ביום של הפצצה

נשק גרעיני הפחיד את האנושות מאז הפעמיים הראשונות, והאחרונות, שנעשה בו שימוש, בשנת 1945. אך האם הוא עלול לסכן את כלל האנושות? ולהביא להכחדתה? האם מלחמה גרעינית כוללת תסכן את כדור הארץ עצמו? 

פצצה גרעינית: לא מה שחשבתם

כלי נשק גרעיניים פועלים באמצעות הפקת אנרגיה מתגובות ביקוע גרעיני או היתוך גרעיני, שבהן גרעיני האטומים משתנים והופכים מגרעינים של יסוד אחד לגרעינים של יסוד אחר. זאת בניגוד לחומרי נפץ רגילים, שבהם האטומים עצמם אינם משתנים אלא רק הקשרים ביניהם, כמו בכל תגובה כימית. לכן כלי נשק גרעיניים לרוב חזקים פי מאות אלפים ואף פי מיליונים מאשר פצצות קונבנציונליות. נוסף על כך, כלי נשק גרעיניים פולטים קרינה רדיואקטיבית בעת הפיצוץ ומשחררים לסביבה חומרים רדיואקטיביים, דבר שאינו קורה בחומרי נפץ רגילים – ולכן הנזק שהם גורמים אינו מוגבל לפיצוץ בלבד.

חשוב להבין כי אף שכלי נשק גרעיניים הם חזקים ביותר, הם עדיין פולטים מעט מאוד אנרגיה בהשוואה לאירועים טבעיים בכדור הארץ, כפי שמראה הדירוג המופיע כאן. לדוגמה, רעידות אדמה משחררות כמויות אנרגיה הגדולות בסדרי גודל רבים מהאנרגיה שמשחררים כלי נשק גרעיניים. גם פגיעות אסטרואידים עשויות להיות חזקות לאין שיעור: בפגיעת האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנה השתחררה אנרגיה חזקה פי שני מיליון בערך מהאנרגיה של הפצצה הגרעינית החזקה ביותר אי פעם – ופצצה זו הייתה חזקה בערך פי 3,000 מהפצצה שהוטלה על הירושימה. גם הוריקנים משחררים כמויות עצומות של אנרגיה בכל שנייה, הרבה יותר מהאנרגיה המשתחררת בפיצוץ גרעיני. 

לפיכך, ברור כי נשק גרעיני מעשה ידי אדם לא יוכל להשמיד את כדור הארץ או לחולל בו שינוי פיזיקלי ניכר, כמו למשל להסיט אותו ממסלולו: כדור הארץ סופג זעזועים חזקים בהרבה והוא עדיין כאן. שאלה אחרת היא אם האנושות תוכל לשרוד מלחמה גרעינית כוללת. 

גרעיני האטומים הופכים מגרעינים של יסוד אחד לגרעינים של יסוד אחר. אילוסטרציה של תגובה גרעינית | SPL

האם מלחמת עולם גרעינית תביא להשמדת האנושות?

בעבר כבר בוצעו בכדור הארץ לא מעט ניסויים בפיצוצים גרעיניים: בסך הכל נעשו יותר מאלפיים (!) ניסויים כאלה, מעל 500 מהם באטמוספרה או באוקיינוסים, והשאר מתחת לפני הקרקע או מחוץ לאטמוספרה. את רוב הניסויים ערכו ברית-המועצות וארצות-הברית. אומנם, מספרים אלו נפרשים על פני עשרות שנים, אך בשנת השיא, 1962, נערכו יותר ממאה ניסויים גרעיניים. לגל זה של ניסויים, שרובם הגדול נעשה באטמוספרה מעל מקומות נידחים, לא היו השלכות ניכרות על האנושות: לא הייתה עלייה חדה ברמות הקרינה או פגיעה ניכרת באקלים.

