איבר שמנקה את עצמו

בניגוד לעור בשאר חלקי הגוף, שיכול בדרך כלל להפיק תועלת מניקוי או משטיפות, הנרתיק מסוגל לנקות את עצמו ביעילות. הפרשות ריריות טבעיות מצוואר הרחם עוזרות בפינוי חיידקים, נגיפים או חומרים מזיקים אחרים, כך שדווקא שטיפות תדירות של האזור עלולות להפריע לתהליך הניקוי הטבעי ולפתוח פתח לזיהומים.

רוב החומרים שנמצאים בתכשירי היגיינה נשית קיימים גם במוצרי קוסמטיקה אחרים, אבל הנרתיק והפות שונים במהותם ורגישים יותר מהעור בשאר חלקי הגוף. מדובר ברקמות שמכילות יותר נוזלים וחדירות יותר, קירות הנרתיק מלאים בכלי דם רבים וכלי לימפה שמאפשרים העברה ישירה של חומרים למערכת הדם.

למעשה הנרתיק הוא אתר יעיל להעברת תרופות ישירות לדם. מחקר שהשווה בין רמות ההורמון אסטרדיול בדם אצל נשים שקיבלו אותו דרך הפה או דרך הנרתיק, מצא רמות גבוהות פי 80-10 בדמן של נשים שקיבלו את ההורמון דרך הנרתיק. באופן דומה, חשיפה נרתיקית לחומרים שנמצאים בתכשירי היגיינה עלולה להעביר אותם ביעילות לשאר חלקי הגוף.

רגישות ואלרגיה

במקרים מסוימים יכולה להתפתח אלרגיה או רגישות לטמפונים או לפדים שמכילים חומרים מסוימים. חלקם מוגדרים מסרטנים או אלרגניים והשפעתם של אחרים אינה ידועה. הרגישות או התגובה האלרגית עשויות להתבטא בתחושת גרד, צריבה או נפיחות ואדמומיות באזור הפות.

פדים וטמפונים באים במגע ישיר עם הנרתיק והפות, כך שחשיפה ממושכת לכימיקליים שבהם עלולה ליצור בעיות. חומרי הלבנה במוצרים הללו נועדו לתת תחושה של ניקיון, אבל עלולים להכיל חומרים מזיקים, ואפילו הכותנה שהם עשויים ממנה עלולה להכיל שאריות של חומרי הדברה.

מחקרים דיווחו על מקרים שבהם נשים סבלו מתגובות אלרגיות לאחר שימוש בתחבושות היגייניות, ובכלל זה גירוי ופריחה אלרגית באזור הנרתיק. המתלוננות דיווחו שהן סבלו במשך חודשים רבים לפני שהרופאים אבחנו שהתחבושות היו מקור הבעיה.

במקרה אחד התגלה כי החומר המבשם בתחבושות הוא זה שגרם לאלרגיה, ובמקרה אחר זוהה החומר Methyldibromo glutronitrile כגורם לפריחה. החומר הזה נמצא בתמרוקים ותכשירים רבים וידוע כאלרגן שגורם לדלקות בעור. במחקר שלישי לא הצליחו לבודד את הגורם הכימי לגירוי, אך ציינו שהשימוש בתחבושות היגייניות של חברה מוכרת עורר תסמיני גירוד ושריפה וגינלית אצל 28 נשים. ברוב המקרים הפסקת השימוש בתחבושות ההיגייניות או מעבר למותג אחר שמו קץ לפריחה ולתסמינים האחרים.

בנוסף, רבים מהתכשירים ההיגייניים כוללים תוספת של בושם שנועד להסתיר ריחות לא רצויים. הבושם הוא בעצם תערובת של מרכיבים שיכולה לכלול יותר מ-3,000 כימיקלים שונים, ובדרך כלל המרכיבים הספציפיים נשארים חסויים. איגוד הבשמים הבינלאומי (IFRA) מפרסם רשימה של חומרים שנמצאים ברכיבים של בשמים תעשייתיים. חלק מהרכיבים הללו הם חומרים מסרטנים, מגרים, אלרגנים או בעלי פוטנציאל לשבש את הפעילות של בלוטות בגוף.

גם תכשירי שטיפה היגיינית, מבשמים ומגבונים אינטימיים מכילים חומרים שמוגדרים אלרגניים או מזיקים. אמנם על גבי התווית של התכשירים הללו מצוין שהם נועדו לשימוש חיצוני בלבד, אבל בפועל הם עשויים לבוא במגע גם עם חלקיו הפנימיים של הנרתיק. הבעיה העיקרית היא חוסר פירוט של הרכיבים שעלולים להימצא בתכשירים הללו, כך שהצרכניות אינן יכולות לדעת בוודאות מה הם מכילים שעלול לגרום להן בעיות.

