האם כדאי ללדת
עם דוּלה?

"אף פעם לא התלהבתי מהרעיון שבן הזוג שלי יהיה איתי בשלבים המאוחרים של הלידה. רציתי להיות עסוקה רק בלידה ולא לחשוב איך אני נראית או נשמעת", מספרת מרים (שם בדוי), שילדה את שני ילדיה בבית החולים איכילוב לפני כ-16 שנה, ועשתה את זה בליווי דוּלה – תומכת לידה. "כששיתפתי בזה את בן זוגי, הוקל לשנינו: 'טוב מאוד', הוא ענה. 'האמת היא שאני מזדהה עם דמות הגבר המסורתי, שממתין עם סיגר במסדרון בית החולים'".

בתקופה ההיא, בית החולים שבו מרים ילדה עדיין אסר על דוּלות להיכנס לחדר הלידה, מחשש שהן יפריעו לצוותים הרפואיים. תחום תומכות הלידה כולו היה אז פחות מפותח מכפי שהוא כיום, אך מרים ובן זוגה גרו במרכז הארץ, ושם לא היה מחסור בדוּלות או בהמלצות.

"מצאנו מישהי די רוחניקית – היו לה עניינים עם פרחי באך ורעיונות נוספים, אבל זה לא הפריע לי", נזכרת מרים. "פשוט רציתי שתהיה לי מלווה ברגעים הקשים, מישהי שתביא לי מים, שתשמור על הפרטיות שלי". הצוות הרפואי הבין מייד שמדובר בדוּלה, אבל הם לא אמרו דבר. "כל פעם שמישהו נכנס לחדר היא התרחקה מייד, נעמדה ליד הקיר, שילבה ידיים, ושתקה – שלא יחשבו חלילה שהיא מתערבת". בלידה השנייה מרים העסיקה את אותה דוּלה פעם נוספת. 

מרים רחוקה מלהיות היולדת היחידה ששמה את הדוּלה בפסגת ההעדפות שלה למלווה בזמן הלידה. אירית (שם בדוי), אם יחידנית לילדה בת שנתיים, החליטה בגיל 35 שהיא לא מתכוונת לחכות לזוגיות, והרתה מתרומת זרע. היא ידעה שהיא תרצה דוּלה, אבל הזמינה עוד כמה מלווים, מתוך ההנחה שלא כולם יצליחו להתייצב בהתרעה של רגע. כשהתחילו הצירים כולם התפנו במהירות מעיסוקיהם: הדוּלה, חברותיה והוריה. "בדיעבד, היו שם יותר מדי אנשים. בזמן הלידה אמרתי לעצמי שאני זורמת, ושזה לא מפריע לי. במבט לאחור הייתי מסתפקת בדוּלה ובחברה קרובה".

יש בזה משהו קצת מפתיע. למה אירית ומרים מעדיפות מלווה זרה? אך מתברר שזאת בחירה פופולרית למדי. יותר ויותר נשים בוחרות להיעזר בדוּלה בלידה, לפעמים כמלווה יחידה, ופעמים אחרות לצד בן משפחה קרוב. התופעה לא מוגבלת רק לאימהות לעתיד או ליולדות יחידניות, ורואים אותה גם אצל יולדות שכבר מכירות היטב את המערכת, ושזוהי הלידה השנייה או השלישית שלהן. אריאלה רנקביץ, דוּלה קרוב ל-12 שנה שליוותה עד כה כמעט 600 לידות, מספרת שרוב הלקוחות שלה כיום הן אימהות שילדו איתה בעבר וביקשו שתלווה אותן גם בלידות הבאות שלהן.

הדוּלות של ימינו הן חלק ממסורת עתיקת יומין של נשים שתמכו זו בזו במהלך ההיריון, בזמן הלידה ואחריה. יולדת ומלווה במהלך הלידה | Svitlana Hulko, Shuttertsock

מסורת עתיקה במתכונת מודרנית

על פי ארגון המניפה, המאגד את העוסקות בדוּלאות בישראל, הדוּלות של ימינו הן חלק ממסורת עתיקת יומין של נשים שתמכו זו בזו במהלך ההיריון, בזמן הלידה ואחריה. כיום, דוּלות עוברות הכשרה שמעניקה להן הבנה מעמיקה של מהלך הלידה, ורוכשות שליטה בטכניקות ובכלים שמסייעים להן לתמוך ביולדת פיזית ונפשית בזמן ההיריון, ובאופן צמוד במהלך הלידה עצמה. לתומכת הלידה אין הסמכה רפואית, והיא לא מורשה להתערב בהחלטות או בטיפולים הרפואיים שניתנים ליולדת לפני הלידה או במהלכה. 