לא סביר שמלחמה גרעינית, אפילו כוללת, תוביל להשמדת האנושות מייד: גם בתרחיש שבו כל המעצמות הגרעיניות המובילות – ארצות-הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה – פותחות במלחמה כוללת ביניהן, עדיין יישארו אזורים רבים שסביר להניח כי יהיו רחוקים מכל מוקדי השימוש בכלי נשק גרעיניים ולא יהיו מעורבים במלחמה, ועל כן האנשים החיים בהם לא ייפגעו ישירות. ייתכן מאוד כי יבשות אפריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה, שבהן אין כלי נשק גרעיניים, לא ייפגעו כלל. גם מי שחיים במדינות שיותקפו, סביר שלא ייפגעו ישירות אם אינם מתגוררים במרכזי אוכלוסייה גדולים. למעשה, גם במקומות שיותקפו יהיו ניצולים, והתמותה בהחלט לא תגיע למאה אחוזים, אף על פי שההשפעות העיקריות של הפצצות: קרינת חום חזקה מאוד וגל הדף חזק בטווח של קילומטרים אחדים, יהרגו רבים מאוד בקרבת אתר ההפצצה. לראיה, יש ניצולים ששרדו בשתי ההפצצות הגרעיניות על יפן. 

השפעה נוספת של פיצוץ גרעיני בגובה רב, למעשה בחלל, היא יצירת פעימה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Pulse או בקיצור EMP). זהו פרץ קצר ורב-עוצמה של אנרגיה אלקטרומגנטית המשבש את פעולתם של מכשירים חשמליים. אפקט זה אומנם משפיע על שטח נרחב, אך לא סביר שכל כדור הארץ ייפגע ממנו, מאותם נימוקים שצוינו קודם. אפשר להניח כי אזורים שלא ייפגעו ישירות, למשל אוסטרליה ודרום אמריקה, לא יושפעו ממנו במידה ניכרת, אם בכלל.

סך הכל נעשו יותר מאלפיים ניסויים. ניסוי טריניטי, הניסוי הגרעיני הראשון | SPL

השפעות ארוכות טווח

עם זאת, לכלי נשק גרעיניים ולשימוש בהם יש גם השפעות ארוכות טווח. ראשית, התגובות הגרעיניות מייצרות קרינה מייננת, וגם תוצרים רדיואקטיביים מאוד, הנותרים גם לאחר הפיצוץ וממשיכים לפלוט קרינה מסוכנת – זו הנשורת הגרעינית. תופעות הטבע שמנינו לעיל אומנם משחררות אנרגיה רבה מאוד, אך תהיה עוצמתן אשר תהיה, הן אינן יוצרות חומרים רדיואקטיביים או קרינה מייננת שפוגעים בבני האדם לאחר שהן חולפות. עם זאת, גם אפקטים אלו לא יוכלו להביא להרס גלובלי: הקרינה המיידית נפסקת זמן קצר מאוד לאחר הפיצוץ, והטווח שלה מוגבל למדי. חלק מהנשורת הגרעינית אמנם נשאר בסביבה זמן רב, אך התוצרים המסוכנים והרדיואקטיביים ביותר הם גם אלו המתפרקים במהירות רבה. לפיכך, כעבור כמה שבועות כבר לא נשקפת סכנה מיידית מהקרינה – למשל, שבועיים לאחר פיצוץ גרעיני, עוצמת הקרינה שפולטת הנשורת היא אלפית משהייתה כשעה לאחר הפיצוץ. 

יתרה מזו: כאשר כלי נשק גרעיניים מתפוצצים בגובה מאות מטרים, ולא ישירות על הקרקע, הנשורת נוטה להישאר במשך זמן רב באטמוספרה, ולנחות על הקרקע רק כעבור זמן, כשהיא פחות מסוכנת. ואמנם, הירושימה ונגסאקי, הערים היחידות בהיסטוריה שהוטלו עליהן פצצה גרעינית, מתאימות כיום למגורים ועוצמת הקרינה בהן זהה לקרינת הרקע הממוצעת, בהחלט מתחת לתקן ואינה מהווה סיכון. בשתי ההפצצות הללו, הפצצות התפוצצו בגובה של כ-500 מטר מעל העיר: כלי נשק גרעיניים אפקטיביים יותר כאשר הם מתפוצצים בגובה, ועל כן סביר להניח שבמלחמה גרעינית ישתמשו בהם בעיקר כך, והנשורת לא תהיה אפוא בעיה גלובלית אלא רק בעיה מקומית, לכל היותר. 

