קורונה בחזית המחקר:
מה התחדש השבוע בדרך למיגור המחלה?

כמה חברות בעולם מובילות בימים אלה את המרוץ לפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה. אחרי שבשבוע שעבר שמענו על הממצאים הראשונים של חברת מודרנה, שפרסמה את תוצאות מבחני הבטיחות (שלב 1) של החיסון שהיא מפתחת. השבוע דיווחו שתי חברות נוספות על תוצאות מהניסויים הקליניים שלהן.

אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם חברת "אסטרה-זניקה" הבריטית-שבדית, פרסמה את תוצאות הניסוי המשולב לבטיחות ויעילות של החיסון שלה נגד הנגיף (שלבים 1 ו-2). בניסוי השתתפו 1,077 מתנדבים, כמחציתם בקבוצת ביקורת. לא נצפו תופעות לוואי חריגות למעט חום, כאבי ראש וצמרמורות אצל חלק מהמשתתפים. מרבית מקבלי החיסון הראו תגובה חיסונית משמעותית, והנוגדנים שנאספו מדמם ניטרלו בהצלחה את הנגיף במבחנה.

בדומה לחיסון של מודרנה הוא מחדיר לתאים שלנו את הקוד הגנטי של אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף לתאים שלנו וגורם לתאים לייצר את החלבון הזה. כך הוא מלמד את מערכת החיסון לייצר נוגדנים נגד חלבון של נגיף הקורונה, בלי לחשוף אותה לנגיף שלם. הניסויים הקליניים בחיסון הזה הגיעו כבר לשלב השלישי. אם הוא יסתיים בהצלחה, אסטרה-ניקה ואוניברסיטת אוקספורד הצהירו כי יחלו בייצור  מסחרי של החיסון כבר בסתיו הקרוב. משרד הבריאות הישראלי כבר מנהל מגעים לרכישת החיסון, בנוסף לחיסון של מודרנה, שאיתה כבר נחתם הסכם.

חברת "קאן-סינו ביולוג'יקס" הסינית, שמפתחת חיסון המבוסס על אותו עקרון, פרסמה השבוע גם היא את ממצאי הניסוי הקליני השני שלה. בניסוי השתתפו 508 מתנדבים, מהם 128 בקבוצת הביקורת. גם פה נצפתה יעילות גבוהה והנוגדנים שנוצרו ניטרלו בהצלחה את נגיף הקורונה במבחנה.

במקביל, או במקום להמשיך לשלב השלישי, הוחלט לתת את החיסון כבר עתה לעובדי מדינה ולחיילים בצבא סין, אך לא ברור אם זה ייעשה על בסיס התנדבותי או יהיה חובה. מדובר בצעד חריג, היות שמבדקי הבטיחות והיעילות עוד לא הושלמו. אין ספק, שמשבר הקורונה משנה את הצורה שבה נבדקים ומאושרים חיסונים וטיפולים רפואיים חדשים.

תרופות וטיפולים

חברה בריטית הצהירה השבוע כי חוקריה ערכו ניסוי במשאף המכיל חלבון בשם אינטרפרון בטא, שמשקם את תגובת תאי הריאה ותאי מערכת החיסון נגד נגיפים, וכך גם את התגובה הדלקתית בגופם. על פי דיווחיה, הטיפול הקטין ב-79 אחוז את הסיכון להידרדרות במצב החולים שתחייב הנשמה מלאכותית. לטענתם, הטיפול גם הפחית משמעותית את קשיי הנשימה של החולים וקיצר בשליש את משך האשפוז.

לא מדובר בתרופה חדשה – אינטרפרון בטא משמש כחומר המווסת את פעילות מערכת החיסון בכמה מחלות, כגון טרשת נפוצה. כמו כן, אף שהממצאים מעודדים, מדובר במחקר קטן על 101 חולים, ותוצאותיו לא פורסמו מעבר להודעה לעיתונות ולא עברו ביקורת מדעית כמקובל, על כן נצטרך להתאזר בסבלנות ולחכות לפרטים נוספים.

מחקר קטן אחר מצא כי טיפול מוקדם בתרופה שמיועדת במקור לטיפול בדלקת פרקים, וחוסמת קולטן שמעורב בתגובה הדלקתית האופיינית לשלבים המתקדמים של מחלת COVID-19, הצליח לשפר את מצבם של מטופלים. במחקר נבדקו 22 חולים, כמחציתם קיבלו את התרופה והשאר המשיכו בטיפול הרגיל. מצבם הנשימתי של המטופלים בתרופה הזו השתפר לעומת קבוצת הביקורת והם לא נזקקו להנשמה. הממצאים מצטרפים למחקר קטן אחר על אותה תרופה, שהראה גם הוא תוצאות מבטיחות.

בשני הטיפולים יכול מאוד להיות שמפאת מספר הנבדקים הקטן וחוסר האחידות בין הביקורת לקבוצת הטיפול, יתכן מאוד שההשפעה שנצפתה אינה משמעותית. לכן כדאי להמתין למחקרים מבוקרים גדולים יותר שיראו אם אכן מדובר בטיפול מועיל ובטוח.    

             
ולבסוף, מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) פרסם השבוע אישור לאַגד יחד בדיקות לקורונה. פירוש הדבר הוא שבאוכלוסיות ששיעור התחלואה בהן אינו גבוה, יהיה אפשר לאחד דגימות ולחסוך זמן יקר. ההיגיון מאחורי צעד כזה הוא שכאשר מאחדים 10-5 בדיקות, ומתקבלת תוצאה שלילית, שוללים קבוצה של אנשים בבת אחת וחוסכים כך כסף וזמן. כמובן, מספיק שאחד הנדגמים יהיה חיובי כדי שיצטרכו לבדוק שוב את כולם. מרכז המדע והידע בישראל פרסם לאחרונה סקירה שממליצה על שימוש באיגום בדיקות גם בישראל כדי לייעל ולהוזיל את תהליך הבדיקות.