נשים רבות מתייחסות לדוּלות כמעין אופנה שנוגעת בעיקר ליולדות "רוחניקיות". מבחינתן, הזמנת דוּלה לחדר הלידה עלולה לפתוח פתח להתערבות בלתי רפואית בלידה, ואולי אף מזיקה. אך מתבר שלא רק ליולדות, אלא גם למדע יש לא מעט דברים להגיד בשבחן של הדוּלות. הנתונים מראים שיפור רב בחוויית הלידה ובתחושות שאחריה אצל נשים שילדו עם ליווי של דוּלה, ואפילו אצל בני הזוג שלהן. כשמניחים בצד את הדעות הקדומות, מה אפשר ללמוד מהמדע, מיולדות, ומהדולות עצמן על העיסוק המקצועי של תומכות הלידה? מה עומד מאחורי ההשפעה החיובית של הדוּלות על מצב היולדות ועל התקדמות הלידה עצמה, ומהן הבעיות שמלוות את המקצוע?

רק במאות השנים האחרונות השתנתה הנורמה של לידה בבית בסביבה נשית. לידה בבית באירופה במאה ה-17 | Metropolitan Museum Of Art / Science Photo Library

הכניסה למלווים אסורה

במהלך מאות השנים האחרונות חל שינוי עמוק באופיו של תהליך ההיריון והלידה. התלות שלו בטכנולוגיות רפואיות הלכה וגברה עם השנים ובמדינות מערביות התערבות רפואית הפכה לנורמה. עד המאה ה-17 רוב הנשים ילדו בבית ובסביבה נשית, ורק לעיתים רחוקות הן הגיעו למרפאות ולבתי חולים. במאות ה-19 וה-20, בזכות פיתוחים כמו מלקחיים ושיטות אלחוש, גברה המגמה לשלוח נשים ללדת בבתי חולים. שיפורים ניכרים בטכניקות חיטוי והופעת האנטיביוטיקה הפחיתו מאוד את תמותת היולדות והיילודים.

בה בעת, המעבר לבתי חולים הוביל במשך כמה עשרות שנים לאיסור גורף על נוכחות מלווים במהלך הלידה במקומות רבים בעולם, כגון ארצות הברית וישראל. כיום אומנם המצב השתנה, אבל עדיין יש מדינות רבות שבהן לא קיימת מדיניות לאומית שממליצה לנשים הרות להגיע לחדר הלידה עם ליווי צמוד – לא של דוּלה, ואפילו לא בני זוג או הורים.

למרות זאת, המדע מראה שערכו של הליווי הצמוד במהלך הלידה חורג הרחק מעבר לעצם התמיכה הרגשית או הנפשית שהמלווים נותנים ליולדת. אפשר לראות את התועלת שלו בתמורות פיזיולוגיות ורפואיות מדידות. בין הממצאים המשמעותיים מוכר במיוחד מחקר שבחן את ההשפעה של נוכחות מלווה צמוד כלשהו לאורך הלידה, ובכלל זה בן זוג, אחות, מיילדת, דוּלה או קרובי משפחה אחרים. החוקרים ניתחו נתונים שנאספו ב-26 מחקרים ב-17 מדינות שונות ומצאו שנשים שזכו לליווי צמוד חוו שיפור משמעותי בחוויית הלידה ובהתקדמותה. הלידות שלהן היו קצרות יותר, נזקקו פחות לזירוז תרופתי או לניתוחים קיסריים ועוד. יתרה מזאת, גם ציוני מבחן האפגר של התינוק, שבודק מדדים חשובים של של היילוד כגון דופק, צבע ותגובה לגירויים, היו גבוהים יותר.

