תעלומת המוטציה הנדירה

שיתוף פעולה בין חוקרים מישראל ומיפן, הביא לפתרון תעלומה רפואית שהעסיקה רופאים וחוקרים במשך שנים. במרכזה נמצאת מחלה גנטית נדירה, הנובעת מפגם ב-DNA שמונע מהגוף לייצר מיאלין – מולקולה שומנית שעוטפת את תאי העצב ומאפשר להם לתפקד.

תינוק שנולד בבית החולים רמב"ם בחיפה בשנת 2011 החל לפרכס שעות ספורות אחרי הלידה.לאחר שאבחונים רגילים לא סייעו לאבחן את הגורם למצבו, מונה צוות מיוחד, בראשות חנה מנדל ואיילת ערן. בסריקת MRI התברר ששכבת המיאלין העוטפת את תאי העצב במוחו הייתה דקה מאוד.

המיאלין פועל בדומה לציפוי הפלסטיק שמכסה כבלים חשמליים – הוא מבודד את זנב התא, שנקרא אקסון, ומאפשר לאותות החשמליים לעבור לאורכו במהירות וביעילות. המיאלין ממלא תפקיד מרכזי בפעילות המוח ובהתפתחותו. חסרונו גורם לתופעות חמורות בהן פגיעה בדיבור ובתפקוד השכלי, הידרדרות הראייה והשמיעה וירידה ביכולות המוטוריות.

התפתחות התינוק הייתה איטית מאוד, ותפקודו נמוך. כשהיה בן ארבע בדקו רופאים וחוקרים מבית החולים הדסה בירושלים והאוניברסיטה העברית, את רצף ה-DNA שלו. הצוות בראשות אורלי אלפלג, מומחית לתסמונות גנטיות נדירות, השווה את רצף ה-DNA של התינוק לאנשים בריאים מהאוכלוסייה הכללית וממשפחתו הקרובה. בבדיקה התגלתה מוטציה (שינוי ברצף ה-DNA) נדירה בגן שנקרא EPT1.

בשלב הזה פנו החוקרים הישראלים לצוות חוקרים יפני שגילה לפני עשור כי הגן הזה אחראי על ייצור חלבון  בשם EPT1. החלבון שותף בתורו לייצור מולקולה שומנית חשובה בשם Phosphatidylethanolamine (או PE בקיצור), שהיא אחד המרכיבים של הקרומים (ממברנות) העוטפים את תאי הגוף.

החוקרים היפנים השוו דגימות תאים שנלקחו מהתינוק ומנבדקים בריאים וגילו שהמוטציה מובילה לייצור גרסה מקוצרת ולא פעילה של החלבון. למרות הכמות הקטנה של החלבון, החוקרים הופתעו לגלות שכמות ה-PE הייתה נמוכה רק במעט מהרמה התקינה המצויה אצל אנשים בריאים. הסבר אפשרי לכך הוא שקיימים בתא חלבונים נוספים שמסוגלים לייצר PE וכך מפצים  על המוטציה.

בה בעת התברר שתאי התינוק מכילים כמות נמוכה במיוחד של מולקולה שומנית אחרת בשם פלסמלוגן (Plasmalogen), שעד אז לא היה ידוע על קשר כלשהו בינה לבין החלבון EPT1.  פלסמלוגן הוא מרכיב חשוב בקרומי המעטפת של תאי העצב ובשכבת המיאלין. הוא ממלא תפקיד חשוב של נוגד חמצון, ומגן על המיאלין מנזקים שגורמים רדיקלים חופשיים. החוקרים הסיקו ש-EPT1 ממלא תפקיד ייחודי בייצור פלסמלוגן, והוא חיוני לייצור המיאלין הדרוש להתפתחות תקינה של המוח ומערכת העצבים.

גילוי מוקדם

כיום ידוע בעולם כולו רק על חולה אחד נוסף במחלה: נער בריטי הסובל גם הוא מהתסמונת הנדירה הנובעת ממוטציה ב-EPT1. לפי שעה אין טיפול במחלה עצמה, ואת הנזק שנגרם בשלב ההתפתחות אין להשיב: הילד הישראלי הוא משותק, עיוור וחירש ועדיין סובל מפרכוסים.

גילוי הגורם הגנטי ומנגנון הפעולה של המחלה הם שלב הכרחי כדי שרופאים וחוקרים יוכלו לזהות ולאבחן את המחלה בעתיד, ובהמשך אולי גם לפתח טיפול. עצם הזיהוי מאפשר לתת להוריו של הילד ייעוץ גנטי בהריונות הבאים, ולשלול אפשרות שהעובר נושא את המוטציה. בנוסף, המחקר מדגים כיצד שיתוף פעולה בינלאומי בין מדענים יכול להביא לתגליות חדשות.