חוסר פירוט של הרכיבים בתכשירים שונים עלול להוביל לשימוש לא נכון ולגרום לבעיות | צילום אילוסטרציה: Shutterstock
חוסר פירוט של הרכיבים בתכשירים שונים עלול להוביל לשימוש לא נכון ולגרום לבעיות | צילום אילוסטרציה: Shutterstock

החיידק הטוב, הרע והפטרייה

מעצם העובדה שהוא חשוף לסביבה, הנרתיק עלול להיפגע מזיהומים. בפועל, אוכלוסיות של חיידקים טובים ששוכנים בו באופן טבעי שומרות עליו, והעיקריים שביניהם הם חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacillus). בזכות חומרים בשם בקטריוצינים, שמשמשים מעין אנטיביוטיקה טבעית נגד חיידקים מזיקים, ושמירה על רמת חומציות (pH) גבוהה שלא מאפשרת לחיידקים אחרים לשרוד, הלקטובצילוסים מקשים על אורגניזמים מזיקים לשרוד בסביבת הנרתיק.

לעיתים שימוש באנטיביוטיקה או שטיפות תכופות בתכשירים היגייניים פוגעים בלקטובצילוסים ומאפשרים לחיידקים מזיקים ולפטריות להתפתח.  זיהום חיידקי כזה מתאפיין בשינוי בהרכב החיידקים הטבעי של הנרתיק, ובהתרבות של חיידקים מזיקים – בעיקר גרם שליליים וחיידקים אנאירוביים. בזיהום פטרייתי, שמרים שגדלים על משטחי גוף גורמים לבעיה. הם משחררים אנזימים וחומרים שהורגים את התאים שמצפים איברים בגוף, והתאים המתים מצטברים ומופרשים כנוזל חלבי. התסמינים של זיהום חיידקי ופטרייתי יכולים להיות דומים מאוד וילוו לרוב בתחושת גרד, צריבה, אדמומיות והפרשות.

אם לא די בזה, גם חלק מתופעות הלוואי שנשים חוות כתוצאה מאלרגיה לתכשירים היגייניים דומות מאוד לאלו שנובעות מזיהומים חיידקיים או פטרייתיים בנרתיק. ההבדל המהותי הוא בסוג הגורם המזהם. נשים רבות עלולות לאבחן בטעות אלרגיה כפטרייה או זיהום חיידקי, כך שההמלצה היא לגשת לאבחון רפואי ולנהל מעקב צמוד. אם הטיפולים נגד פטריות או זיהומים לא מועילים, ייתכן שמדובר באלרגיה.

צרכנות מונעת

אז איך אפשר להפחית את החשיפה לכימיקלים שנמצאים במוצרים לנשים?

ראשית, לא להיבהל. מאות מיליוני נשים משתמשים במוצרים כאלה ובדרך כלל הם בטוחים למדי לשימוש. עם זאת, רצוי להפחית את השימוש בהם עד כמה שאפשר. העדיפו מוצרים ללא תוספות ריח, ובאלה שאינם מכילים חומרי הלבנה או שעשויים כותנה. חפשו על המוצר את רשימת המרכיבים (אם יש) והימנעו מאלה שמכילים חומרים הידועים כאלרגנים. אם יש לכן תסמינים שאתם חושדות שנובעים מאלרגיה, נסו להחליף מותגים של מוצרים שאתן סבורות שעשויים להיות קשורים אליהם ודווחו על כך לחברה ולמשרד הבריאות.

2 תגובות

  • יעלי

    שם החברה אלוויז , יש מחקר שלם על זה

    אחת שרגישה

  • איילת

    כמה הערות

    1. לגבי רמת החומציות, חידקי לקטובצילוס יוצרים סביבה חומצית ע"י חומצה לקטית. סביבה חומצית מאופיינת ב-pH<7. לפי הכתוב כאן, ניתן להבין שהחידקים האלו יוצרים סביבה עם pH גבוה, וזה שגוי.
    2. הריבוי של לקטובצילוס הוא לא "לקטובצילוסים", אלא לקטובצילי. כך זו צורת הריבוי בלטינית.
    3. לגבי השימוש בחומרים האלו, אני לא יודעת. אני משתמשת רק במים ובסבון הרגיל לשפתים החיצוניות של הפות, כי כל חומר אחר נראה לי מיותר. כמו שכתבת, אלו "תיאורים שמזוהים עם מוצרי היגיינה שמיוצרים ומשווקים אך ורק לנשים", וזו סתם שטיפת מוח צרכנית.