בני נוער מעדיפים קול של אישה זרה על פני קולה של אימם. הממצא המעודד: קול האם עדיין מועדף בהשוואה לצליל של מכונת כביסה
עם ההתבגרות, עולמם החברתי של ילדים מתרחב והם מעדיפים לבלות את רוב זמנם עם חבריהם במקום עם הוריהם. במחקר חדש הראו החוקרים כי שינוי התנהגותי זה מלווה גם בשינוי בפעילות המוח: ילדים צעירים מעדיפים את קולה של אימם על פני קולן של נשים אחרות, אך בגילים מאוחרים יותר הם מעדיפים לשמוע קולות זרים.
תינוקות וילדים קטנים נוטים להתמקד בדמות האם המטפלת ולשאוף להיות במחיצתה. תינוק מאזין לקולה של אימו | lejzo, Shutterstock
דמות מטפלת לעומת אינטראקציות חברתיות מגוונות
התנהגותם החברתית של ילדים נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי. בדרכם להפוך לאנשים בוגרים, על הילד או הילדה להתכונן לאינטראקציות החברתיות הרבות שמאפיינות את החיים בחברה האנושית. אחד הרבדים החשובים בחייו של הילד הגדל הוא מערכת היחסים שלו עם בני משפחתו, ובעיקר עם הוריו. תינוקות וילדים קטנים תלויים באדם המטפל בהם, לרוב האב או האם, למילוי צורכיהם הבסיסיים, והתהליך ההדרגתי של היפרדות מהאדם הזה מאפשר להם לבסס את עצמאותם. הנטייה להתמקד באדם המטפל בהם ולהעדיף אותו על פני אנשים זרים מתחלפת עם הגיל בצורך בהתנסות חברתית מחוץ לחיק המשפחה.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Journal of Neuroscience, רצו החוקרים לבחון אם מוחם של ילדים ושל מתבגרים מגיב בצורה שונה לקול זר בהשוואה לקולה של אימם. בניסוי שערכו, בנים ובנות בגילים 7 עד 16 התבקשו להאזין לקולות של מכשירים מהסביבה הביתית כמו מכונת כביסה, מדיח כלים וכדומה, לקולות של נשים זרות ולקולות של אימותיהם. בעודם מאזינים לקולות ולצלילים האלה, נסרקו מוחותיהם של המשתתפים במכשיר דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) המאפשרת מעקב אחר פעילות המוח.
קולות המכשירים בניסוי מייצגים אינטראקציה לא-חברתית, ואילו קולותיהם של בני אדם מייצגים את האינטראקציה החברתית. ממד נוסף בניסוי הוא ההשוואה בין קול האם לקולותיהם של אנשים אחרים. קולה של האם ייחודי בתפיסתם של ילדיה: תינוקות נחשפים אליו בעודם ברחם, כבר בשלבים הראשונים של התפתחות יכולת השמיעה, והם מסוגלים לזהות אותו מייד עם היוולדם. לכן במחקרים מסוג זה משווים בדרך כלל בין קולה של האם לקולן של נשים זרות.
בבדיקה של פעילות המוח מצאו החוקרים כי עם ההתבגרות מתחזקת ההעדפה לקולות בני אדם, כלומר "קולות חברתיים", בהשוואה לקולות של מכשירים. נער מקשיב למוזיקה בזמן שאימו מדברת אליו | איור: AnastasiaNi, Shutterstock
בדרך לזהות עצמאית
בבדיקה של פעילות המוח, מצאו החוקרים כי עם הגיל מתחזקת ההעדפה לקולות בני אדם, כלומר "קולות חברתיים", בהשוואה לקולות של מכשירים, כלומר "קולות לא-חברתיים". ממצא זה עשוי לשקף את ההעדפה הגוברת של ילדים לגירויים חברתיים עם התבגרותם.
נוסף על כך, ובדומה לממצאים במחקר קודם מסוג זה, ניתוח פעילות המוח של ילדים צעירים גילה כמה הבדלים בולטים בין התגובה להאזנה לקולה של אימם ובין תגובתם לקולן של נשים זרות. קולה של האם הפעיל בעוצמה רבה יותר את גרעין האקומבנס (Accumbens), אזור במוח המקושר לתגמול ולהנאה, ואת קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית (ventromedial prefrontal cortex), אזור החשוב בעיבוד מצבים חברתיים. ממצא זה תואם את נטייתם של ילדים קטנים להתמקד בדמות האם המטפלת ולשאוף להיות במחיצתה.
אצל המתבגרים, לעומת זאת, התקבלה התוצאה ההפוכה. אזורי התגמול במוחם הופעלו יותר כשהאזינו לקולותיהן של הנשים הזרות מאשר לקולה של אימם. שינוי זה בפעילות המוח התרחש בין גיל 13 ל-14. ממצא נוירולוגי זה תואם את הידוע לנו על ההתפתחות החברתית בגיל ההתבגרות, ועשוי להסביר את נטייתם של מתבגרים להתנסות ביותר ויותר סיטואציות חברתיות חדשות ולגבש זהות עצמאית ונפרדת מן ההקשר המשפחתי. ההנאה המופקת מקולות זרים עשויה לחזק את הרצון באינטראקציות חברתיות עם אנשים לא מוכרים.
סריקות במכשיר ה-fMRI מאפשרות לנו לעקוב אחר פעילות המוח ופותחות לנו צוהר הצצה לאופן שבו אנו חושבים ומנתחים את העולם. בניסוי שתיארנו כאן נעשה שימוש בכלי זה כדי לבדוק ולאשש באופן ניסויי את המודלים הפסיכולוגיים התיאורטיים על התפתחות הילד.
למרות העניין הרב שבממצאים, יש להביא בחשבון גם את מגבלותיו של הניסוי. למשל, מאחר שההשוואה כללה רק את קולות אימותיהם של משתתפי המחקר לעומת קולותיהן של נשים זרות, קשה לדעת אם ההבדל שהחוקרים הבחינו בו נובע מתגובה ייחודית לקולה של האם, או מתגובה לקול מוכר לעומת קולות זרים. במחקרים עתידיים יהיה מעניין להשוות בין התגובה לקול האם ובין התגובה לקולות מוכרים אחרים – למשל, חברות בנות גילם של משתתפי הניסוי. כדאי גם להוסיף לניסוי קולות של גברים, ובפרט את קולו של האב, שגם הוא דמות הורית בעלת תפקיד חשוב בהתפתחות ובהתבגרות של ילדים וילדות.
