דגים טורפים משנים את צבעם ממש לפני שהם מסתערים על להקת סרדינים, ויוצרים דוגמת פסים בולטת על גופם. האם הם שולחים מסר לדגים אחרים מקבוצתם, או מנסים לפגוע בתמרוני הבריחה של הסרדינים?
באוקיינוס השקט, לחופיה המערביים של מקסיקו, להקת סרדינים מנסה להתחמק מקבוצה של דגי מפרשן מפוספס (Kajika audax) הרודפת אחריהם. המפרשנים הם טורפים גדולים, בעלי סנפיר גב דמוי מפרש שנתן להם את שמם, וחרטום מחודד ומוארך. אחד אחד הם מתקרבים אל להקת הסרדינים, לגיחות ציד של כמה שניות.
חוקרים מגרמניה ומבריטניה בחנו סרטוני וידאו של ההתקפות האלו, שצולמו בעזרת כלי טייס לא מאויש, וגילו שממש לפני הגיחה המפרשן התוקף משנה את צבעו, ושורה של פסים אנכיים בהירים נראית לאורך גופו, בוהקים על רקע כחול-אפור. לאחר ההתקפה הוא חוזר לצבעו הרגיל, שבו הפסים כהים יותר וכמעט ואינם נראים. "המפרשן התוקף 'נדלק' והופך לבהיר הרבה יותר מחבריו לקבוצה", הגדירה זאת אליסיה ברנז (Burns), שהובילה את המחקר, בהודעה לעיתונות.
ממש לפני שמפרשן תוקף את להקת הסרדינים, הוא משנה את צבעו ומופיעים עליו פסים בולטים:
תיאום כוונות
מדוע הדגים משנים את צבעם? לחוקרים היו שתי השערות: הפסים הבולטים משמשים להעברת מסר בין המפרשנים לבין עצמם; או שהם נועדו לבלבל את הסרדינים, כך שיהיה קל יותר לצוד אותם.
המפרשנים הם דגים גדולים ומהירים מאוד, ומצויידים בחרטום ארוך וחד שיכול לפצוע דגים אחרים. במקרה ששניים או שלושה מהם נעים במהירות לתוך להקת סרדינים, הם עלולים לפגוע זה בזה. לכן הגיוני שהם יתאמו את ההתקפות ביניהם, ואכן, מהצילומים נראה שכל פעם דג אחר מזנק קדימה כדי לצוד. החוקרים משערים ששינוי הצבע עשוי להיות מסר, שאומר לכל מפרשן אחר באזור: אני עומד להתחיל בהתקפה, הישארו מאחור ואל תפריעו לי.
"שינוי צבע בטורפים הוא נדיר, ובמיוחד בטורפים שצדים בקבוצות", אמרה ברנז. "אומנם היה ידוע שמפרשנים מסוגלים לשנות צבע, אבל זאת הפעם הראשונה שאנחנו רואים קשר בין היכולת הזו לציד, או להתנהגות חברתית כלשהי".
שינוי הצבע יכול להיות מסר למפרשנים אחרים או לסרדינים. מפרשן עם פסים בולטים לפני תקיפת להקת סרדינים, ומפרשן ללא פסים | צילום: Alicia Burns, CC BY-SA
עם זאת, החוקרים הבחינו שכאשר מפרשן רדף אחר סרדין בודד, שהתרחק מהלהקה, הוא כמעט ולא שינה את צבעו – לא "נדלק" באותה צורה כמו מפרשן שרדף אחר להקה שלמה. זאת אפילו שגם במקרים כאלו יש תחרות בין המפרשנים, ונראה שהם היו יכולים להרוויח מתיאום ביניהם. ייתכן, אומרים החוקרים, שהסיבה היא שמרדפים אחר דג בודד נמשכים זמן קצר בהרבה, ולכן יש פחות סיכון שמפרשן אחר יגיע לאזור ויפריע לציד. אבל ייתכן גם שהמסר לא נועד למפרשנים כלל.
כשסרדינים בורחים מטורפים הם נוקטים בתמרונים שונים, שהם מבצעים בתיאום כדי לנסות ולהתחמק מהרודפים. החוקרים משערים שהפסים הבוהקים שהם רואים פתאום מולם יכולים לבלבל את הסרדינים, ולגרום להם לשבור את התיאום בתנועותיהם. כמובן, יכול גם להיות ששינוי הצבע ממלא את שני התפקידים במקביל – מסמן על הכוונות של המפרשן לחבריו לקבוצה, ובו זמנית מבלבל את הסרדינים.
החוקרים מתכוונים לחקור בהמשך את התגובה של הסרדינים להופעה הפתאומית של פסים בהירים, ואם היא אכן מפריעה לתיאום תנועותיהם. בנוסף הם מסתכלים על דגים טורפים אחרים – מתברר ששינוי צבע בשעת הציד אינו תופעה ייחודית למפרשן המפוספס. "יש לנו כבר סרטונים שמראים את התנהגות הציד של מפרשנים ממינים אחרים ושל דגי רעמתן כחלחל (Coryphaena hippurus, נקרא גם דוראדו או מַהִי-מַהִי)", אמרה ברנז. "שם רואים שינויי צבע עוד יותר מודגשים, ויותר מגוונים, מאשר אצל המפרשן המפוספס".
