הבנייה, החקלאות ואובדן שטחי מחיה מאיימים על המשך קיומם של פרפרים כמו צמריר הקדד, נחושתן הנמלים הגלילי וקרקשי הסנה. סקרי מינים נדירים מנסים לעקוב אחר מצבם
בדרך כלל כשמדברים בארץ על שטחים פתוחים מתכוונים לשטחים טבעיים. בפועל השטחים הפתוחים כוללים גם שדות חקלאיים ושטחי מרעה, שגם בהם חיים מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. פעולות החקלאים נועדו להגן על התוצרת ולעיתים יש להן השפעה שלילית על הטבע הייחודי שנשמר דווקא שם. גם תהליכים אחרים עלולים לשנות את טבעו של שטח פתוח ולפגוע ביכולתו לכלכל חיות בר.
ללא פירות הקדד, הוא יעלם מהעולם. צמריר הקדד במצפור חגית | צילום: ישראל פאר
דוגמה לכך הוא הפרפר צמריר הקֶדֶד (Tomares nesimachus), שזחליו מתפתחים בתוך פירות של שיחי קֶדֶד גדול-פרי (Astragalus macrocarpus), שיח רב שנתי הגדל בשדות מרעה של בקר. ללא פירות הקדד, הפרפר היפהפה הזה לא יוכל להתקיים. אולם בהיעדר רעייה, שבישראל של ימינו אחראים לה בעיקר בקר וצאן מבויתים, האחו יתחלף בסופו של דבר בחורש, ובתי הגידול של צמריר הקדד יעברו מן העולם, ואיתם ייעלם גם הפרפר. הצרה היא שרוב שדות המרעה בארץ אינם מוגדרים שמורות טבע. אפשר לשנות בן לילה את ייעודם לצרכים חקלאיים אחרים, וכך לחסל את הפרפרים הזקוקים להם כדי להתקיים.
גם מינים שאינם חיים בשטחים מעובדים עלולים להיפגע מפעולות שנועדו להגן על החקלאות. בשנת 2013, כשנחילי ארבה הגיעו לישראל, פיזר משרד החקלאות קוטלי חרקים בנחלי הנגב, במטרה לצמצם את הנזק הצפוי לגידולים. אולם הרעלים הללו קוטלים לא רק חגבים, אלא גם פרפרים וחרקים רבים אחרים. אחד ממיני הפרפרים שנפגעו קשה מהריסוסים היה קרקשי הסנה, שחי רק בישראל, בסיני ומזרחית למפרץ אילת. גם בשטח מצומצם זה קרקשי הסנה אינו מקים אוכלוסיות רציפות, אלא מתבסס נקודתית באתרים שבהם צומח הקרקש הצהוב, שזחלי הפרפר מתפתחים בתוך פירותיו.
נפגעו קשה מהריסוסים נגד הארבה. קרקשי הסנה זכר על קרקש צהוב בנחל לבן | צילום: ורה אלביץ (Albiez)
מחקר שערכו איתי רנן ולילך רייכמן מאוניברסיטת תל אביב מצא שבשנים 2016-2014 אוכלוסיית קרקשי הסנה התאוששה בהדרגה ממשבר הריסוס. עם זאת, הארבה עלול לחזור ואיתו עלולה להתחדש הדברת החרקים. רק ב-3 באפריל השנה פרסם משמר הארבה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אזהרות מפני נחילים שגרמו נזק ליבולים במצרים ובערב הסעודית, ומשרד החקלאות הישראלי כבר נערך לאפשרות שיצטרך לרסס שוב.
פעוטון אצל הנמלים
משני המקרים האלה כבר ברור שלא די להגן על שטחים פתוחים מפני מיזמי בנייה, אלא יש לוודא שיוכלו להמשיך לשמש בית גידול למינים החיים בהם. פרפר נוסף מדגים את הבעיה גם מחוץ לאזורים החקלאיים: נחושתן הנמלים הגלילי (Apharitis cilissa).
הנמלים מגדלות את זחליו. נחושתן הנמלים הגלילי מוצץ צוף מנזרית חופית בחדרה | צילום: אור קומאי
המין זה חי בדיונות המכוסות צמחייה דלילה במישור החוף, והוא אינו תלוי בצמח ספציפי, אלא דווקא בנמלים. נמלי הלבובית (Crematogaster spp), המקננות בשיחים כמו רותם המדבר, מגדלות את זחלי הנחושתן, והזחלים גומלים להן בהפרשה סוכרית שנקראת "טל דבש". בלעדי הנמלים הפרפר לא יכול להתקיים.