אם כל מה שצריך זה ליווי צמוד, וכל ליווי כזה יכול "לעשות את העבודה", האם באמת יש טעם לשלם כמה אלפי שקלים לדוּלה מנוסה ובעלת הכשרה, או שמספיק שמישהו "יהיה שם" בשביל היולדת? בחינה מעמיקה של ממצאי המחקר מראה שהדוּלות לבדן אחראיות לחלק ניכר מההשפעה החיובית של הליווי על היולדות. אצל נשים שילדו עם דוּלות הירידה בצורך בניתוח קיסרי הייתה המשמעותית ביותר, והסיכון לכך היה נמוך ב-39 אחוז לעומת יולדות חסרות מלווים. אותה בחינה העלתה גם שליווי של אנשי צוות מבית החולים לא הניב ירידה משמעותית בסיכון הזה, ושליווי של מכרים הביא לירידה נמוכה יותר ולא עקבית לעומת יולדות שנעזרו בדוּלה. 

הממצאים הללו מרמזים שאף על פי שהליווי הצמוד הוא המאפיין המזוהה ביותר עם מקצוע הדוּלה, ליווי הוא רק חלק מהתמונה הכוללת. לדוּלה מקצועית יש ידע שמאפשר לה לספק ליולדת תמיכה פיזית, כמו עיסויים, הדרכה בנשימות ובתנוחות להקלה בצירים, לצד תמיכה רגשית הכוללת עידוד, הרגעה ושיקוף התקדמות הלידה. מעבר לכך, ארגז הכלים שמביאה איתה הדוּלה מנסה לתת מענה לקשיים שמאפיינים את מערכת הבריאות המודרנית, שעליהם עוד נרחיב: נורמה של התייחסות ללידה כאל הליך רפואי, היעדר מיילדת צמודה, ותרבות שבה נשים לא נחשפות ללידות של נשים אחרות.

נתוני המחקר הראו שלידות בליווי מלווה היו קצרות יותר ונזקקו פחות לזירוז תרופתי או לניתוחים קיסריים. אישה הרה מחוברת למכשיר ניטור עוברי (מוניטור) | Dmitry Kalinovsky, Shutterstock

הצלחה חוצת מעמדות

מחקר מקיף שפורסם לאחרונה, במטרה לבחון את היתרונות והחסרונות של הדוּלות, סיפק נתונים מעניינים על השפעתן על אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך בארצות הברית. לכאורה מפתיע שנשים מקבוצות מעוטות הכנסה יכולות להרשות לעצמן את שירותיה של דוּלה, במיוחד במדינה כמו ארצת הברית שהרפואה בה פרטית ברובה הגדול. אבל בשנים האחרונות הורחבו השירותים שממומנים בידי תוכנית Medicaid, שמספקת ביטוח בריאות בסיסי למיליוני משפחות שחיות מתחת לקו העוני, וכוללים כעת גם סיוע במימון תומכת לידה. הנתונים במחקר נאספו ממגוון רב של קהילות ואוכלוסיות בתשע ממדינות ארצות הברית, ובהן קליפורניה, ניו ג'רזי, מיזורי, טקסס, ויסקונסין ועוד.

בסך הכול עמדו לרשות החוקרים נתונים על כ-1.1 מיליון לידות. מביניהן הם השוו בין 722 יולדות שנעזרו בדוּלה לבין קבוצה של נשים שילדו ללא דוּלה, אך עם אותו רקע גיאוגרפי, חברתי-כלכלי ואתני, גיל ומצב בריאותי. הממצאים היו מרשימים: הסכנה ללדת בניתוח קיסרי פחתה ב-47 אחוז אצל נשים שילדו עם דוּלה. כלומר, בשעה שמבין מאה יולדות ללא דוּלה, כעשרים היו צפויות ללדת בניתוח קיסרי, המספר ירד לכעשר בלבד אם נהנו משירותיה של תומכת לידה. בנוסף נצפתה ירידה של 29 אחוז בסיכון ללידה מוקדמת, והסיכוי שאם שילדה בעבר בניתוח קיסרי תלד הפעם בלידה טבעית היה גבוה פי 2.16 בקבוצה שקיבלה ליווי. כמו כן, הסיכוי שנשים שילדו עם דוּלה יגיעו לביקורת שאחרי הלידה היה גבוה ב-46 אחוז.