עבור אלו ששוהים במקומות מרוחקים יחסית מהמטרות של הפצצות, כמו למשל דרום אמריקה ואוסטרליה, סביר להניח שתהיה עלייה קלה ברמת הקרינה שיספגו, אך היא לא תהיה כנראה סכנת מוות מיידית, אלא לכל היותר תגדיל את הסיכון לחלות בסרטן. גם אם יתרחשו פגיעות גנטיות, הן לא יועברו לדור הבא. בסופו של דבר, אפקט זה יהיה משני ביחס להשלכות קשות יותר של הנשק הגרעיני.

למרות ההרס הרב, הירושימה ונגסאקי מתאימות היום למגורים. הפיצוץ האטומי מעל נגסאקי | SPL

נשק גרעיני כמפגע אקולוגי

התוצאות החמורות ביותר של פצצות גרעיניות יהיו, ככל הנראה, הפגיעות בסביבה, גם אם הקהילה המדעית חלוקה בדעתה באשר לחומרת הפגיעה. הסוג הראשון של נזק לסביבה עקב פיצוץ גרעיני הוא פגיעה בשכבת האוזון. פיצוצים גרעיניים מחממים ומייננים את האוויר סביבם, ומייצרים בשל כך כמויות גדולות של תחמוצות חנקן. חוקרים סבורים כי אם תתרחש מלחמת עולם גרעינית, תחמוצות אלו עלולות לגרום לפירוק ולדלדול של שכבת האוזון סביב כדור הארץ כולו. הנזקים יורגשו גם במקומות מרוחקים ממוקדי ההתקפה: היקף כוויות השמש יגדל מאוד, ועמו גם הסיכון לסרטן עור. חשובה אף מכך תהיה כנראה הפגיעה המשמעותית הצפויה לחקלאות, עקב הנזק לגידולים חשובים רבים מהקרינה העל-סגולה. עם זאת, יש חוקרים הטוענים כי הפגיעה לא תהיה חמורה כל כך וכי השלכותיה לא יהיו קטסטרופליות. בשנות החמישים והשישים נערכו, כאמור, ניסויים גרעיניים אטמוספריים בהיקף גדול למדי, ואפשר להניח שהם תרמו לחור באוזון שנוצר באותה תקופה; אך תרומתם הייתה כנראה קטנה ביחס לגורמים אחרים ומוכרים יותר, כמו פריאונים. עם זאת, המדידות שנערכו באותה תקופה היו מדויקות פחות מאשר כיום, וקשה לקבוע את היקף הנזק המדויק שגרמו הניסויים הגרעיניים, אם היה כזה.

הגורם השני, שעשוי להוות בעיה חמורה בהרבה, יהיה השינוי באקלים, הידוע גם כ"חורף גרעיני". חוקרים סבורים כי חורף גרעיני יתחולל לא כתוצאה ישירה של השימוש בכלי נשק גרעיניים, אלא בגלל השריפות. בהנחה שכלי הנשק הגרעיניים יוטלו על ערים, יוצתו שריפות רבות מאוד, ובערים רבות יתחוללו סופות אש (firestorms). שריפות אלה יבערו כנראה במשך זמן ממושך, משום שמערכות הכיבוי בערים המופצצות לא יתפקדו ביעילות. בהירושימה התחוללה סופת אש שעות אחדות לאחר ההפצצה, והיא בערה זמן ממושך על פני שטח נרחב. 