הדיונות במישור החוף נפגעו מאוד עם השנים מגניבת חול, ובעשורים האחרונים הן גם עוברות פיתוח מואץ. אם לא די בזה, גם הדיונות המעטות שנותרו עלולות לחדול מלשמש בית לנחושתן הנמלים הגלילי בשל תהליך הצטופפות הצומח. הבעיה נובעת מפעולה אנושית אחרת, שנעשתה מאות קילומטרים מכאן, בסכר אסואן שבדרום מצרים. לפני בניית הסכר בתחילת המאה ה-20 הזרים נהר הנילוס כמויות נכבדות של חול לחופי מצרים, וזרמי הים התיכון הניעו אותן צפונה, אל מישור החוף הישראלי. התהליך הזה אפשר לדיונות להתחדש בהתמדה. אך בעקבות סכירת הנילוס חדל להגיע חול חדש למישור החוף ודבר לא מנע מהצמחייה להתבסס בחולות ולייצב אותם, בתהליך שראשיתו בצמחי חולות מובהקים כגון ידיד החולות וסופו ברצף צפוף של שיחי אלת המסטיק המכסים את כל השטח.
תנאי הסביבה המתאימים לנחושתן הנמלים הגלילי מצויים על הרצף הזה, שכן בוגריו ניזונים מצמחי צוף נמוכים כגון נזרית חופית, שלא יוכלו לצמוח בצל השיחים הצפופים. וזחליו, כאמור, חיים בקיני נמלים, שמקננות בשורשי שיחים.
למרבה הצער, השינויים באופי השטחים הפתוחים אינה הסכנה היחידה האורבת לפרפרי ישראל ולחרקים בכלל. נחושתן הנמלים הגלילי מתמודד עם איום חמור של תוכניות בנייה רחבות היקף המשמידות את בתי הגידול שלו באזור השרון. צמריר הקדד נצפה השנה במספרים קטנים מאוד ברוב בתי הגידול שלו, וייתכן שהמספרים הנמוכים קשורים בדעיכת אוכלוסיות של דבורי הבר המאביקות את צמח הקדד.
תוכנית ניטור הפרפרים הלאומית של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, בתמיכת רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת גלוקאד וכעת גם בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, עורכת כבר כמה שנים סקרי מדע אזרחי ומזמינה את הציבור לסייע גם השנה בתוכנית הניטור ובסקרי המינים הנדירים והמיוחדים הללו.
סקר צמריר הקדד השנה כבר הושלם ותוצאותיו הראשוניות מרמזות על מספר נמוך של פרפרים בצפון הארץ, לצד אוכלוסייה צפופה למדי שלהם בהרי ירושלים. לעומת זאת, סקרי נחושתן הנמלים הגלילי מהשנים האחרונות מצביעים על הכחדות מקומיות של המין בשל מיזמי בנייה, וכן התמעטות משמעותית של כ-90 אחוז במספר הפרפרים הכולל. סקרי קרקשי הסנה לא התקיימו עד כה באופן רציף ולכן עורכים כעת מיפוי של האוכלוסיות בנחלי הר הנגב ומחפשים מתנדבים.
בסוף החודש יתחיל סקר נחושתן הנמלים הגלילי, שבו נחוצה עזרת הציבור הן באיסוף נתונים והן ביצירת לחץ ציבורי לשמירה על השטחים הנעלמים. לפרטים נוספים אפשר לפנות לחוקר ד"ר אור קומאי מתוכנית ניטור הפרפרים, או לרכזת התוכנית טל מלוכנא.
מטיילים? לחצו על התמונה לפתיחת מדריך שימושי לזיהוי פרפרי האביב, באדיבות אגודת חובבי הפרפרים. צילומים: משה לאודון (זנב-סנונית נאה, לבנין הכרוב, כיתמית הבוצין), שלו ויסמן (לבנין הרכפה, נימפית החורשף, טבעית זוטית), alonto (כחלון האפון), סמיר חמזה (כחליל השברק), אושרי נפרסטק (נחושתן החומעה) למידע נוסף