בחינה נוספת גילתה כי השפעת הליווי של דוּלה על הפחתת שיעור הניתוחים הקיסריים בולטת במדינות עם שיעור גבוה של תמותת תינוקות, אך כמעט שאינה מורגשת במדינות עם שיעור תמותה נמוך. אף שהמחקר לא מציין זאת במפורש, נראה שההשפעה החיובית מורגשת במיוחד באזורים עניים. הממצאים הללו תואמים את נתוני המחקר שהוזכר קודם, מ-17 מדינות ברחבי העולם, שלנוכחות דוּלות בלידה יש השפעה חיובית במיוחד דווקא במדינות עניות.

מהמחקר עלו ממצאים מרשימים: הסכנה ללדת בניתוח קיסרי פחתה ב-47 אחוז אצל נשים שילדו עם דוּלה. ניתוח קיסרי | Gwen Shockey / Science Photo Library

מי ילווה את המלווה? 

גם לסיוע שהדוּלה מציעה למלווים אחרים של היולדת יש תפקיד מרכזי יותר ממה שנוטים לחשוב. אריאלה מספרת שלא פעם דווקא בני הזוג של היולדת הם אלה שיוזמים את ההתקשרות איתה, מפני שהם חשים צורך בליווי לעצמם ולבת זוגם. מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2008 בדק אם יש ערך מוסף לליווי כפול של היולדת – בן הזוג והדוּלה גם יחד. בכל הזוגות שהשתתפו במחקר, בן הזוג ליווה את האישה במהלך ההיריון והלידה, ולחלקם הוצע ליווי של דוּלה מטעם המחקר. בהשוואה לליווי בלעדי של בן הזוג, הצטרפות הדוּלה הביאה לירידה משמעותית במספר הניתוחים הקיסריים. 13 אחוז מהזוגות שילדו עם דוּלה עברו ניתוח קיסרי, לעומת רבע מהזוגות בקבוצת הביקורת. 

הפער היה משמעותי אף יותר אצל נשים שנדרשו לעבור הליך של השראת לידה (או בשמו המוכר זירוז). רק 12.5 אחוז מהלידות המזורזות של הזוגות שזכו לליווי של דוּלה הסתיימו בניתוח קיסרי, לעומת 58 אחוז מהלידות המזורזות שבהן נכח רק בן הזוג. נראתה ירידה משמעותית גם בשימוש בהרדמה אפידורלית – הרדמה אזורית המשמשת לאלחוש כאבי הצירים.

נוסף ליתרונות שחוותה האישה, גם בני הזוג נהנו מהניסוי. בשאלון שמילאו יממה אחרי הלידה, ופעם נוספת שישה שבועות אחרי הלידה, 93 אחוז מהזוגות שילדו עם ליווי של דוּלה דירגו את נוכחותה בלידה כחוויה חיובית מאוד, וכמעט כל הנותרים תיארו חוויה חיובית. בשאלונים שמילאו שישה שבועות לאחר הלידה נמנו שתי תגובות שדיווחו על חוויה שלילית. הקבוצה שילדה עם דוּלות דיווחה על רגשות חיוביים יותר: בני הזוג הרגישו שהם מבינים מה קורה לאישה, יודעים טוב יותר איך לעזור לה, ונהנו מיותר רגעים קצרים של רגיעה שלא התאפשרו לבני הזוג שליוו את האישה בעצמם. 

ממצאי המחקר שהשווה בין לידות עם מלווה ובין לידות עם מלווה ודולה | עיצוב: ליאת פלי

צוותים עמוסים, הורים תובעים, רופאים מתגוננים

חשוב להתעכב על הנתון החריג הזה: מבין הנשים שקיבלו השראת לידה, אלה שלא הייתה לצידן דוּלה נזקקו לניתוח קיסרי פי חמישה מאלה שנהנו משירותיה. דוּלה אינה רופאה ולא נתנה להן שום תרופה חדשנית ופורצת דרך, וכמובן היא לא קוסמת או מכשפה. אם כן, מה יוצר את הפער הזה? 

