סוגיית הגזע של בני אדם היא אחת הטעונות בהיסטוריה, וגזענות הובילה למעשים נוראים כלפי עמים וקבוצות אתניות. האם קיים בכלל בסיס מדעי לחלוקה לגזעים של בני אדם?

מדע הגנטיקה הוא ענף בביולוגיה העוסק במחקר של גנים, שונות גנטית ותורשה. אך לעיתים נדרשים הגנטיקאים לעסוק גם בנושאים סוציולוגיים, כמו למשל דיון במונח "טוהר הגזע". "גזע" הוא מונח סוציולוגי, שנעשה בו שימוש בסיווג האנושות לקבוצות בעלות מוצא משותף. לרוב החלוקה נעשית על בסיס מאפיינים של מראה חיצוני, אולם תיתכן גם חלוקה על סמך עקרונות אחרים, כמו אזור גיאוגרפי.

נושא הגזע הוא כמובן לא אקדמי בלבד, ומשמש פעמים רבות כבסיס לטענות פוליטיות. דוגמה אקטואלית לכך סיפק הרב אליעזר קשתיאל, שאמר בשיעור "כן, יש גזעים בעולם ויש תכונות גנטיות של עמים, וזה דורש מאיתנו (העם היהודי) לחשוב איך לעזור להם". מאוחר יותר פרט את סוג העזרה שהוא מציע: "כדאי לך להיות עבד שלי. ככה אתה חי חיים עלובים. בוא תהיה עבד שלי, תראה איזה חיים תחיה, איזה רמה רוחנית וערכית".

דעות כאלו, ומיתוסים שונים הנוגעים ל"טוהר הגזע", נפוצים למדי ברחבי העולם. לדוגמה, מכיוון שחוסר יכולת לעכל לקטוז (סוכר החלב) שכיחה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה לא-לבנות מסוימות, רווחת בקרב קהלים מסוימים התפיסה השגויה שלפיה אדם שאינו מסוגל לעכל לקטוז איננו לבן "טהור", כלומר הוא חשוד כי שורשיו אינם "טהורים" מבחינה גזעית. חשוב לציין שלקטאז, האנזים האחראי לפירוק סוכר החלב, אינו ייחודי לאוכלוסייה הלבנה, וכ-65 אחוזים מאוכלוסיית האדם כולה יחוו אי-סבילות ללקטוז ברמה כלשהי. יתרה מזו, במחקר שנערך בנושא לא נמצא קשר סטטיסטי בין מוצא, גיל או מין לבין אי-סבילות ללקטוז. ובכל זאת, המיתוס המוזר הזה הביא לתופעה של התקבצות גזענים לבנים שגומעים יחד ליטרים של חלב.

אאוגניקה: השבחה גנטית של המין האנושי

אאוגניקה (Eugenics) היא פילוסופיה ביולוגית-חברתית העוסקת בחקר השפעת התורשה על מאפיינים מנטליים והתנהגותיים בבני אדם, מתוך שאיפה למצוא וליישם דרכים להשביח את המין האנושי. התנועה הייתה פופולרית במיוחד בארצות הברית ובמערב אירופה בראשית המאה ה-20, והיא צמחה במקביל להתפתחות הגנטיקה המנדליאנית. התנועה האאוגנית נודעה לשמצה בשל ניסיונה לחלק את החברה לאנשים בעלי גנים טובים ולאנשים בעלי גנים פגומים, כביכול, וכן בשל תוכניות לרבייה של אנשים "מוצלחים" ותוכניות עיקור שמטרתן למנוע את התרבות האנשים ה"פגומים". 

האאוגניקה השפיעה רבות על פיתוח תורת הגזע בגרמניה הנאצית. הפופולריות של התנועה צנחה בעקבות מלחמת העולם השנייה, וזיהוי האאוגניקה עם זוועות הנאצים הפך אותה למוקצית מחמת מיאוס בקרב רוב הקהילה המדעית. אך במחצית הראשונה של המאה ה-20 פעלו מוסדות אאוגניים ב-30 מדינות, ואלו נבדלו מאוד זה מזה באופיים, במטרותיהם ובאופן פעולתם. 

גם בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי זכתה האאוגניקה לתמיכה בקרב דמויות מפתח בממסד הרפואי היהודי המתהווה. אחד האאוגנים הבולטים בתקופה זו היה הד"ר יוסף מאיר (שעל שמו קרוי בית החולים מאיר), שתמך ברעיונות כמו סירוס חולי נפש, עידוד ילודה במשפחות "הנמנות עם האינטליגנציה" והגבלתה ב"משפחות העניות יוצאות המזרח". רעיונות אלו לא יושמו בישראל בכפייה, אך הממסד הרפואי עודד אותם באופן מובהק באמצעות שכנוע. 

בשני העשורים האחרונים החלו חוקרים לתהות אם מלחמת העולם השנייה גררה התנגדות-יתר לאאוגניקה, ומועלות מחדש שאלות אתיות שהעסיקו את חוקרי האאוגניקה בתחילת המאה ה-20. יש הרואים בבחירות מסוימות שמאפשרת הרפואה המודרנית, למשל היכולת להפסיק היריון של עובר בעל מוגבלות, סוג של אאוגניקה חדשה, שאולי מתאימה לערכים הרווחים במאה ה-21.

הסטטיסטיקה של סיווג לגזעים

עם התקדמות מדע הגנטיקה בעשורים האחרונים של המאה ה-20, בעיקר לאור סיום פרויקט המיפוי של הגנום האנושי, הועמדו לרשות המדע כלים חדשים לסיווג האנושות לקבוצות שחבריהן קרובים מבחינה גנטית.

