תחנה סינית על הירח:
השבוע בחלל

סין משלימה את תוכניותיה להנחית בני אדם על הירח עד סוף העשור. סגן המתכנן הראשי של הסוכנות הסינית לטיסות חלל מאוישות (CMSA), ז'אנג הייליאן (Zhang), הציג חלק מפרטי התוכנית בכינוס בינלאומי שהתקיים בשבוע שעבר בעיר ווהאן. על פי התוכנית, החללית של האסטרונאוטים ורכב הנחיתה על הירח ישוגרו בנפרד על גבי טילי לונג מרץ' 10, שפיתוחם טרם הושלם. שני המרכיבים ייפגשו במסלול סביב הירח, שם ייכנסו שני אסטרונאוטים לרכב הנחיתה, ינחתו על הירח וישהו על פניו כמה שעות. הם יציבו ניסויים מדעיים ויאספו דגימות קרקע, ואז ימריאו ברכב הנחיתה, יחזרו לחללית וישובו בה לכדור הארץ. הניסויים בטילים השיגור מתוכננים לשנת 2027.

השבוע פרסמה סין קול קורא להגשת הצעות לניסויים ברכב הנחיתה הירחי שלה. הוא מאפשר למוסדות מחקר ולגופים פרטיים להציע ניסויים ומחקרים במגוון תחומים, כגון פיזיקה, גיאולוגיה, תצפיות חלל וניצול משאבים טבעיים שקיימים על הירח.

המשימה המאוישת שסין מתכננת אינה גיחה חד פעמית, אלא צעד ראשון בדרך להקמת בסיס מאויש על הירח במהלך העשור הבא. עוד לפני כן מתכננת בייג'ינג להנחית על הירח שורת כלים לא מאוישים לבחינת טכנולוגיות חדשות. בין השאר מתוכננת נחיתה באזור הקוטב הדרומי של הירח, שם יש כנראה סיכוי למצוא מים קפואים, ולכן כמה וכמה סוכנויות חלל מתכננות משימות לשם.

תחנת מחקר פעילה. הדמיה בעיני אמן של בסיס הירח הסיני בשנות ה-30 של המאה הנוכחית | מקור: CNSA/CLEP

איסוף הדגימות ממאדים – בסכנה

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, מתכננת לשגר למאדים לקראת סוף העשור משימה לא מאוישת שתביא בפעם הראשונה דגימות קרקע מכוכב הלכת האדום לניתוח בכדור הארץ. המשימה, שמכונה MSR (קיצור של Mars Sample Return: "השבת דגימות ממאדים"), אמורה להתבצע בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית, ESA, ולהביא לכדור הארץ דגימות שרכב המאדים פרסבירנס אסף בשנתיים האחרונות, אִחסן בגלילי מתכת ייעודיים וערם את הגלילים בנקודות איסוף אפשריות. הרכב צויד ב-43 מכלי אחסון, ועד כה הוא מילא 18 מהם בדגימות קרקע.

כעת ביצוע המשימה מוטל בספק, לאחר שוועדת ההקצבות של הסנאט בוושינגטון סירבה לאשא לנאס"א את המימון שביקשה, מחשש שהתוכנית אינה ישימה, ושהיא תחרוג באופן משמעותי מלוח הזמנים השאפתני ומהתקציב המתוכנן. על פי הדיווח שפורסם באתר The Hill סוכנות החלל ביקשה לתקצב את התוכנית ב-939 מיליון דולר בשנת 2024, אך ועדת משנה של ועדת ההקצבות, המטפלת בין השאר בתקצוב גופים מדעיים, הסכימה להקצות לה רק 300 מיליון דולר – פחות משליש מהסכום המבוקש. יתרה מזאת, הוועדה איימה לשלול גם את הסכום הזה, אם נאס"א לא תוכיח שהיא יכולה להוציא את המשימה לפועל בלי לחרוג מהתקציב הכולל המתוכנן נכון לעכשיו – 5.3 מיליארד דולר.

הסיכוי שנאס"א תצליח לבצע את המשימה במועד המתוכנן, שיגור עד שנת 2028 – שואף לאפס. הסיכוי שהיא לא תחרוג מהתקציב – קטן אף יותר. משימות מורכבות תמיד עולות יותר מהמתוכנן, במיוחד בגופים ממשלתיים. לדברי גורמי בנאס"א, העלות המשוערת כעת של המשימה היא כ-9 מיליארד דולר, וגם הסכום הזה אינו כולל מרכיבים חשובים כמו עלות השיגור, תפעול שוטף של המשימה במשך כחמש שנים או הקמת מעבדה לקליטת הדגימות ממאדים וחקירתן.