מדובר כנראה בשילוב בין הידע והניסיון שהדוּלה מציעה ליולדת בזמן אמת, לבין המגמה המתסכלת של התחזקות הרפואה המתגוננת (Defensive medicine) בשנים האחרונות. ענף המיילדות, התחום הרפואי העוסק בהיריון ולידה פגיע יותר מכל תחום אחר ברפואה לתלונות ולתביעות על רשלנות רפואית, והחשש מפניהן משפיע על ההחלטות וההצעות של הצוותים הרפואיים. לפי תחקיר עיתון הארץ, בשנים 2017-2013, כ-57 אחוז מהפיצויים שנפסקו בארץ עקב רשלנות רפואית שולמו בעקבות תלונות בתחומי הגינקולוגיה וההיריון. הרחק משם, במקום השני, נמצאת הכירורגיה הכללית, עם עשרה אחוזים בלבד מהפיצויים, ואחריה רפואת הילדים עם 9.5 אחוזים. גם בארצות הברית הנתונים דומים.

התופעה הזאת יוצרת מעגל אכזרי שמשפיע על כל המעורבים. עקב החשש מתביעות, הרופאים מוכנים ביתר קלות להציע לנשים התערבויות רפואיות רבות ומגוונות – למשל שפע של בדיקות בזמן ההיריון, ניתוחים קיסרים וזירוזים. ההליכים הרפואיים האלה מגבירים לפעמים את הסכנה לסיבוכים רפואיים מסוימים, ולכן גם עלולים להגביר את סבלה של האם אחרי הלידה, להאריך את משך השיקום הפיזי והנפשי שלה, וליצור עבורה חוויית לידה שלילית. כל אלה מעלים את הסיכוי שהיולדת תשקול לתבוע את הצוות הרפואי שגרם לסבלה, וריבוי התביעות מחזק עוד יותר את המגמה.

ליווי של דוּלה מנוסה יכול לקטוע את המעגל הזה ולהכין את היולדת טוב יותר למצבים שעשויים להתפתח בזמן הלידה. ודולה רגישה אך אסרטיבית יכולה לסייע ליולדת להתמודד בזמן אמת עם התרחשויות שאין לה שליטה מלאה בהן, ולפעמים אף לעזור לה לוותר על תוכנית הלידה שלה לנוכח המציאות הדינמית בחדר הלידה. "הצוות הרפואי לא פנוי ללוות את היולדת באופן צמוד, וההיכרות שלהם עם היולדת היא שטחית בלבד. כשאת באה ללדת, הם לא מכירים את הרקע שלך, לא יודעים אם את מתה מפחד, אם אולי חווית פגיעה בעבר – ואלה דברים שהצוות גם כנראה כבר לא יגלה, כי הגעת אליהם כאובה וכנראה לא תתחילי לספר להם הכול", מסבירה אריאלה. "גם הצוותים הרפואיים מבינים שהזמן המוגבל שעומד לרשותם עלול לפגוע במהלך הלידה. דוּלה מנוסה, שתיאמה ציפיות עם היולדת במהלך ההיריון, שיודעת לעבוד עם הצוות הרפואי ועוזרת לאישה להבין את הפרוטוקולים הרפואיים, תפצה על החסך הזה, וכנראה תשפר את הסיכוי ללידה קלה יותר". 

למשל, יולדות רבות חוות רגשות מורכבים סביב מתן אפידורל להקלת כאבי הצירים. הן מתלבטות אם לבקש אפידורל או לוותר עליו, מתי לקחת אותו, תוהות למה לא נותנים להן אותו מהר מספיק וכן הלאה.