אחת השיטות הבולטות ליצירת תת-קבוצות על בסיס מידע גנטי נקראת ניתוח אשכולות (cluster analysis). זוהי שיטה סטטיסטית לקיבוץ אובייקטים לקבוצות, כך שאובייקטים הנמצאים באותה קבוצה דומים זה לזה יותר מאשר לאובייקטים השייכים לקבוצות אחרות. בשיטה זו אפשר לבחון  סמנים גנטיים שונים, וכך להבין את המבנה הגנטי של האוכלוסייה וכיצד אפשר לחלקה לקבוצות.

מחקרים אומנם מצאו התאמה בין קבוצות שנוצרו על ידי שימוש בסמנים גנטיים לבין קבוצות שנוצרו על פי מאפיינים מסורתיים של גזע (כמו צבע עור), אולם ההתאמה אינה מלאה. הסיבה לכך היא שקיימת חפיפה בין קבוצות שונות, וכן העובדה שמרבית התכונות האנושיות הן רציפות ולא בדידות - קשה לקבוע מאיזה גוון בדיוק צבע עיניים הופך מכחול לירוק, למשל. בנוסף, השונות הגנטית בתוך כל קבוצה, או גזע כפי שהוא נתפס מבחינה חברתית, היא גדולה מאוד – לעתים קרובות גדולה יותר מהשונות בין הקבוצות. לכן, אם נחלק את אוכלוסיית העולם לפי דמיון גנטי כללי, בניגוד למשל לחלוקה לפי גנים הקשורים לצבע עור, נקבל קבוצות שיהיו שונות מאלו שאנו רגילים לראות כגזעים. החלוקה, עם זאת, תהיה בהכרח ארביטררית וללא גבולות ברורים, בשל הרציפות של התכונות האנושיות. מסיבות אלו, ישנה הסכמה גורפת בין גנטיקאים שהמושג "טוהר גזע", וגם החלוקה לגזעים עצמה, היא חסרת משמעות מבחינה מדעית. גזעים טהורים אינם קיימים, ואינם יכולים להיות קיימים: ערבוב גנטי בין אוכלוסיות, אשר נובע מנדידה של אוכלוסיות, קיים משחר ההיסטוריה.

החברה האמריקאית לגנטיקה של האדם (ASHG) הגיבה להתעוררות קבוצות גזעניות המתנגדות לקיום שונות גנטית בתוך מה שמכונה "גזע טהור", ומשתמשות במושגים גנטיים מעוותים כדי לתמוך בטענות מזויפות על עליונות הגזע הלבן. החברה גינתה את השימוש לרעה במדע הגנטיקה כדי לתמוך באידאולוגיה גזענית, והיא מעודדת את חבריה להיות פעילים יותר פוליטית וחברתית. חברי ה-ASHG פרסמו הצהרה בנושא, שבה הם מסבירים שהשונות הגנטית בגנום האנושי היא רציפה, כך שלא ניתן לקבוע גבולות ברורים בין קבוצות באוכלוסייה. כך, למשל, יש סקאלה רציפה של גוני עור שבין "לבן" ל"שחור". אף שהגנים של כל אדם אכן משפיעים על תכונותיו בפועל, והשתייכות לגזע מסוים עשויה להיות קשורה למראה חיצוני, הגזע עצמו, כאשר מדובר בבני אדם, הוא רעיון חברתי ולא מדעי. לכן גם כל טענה בדבר עליונות או נחיתות של גזע אחד על אחר אינה טענה מדעית, אלא נובעת מעיוות המדע. 

6 תגובות

  • אנונימי

    אני ראסם מרעי אבקש את הכתובת

    אני ראסם מרעי אבקש את הכתובת שלכם ופלאפון כי אני מעוניין לצור קשר הפלאפון שלי 0509502742

  • אור

    יש גזעים חזקים יותר כמו הכושים והתמנים ויש חכמים כמו העדות המזרח

    ניתן לראות שהספורטאים הטובים ביותר הם דווקא מהכושים כי יש להם עורקים גדולים.
    גם הם יותר בריאים .
    אבל אנשים מדע אין מהם הרבה. כי כוחם הוא בגוף ולא בשכל .
    בכל מקרה צריך לכבד ולאהוב כל אחד ולא משנה מה השגיו

  • באמת חבל

    טמבל

    תקרא את המאמר

  • ששון

    פרמידה

    משפחות האדם מסודרות כמעין פרמידה. כאשר בני ישראל מצויים בקודקודו. אומנם בני ישראל נימצאים במיעוט מבחינה מיספרית אולם הם מובילים בכל תחום

  • אנונימי

    כתבה חשובה

    מצוין! רלוונטי וחשוב!

  • אנונימי

    הסתכלות שגויה

    א. אין באמת תפיסה של גזע טהור אלא של גזע מפותח יותר (ולזה מוסיפים את המילה טהור אם רוצים)
    ב. אין צורך במחקר גנטי, אם ניתן להוכיח שגזע מסוים (כן פשוט סיני או הודי או אינדיאני) מראה תכונות נחותות אז כן מדובר בגזע פחות מפותח.
    ג. אם אתה חושב שבגלל שגזע אנושי פחות מפותח מגזע אחר צריך לדכא/להרוג/לשעבד אותו, אז אתה גזען ולא משנה אם יש לך מחקר גנטי באמתחתך