התפרצות שעלת בבריטניה וגם בישראל, דיפתריה במערב אפריקה ובתימן
התפרצות השעלת בבריטניה נמשכת, ומוגדרת כגרועה ביותר מזה עשר שנים לפחות. בשלושת השבועות הראשונים של 2024 נספרו כבר מעל 600 מקרים החשודים כשעלת, לעומת 29 מקרים בלבד בתקופה המקבילה בשנת 2023. מחזיקת השיא הקודמת למקרי שעלת בתחילת השנה היא שנת 2020, ובה היו רק 244 מקרים בשלב זה. מאחר שמספר הילדים המתחסנים בבריטניה נגד שעלת נמצא בצניחה עקבית מאז 2013, סביר שהירידה החדה בשנות המגפה נבעה מהגבלות הקורונה, וכעת גם השעלת מכה בחזרה, ביחד עם שפעת ו-RSV.
למרבה הצער גם בישראל רואים תופעה דומה. לפי הדו"ח האפידמיולוגי האחרון של משרד הבריאות, שפורסם לשבוע שהסתיים ב-30.12.23, נספרו בישראל 1550 מקרי שעלת בשנת 2023. המחלה הורגת כאחוז מהתינוקות הלא מחוסנים שחולים בה, ורק לאחרונה מת ממנה תינוק בישראל, שחלה לפני שהגיע לגיל בו ניתן להתחסן. נזכיר שניתן ומומלץ מאוד להתחסן למחלה בהיריון, והחיסון של האם מעניק הגנה מסוימת גם לתינוק.
ההתפרצות הגרועה ביותר של שעלת בבריטניה מזה עשר שנים לפחות. מסכה עם דגל בריטניה | Shutterstock, Yuriy Boyko_Ukraine
החיסון נגד שעלת מגיע כחלק מכמה תרכיבים אפשריים, שכוללים חיסונים נגד שלוש, ארבע, חמש ואף שש מחלות בו זמנית. המשותף לכל התרכיבים הוא החיסונים נגד מחלות הטטנוס (צפדת) והדיפתריה (קרמת). כשיש ירידה במתן חיסוני השעלת בדרך כלל תהייה ירידה מקבילה גם בחיסונים נגד שתי המחלות המסוכנות האלה. מחלת הטטנוס אינה מדבקת בין אנשים, אך מחלת הדיפתריה מדבקת מאוד, ועלולה להכות גם היא בקהילות לא מחוסנות.
בניגריה משתוללת מגפת דיפתריה כבר חודשים ארוכים, עם לפחות 13,000 חולים מאומתים שנספרו בין דצמבר 2022 לדצמבר 2023. החיסון הקיים יעיל מאוד, אך אנשים שלא חוסנו או שקיבלו רק מנה אחת ממנו פגיעים למחלה הקטלנית. התפרצות הדיפתריה הפכה לבעיית בריאות הציבור הגדולה ביותר בניגריה בשנה האחרונה, והיא הגרועה ביותר מאז 2011. שיעור התמותה במגפה זו מגיע ל-4.4% מהחולים , לאחר מותם של 577 מהחולים המאומתים עד כה. בזכות פעולתם של צוותים ומתנדבים רבים ירד לאחרונה היקף ההדבקות, אך המחלה עדיין מהווה נטל כבד על הציבור בניגריה.
בניגריה משתוללת מגפת דיפתריה כבר חודשים ארוכים. החיידקים הגורמים למחלה | Shutterstock, Kateryna Kon
דיפתריה היא מחלה שצפויה להתפרץ במדינות עם קשיים בחיסון ילדים, ולאחרונה הודיעה על התפרצות מדינה שעולה אצלנו לכותרות בהקשרים אחרים, תימן. ארבעה ילדים אובחנו עם דיפתריה במחוז אל וואזיה שבדרום מערב המדינה. שניים מהם מתו מהמחלה, ושניים אחרים מאושפזים. גם שם הסיבה היא הורים שלא חיסנו את ילדיהם נגד המחלה.
בגינאה לעומת זאת, התפרצות דיפתריה לראשונה לאחר 30 שנות שקט מדאיגה את הרשויות, והפעם לא בגלל הססנות חיסונים. שם הבעיה היא מחסור בחיסונים בשילוב עם מחסור באנשי רפואה מיומנים מספיק כדי לזהות את המחלה בזמן. בחצי השנה האחרונה טופלו מעל 2,000 חולים בדיפתריה, רובם ילדים וצעירים. ההתפרצויות לא מוגבלות לגינאה ולניגריה, אלא הן חלק מבעיה כללית יותר של כל מערב אפריקה, עם התפרצויות של המחלה גם בניז'ר, אלג'יריה ומאוריטניה.
המחלה מדבקת כשהחולים מתעטשים או משתעלים, ובהחלט לא מוגבלת רק למדינות עולם שלישי. היא יכולה להתפרץ גם בישראל, אם חולה יגיע לריכוז אוכלוסייה לא מחוסן. החיסון כמובן קיים במסגרת חיסוני השגרה לתינוקות אצלנו, כחלק מהזריקה המחומשת הכוללת חיסונים נגד טטנוס, דיפתריה, שעלת, פוליו ו-HIB, וגם במסגרת חיסוני בתי הספר וביחד עם חיסון הטטנוס לבוגרים במקרי פציעה. ילדים המחוסנים בהתאם להמלצות משרד הבריאות מוגנים היטב מפני דיפתריה, אך יש גם אוכלוסייה לא מחוסנת לא קטנה בישראל, זו שילדיה נדבקים כעת בשעלת.