בשריפות אלו ייווצר עשן רב. חלקיקים רבים יעלו לשכבות גבוהות באטמוספרה, יישארו בה במשך זמן ממושך ויקטינו את העוצמה של אור השמש המגיע אל פני כדור הארץ. לפי רוב המודלים, אפקטים אלו יגרמו להתקררות של כמה מעלות לפחות ולירידה חדה בתנובת הגידולים החקלאיים, שלא יקבלו את האור שהם זקוקים לו. פגיעה זו תוביל לתוצאה החמורה ביותר של מלחמת עולם גרעינית: רעב. סביר להניח כי מאגרי המזון העולמיים יאזלו לפני שההשפעה הזו תחלוף, והשורדים ברחבי העולם יסבלו לפיכך מרעב, שעלול לקטול מיליארדי בני אדם. הרעב יוחמר גם משום שמערך ההובלה והשינוע העולמי ייפגע קשות, למשל בשל המחסור הצפוי בדלק. 

לצד התסריטים הקודרים האלה, ישנן גם השערות שלפיהן הפגיעה באקלים לא תהיה כה קשה. הרי געש פולטים גם הם כמויות אבק גדולות, ואינם משפיעים על האקלים בצורה כה קיצונית. המתנגדים טוענים גם כי העשן והפיח לא יגיעו לגבהים ניכרים באטמוספרה, ולכן יישטפו בגשם ולא יחוללו אפקט מתמשך. נטען גם כי הפצצה גרעינית לא בהכרח תחולל סופות אש בערים מודרניות – אפילו בנגסקי לא התפתחה סופת אש, ומכאן שההשפעות האקלימיות יהיו מתונות בהרבה. גם בתחום זה עדיין מתפרסמים מחקרים.

חורף גרעיני עלול להתרחש בשל השריפות. ההרס בהירושימה לאחר ההפצצה | SPL

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה

גם בתרחיש החמור ביותר, חורף גרעיני כמעט בוודאות לא יכחיד את האנושות כולה. המין האנושי כבר עמד באירועים חמורים יותר. התפרצויות געשיות גדולות במיוחד מזריקות אפר געשי לאטמוספרה ויוצרות אפקטים דומים מאוד. ואכן, אחת השנים הקרות ביותר במאות השנים האחרונות היא 1816 – ה"שנה ללא קיץ" שבאה אחרי ההתפרצות הגעשית הגדולה של ההר טמבורה (Tambora) באינדונזיה ב-1815. בשנה זו הייתה צניחה ניכרת של הטמפרטורות ברחבי העולם, שהשפיעה במיוחד על האזורים המיושבים בצפיפות, בהם אירופה וסין. בעקבות כך נגרמה פגיעה קשה ביבולים, שהובילה לרעב בחלק ממדינות העולם. 

אמנם, התחזיות הפסימיות יותר בעבור חורף גרעיני חמורות בהרבה מה"שנה ללא קיץ", וצופות ירידה חריפה יותר בטמפרטורות, אך התפרצויות געשיות גדולות אף יותר, שהשפעתן על האקלים הייתה חמורה מהשפעת ההתפרצות של הר טמבורה, התרחשו בעבר הפרהיסטורי, והמין האנושי הצליח לשרוד. כך שככל הנראה, גם חורף גרעיני לא ישמיד את האנושות כולה, גם אם מרביתה תיפגע קשות. 

לסיכום, אפשר לומר בביטחון רב למדי כי גם מלחמה גרעינית כוללת לא תוביל להכחדה מלאה ומוחלטת של כלל האנושות. אך גם מלחמה "קטנה" יחסית תוביל ישירות למותם של עשרות ואף מאות מיליונים, ייתכן שתגרור גם רעב קטלני שיוביל למותם של מיליארדים, ותגרום נזק אנוש לציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה. אנחנו מעדיפים לא לנסות לבדוק את זה בעצמנו, ולהישאר בינתיים עם חוסר הוודאות.