"הרבה נשים חולמות ללדת בלי אפידורל – חלום הגיוני ומכובד, אבל חשוב שהדוּלה תעזור ליולדת להשאיר את האופציה הזאת על השולחן. כל עוד לא ילדת בלי אפידורל, את לא באמת יודעת אם את רוצה את זה או לא. וכל עוד הלידה לא התחילה, קשה לומר אם זה אפשרי או לא", מסבירה אריאלה. "אפידורל זה לא רק מותרות. לפעמים הוא כלי. יש יולדות, גם החזקות ביותר, שהאפידורל יעזור להן להתקדם בלידה. אם לאישה כואב מאוד, והגוף שלה קָפוּץ מאוד בלי שהיא מצליחה להרפות אותו, היא עלולה להגיע בסוף לניתוח. לעיתים ההיכרות בין היולדת לדוּלה, והידיעה שאנחנו שם רק בשבילה, עוזרת גם למי שלא רצתה לשמוע על אפידורל להישאר עם ראש פתוח. דוּלה זה לא אומר בהכרח לידה טבעית – זה רק אומר חוויית לידה טובה יותר".

מצד שני, יש יולדות שרוצות לקבל אפידורל ללא דיחוי, ולא מבינות למה הצוות הרפואי לא מתייחס לבקשתן. "במקרים כאלה הדוּלה תעזור לאישה להבין למה זה בלתי אפשרי או לא רצוי, ותמצא יחד איתה את הפתרון שיקל עליה. זה יכול להיות גז צחוק, מקלחת, מכשיר TENS ששולח פולסים חשמליים לעור ולעצבים ומקל את הכאב, ופתרונות נוספים", מוסיפה אריאלה.

יולדות רבות חוות רגשות מורכבים סביב מתן אפידורל להקלת כאבי הצירים. יולדת מקבלת הרדמה אפידורלית | HenadziPechan, Shutterstock

להסדיר מקצוע פרוץ

האם לידה עם דוּלה עדיפה תמיד על לידה בלעדיה? לגמרי לא. דוּלה איננה מיילדת ואסור לה לנהל לידה. לידת בית מתוכננת בישראל מחייבת נוכחות של מיילדת, ונשים וגברים שלא עברו הכשרה מקצועית לכך לא מורשים ליילד יולדות בבית או במרכז לידה לא רפואי.

בחודש מרץ השנה דיווחו כלי התקשורת על ידיעה טרגית: תינוק שנולד בלידת בית בגוש עציון מת שעות ספורות לאחר שפונה לבית החולים שערי צדק בירושלים. הלידה התקיימה במרכז לידה ביתית השוכן בסביבה מבודדת שאין אליו גישה בכלי רכב. המיקום הבעייתי הקשה על פינוי האם והילוד ועיכב את הוא האמבולנס למקום, עד כדי כך שחלפו קרוב ל-45 דקות מרגע הקריאה ועד לבוא העזרה הרפואית. כל אותו זמן הדוּלה ביצעה פעולות החייאה ביילוד על פי הנחיות טלפוניות. רק אז פונו היילוד והאם לבית החולים, וכעבור כמה שעות התינוק מת. את המרכז הקימה וניהלה דוּלה ללא הכשרה רפואית, שלטענתה, עמדה לסיים קורס הכשרה למיילדות שהתקיים בארצות הברית ואיפשר למידה היברידית מישראל.

מדובר במקרה חריג, שאינו מחמיא למקצוען של תומכות הלידה, אך הוא בפירוש לא יחיד במינו. לדוגמה, בשנת 2019 פרסמה חברת החדשות של ערוץ 13 תחקיר שממנו עלה לכאורה כי יש דוּלות שטוענות כי הן מסוגלות לבצע היפוך של העובר – פעולה רפואית שנדרשת לפעמים כשהעובר נמצא במנח עכוז בשבוע מתקדם של ההיריון, ושביצוע לא מיומן שלה עלול לפגוע בעובר. בכתבה תועדה דוּלה שפועלת בשיטת מרילוס – שיטה שמתיימרת לחלץ עוברים מסיבוכים מסוימים בעזרת תרגילי התעמלות – בשעה שאבחנה את תחקירנית הערוץ באמצעות מכשיר אולטרסאונד משוכלל במרתף ביתה. 

לא חסרים סיפורים באינטרנט על התנהלות לא אחראית, רשלנית ואפילו שרלטנית של דוּלות לא מקצועיות. מסופר למשל על דוּלה ששיכנעה יולדת לסרב לעבור ניתוח קיסרי, אף על פי שהעובר שלה הראה מצוקה קשה. ודוּלה אחרת שכנעה יולדת להשתהות זמן רב מדי לפני שתיגש לבית החולים, ולכן היא ילדה בסופו של דבר בביתה, באופן בלתי מתוכנן. 