אם הוועדה אכן תשלול את המימון ממשימת איסוף הדגימות, הסכום שהוקצה לה על תנאי לשנה הבאה, 300 מיליון דולר, צפוי לעבור לתוכנית ארטמיס, שנועדה להנחית בני אדם על הירח החל משנת 2026.

המחיר הגבוה מעמיד בספק את המשימה. מרכיבי משימת הבאת הדגימות ממאדים | איור: NASA/JPL-Caltech

טיסת תיירות חלוצית

כחודש לאחר שחידשה את טיסות התיירות לגבול החלל, הודיעה חברת וירג'ין גלקטיק כי הטיסה הבאה תשוגר ב-10 באוגוסט. הנוסעים בטיסה יהיו ג'ון גודווין (Jon Goodwin), הרפתקן בריטי בן 80, שחלה לפני תשע שנים במחלת פרקינסון, והבטיח לעצמו שהמחלה לא תמנע ממנו לחיות חיים מלאים. הוא לא יהיה חולה הפרקינסון הראשון בחלל, אבל כן הספורטאי האולימפי הראשון בחלל – לאחר שבמשחקי מינכן 1972 הוא ייצג את בריטניה בתחרות החתירה בסירת קנו.

עימו יטוסו אם ובת ממדינת אנטיגואה וברבודה שבים הקריבי – ואנסטסיה מאיירס (Mayers) בת ה-18 ואמה קישה שחף (Schahaff), הנשואה לישראלי. הן יהיו הצמד הראשון של אם ובת בחלל, וגם הנציגות הראשונות של האיים הקריביים. שתיהן זכו בטיסה לגבול החלל בהגרלה שערכה וירג'ין גלקטיק לפני שנתיים. כמו כן תטוס בתא הנוסעים מדריכת האסטרונאוטים הראשית של החברה, בת' מוזס (Moses).

הכירו את הצוות: סרטון קצר על הנוסעות והנוסע בטיסה המסחרית השנייה של וירג'ין גלקטיק לגבול החלל (באנגלית):

היהלומים העתיקים של ג'יימס וב

חוקרים זיהו לראשונה, באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס וב, את החתימה הכימית של גרגירי אבק עשירים בפחמן בגלקסיות רחוקות – כה רחוקות, שאנו רואים אותן כפי שהיו פחות ממיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. עד כה חוקרים זיהו את החתימה של מולקולות פחמן כאלה רק בגלקסיות צעירות יותר, שם הן התארגנו בצורת מולקולות טבעתיות של פחמן ומימן. החוקרים סבורים כי מולקולות מורכבות כאלה עוד לא נוצרו בשלב המוקדם הזה, לכן הם משערים כי זיהו צורות פשוטות יותר של פחמן – אולי גבישים קטנים של גרפיט או יהלומים זערוריים, שנוצרו בליבות כוכבים או בהתפוצצות שלהם כסופרנובה.

התגלית התאפשרה בזכות העוצמה של טלסקופ החלל, ובעיקר בזכות הספקטרוגרף שלו בתחום התת-אדום, המאפשר לצפות בגלקסיות שמתרחקות מאיתנו במהירות רבה, ולכן האור הנפלט מהן מוסט לכיוון האדום והתת-אדום. ככל שגלקסיה מתרחקת מהר יותר, זה אומר שהיא רחוקה יותר, לכן החוקרים יכולים לאמוד את המרחק אליה על פי ההסחה לאדום. הממצאים מפורטים במאמר שפורסם בכתב העת Nature.

"התגלית הזאת רומזת שגלקסיות צעירות שהתקיימו בשלב מוקדם בקיומו של היקום התפתחו הרבה יותר מהר מכפי שחשבנו עד כה", אמר אחד השותפים למחקר, רנסקה סמיט (Smit) מאוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול. "הטלסקופ וב מראה לנו את המורכבות של האזורים שבהם נוצרו הכוכבים המוקדמים ביותר, וכוכבי הלכת שלהם, שהמודלים הקיימים עדיין לא מסבירים".

שדה גלקסיות עמוק שצילם הטלסקופ וב, עם צביעה הממחישה גם תצפיות בתת-אדום | צילום: ESA/Webb, NASA, ESA, CSA, B. Robertson (UC Santa Cruz), B. Johnson (Center for Astrophysics, Harvard & Smithsonian), S. Tacchella (University of Cambridge, M. Rieke (Univ. of Arizona), D. Eisenstein (Center for Astrophysics, Harvard & Smithsonian), A. Pagan (STScI)