נכון להיום, אתר משרד הבריאות מבהיר כי עיסוקן של הדוּלות לא מוגדר כמקצוע בישראל, ולא נקבעו לו סטנדרטים מקצועיים או דרישות מקצועיות. אומנם מוסדות הלימוד להכשרת דוּלות מעניקים תעודות לבוגרות שלהם, אך לתעודות הללו אין כל תוקף רשמי מבחינת המדינה. ארגון המניפה וגופים נוספים מנסים כעת להסדיר את הדרישות להכשרת תומכות לידה, להביא להכרה בדוּלות כמקצוע ולקבוע סטנדרטים מקצועיים אחידים.

בהיעדר מערכת שתסדיר את התחום, הלקוחות נדרשים לגלות אחריות ולהפעיל שיקול דעת, כפי שהם עושים עם כל בעל מקצוע אחר שהם שוכרים את שירותיו. חשוב לבחור דוּלה מקצועית ומנוסה, ולשים לב שבמהלך תיאום איתה היא תכיר בחשיבות ההפרדה בין תפקידה במהלך ההיריון והלידה לתפקידי הצוות הרפואי – שהיא איננה מוסמכת להתערב בהם. עליה להתמקד בתפקיד הייחודי שהיא הוכשרה למלא, כלומר לסייע ליולדת להתמודד עם חוויית הלידה על הצד הטוב ביותר, ולהעצים אותה גם בלידות קשות – עם אפידורל או בלעדיו, ובלידות שכוללות השראת לידה, יילוד מכשירני או ניתוח קיסרי.

אריאלה, למשל, מסבירה שהקו שמנחה אותה במקצוע הוא לעזור לאישה להגיע ללידה עם ראש פתוח, שמתאים למסע הלא צפוי לעיתים שהיא עומדת לעבור. "הלך הרוח שהאישה מגיעה איתו ללידה חשוב יותר לפעמים מאשר מה שקורה ברמה הטכנית. גם אישה שתסיים בניתוח קיסרי, או שתהיה לה לידה מורכבת או ארוכה, יכולה לצאת מהלידה בתחושה טובה ולהרגיש מועצמת. זה תלוי בהרבה גורמים, אבל בסופו של דבר יש פה סיפור של תינוק שאנחנו לא מכירים, ולא יודעים מה יהיה איתו ברגע האמת. אם אנחנו – היולדות והדוּלות – יוצאות מנקודת ההנחה שלא לנו להרוס ולא לנו לבנות, ואולי אפילו מתייחסות ללידה בחרדת קודש כלשהי – למרות שאני לא אדם דתי – ייתכן שהתהליך יעבור עלינו בצורה שלווה יותר". 

ואם את, שעומדת ללדת, או אם את או אתה, שעומדים ללוות את בת הזוג בחדר הלידה, חושבים להעסיק דוּלה, גשו לשלב המיונים בראש ביקורתי ובחרו בדוּלה ששמה דגש על חשיבות שיתוף הפעולה עם היולדת והצוות המקצועי. תפקידה אינו לספק עצות רפואיות ולא לומר לכם מה אתם צריכים, אלא להיות שם בשבילכם.

אירית, האם החד-הורית שהזכרנו בתחילת הכתבה, מיטיבה להסביר מדוע בחרה ללדת עם דוּלה: "כשאת בשלבים מתקדמים של הלידה, במצב תודעתי כמעט זר, את צריכה סביבך אנשים שמשרים עלייך ביטחון ומאפשרים לך, כמו חיית בר בטבע, ללדת מתוכך תינוק שלם ובריא. את רוצה שכל תשומת הלב תהיה עלייך בלבד, ובלי שתצטרכי לדאוג לצרכים של אחרים. כל מה שחשוב זה שהתינוקת שלך תגיעה לעולם ובשלום". אם מצאתן את הדוּלה שתגרום לכם להרגיש כך, תדעו שבחרתם נכון.