מחקר שסיכם סקרים מעשרות השנים האחרונות מראה שבצפון אמריקה יש כיום כמעט שלושה מיליארד ציפורים פחות משהיו בה בשנות השבעים

הכותרת הזו נשמעת כמעט אפוקליפטית: יבשת צפון אמריקה איבדה כ-30 אחוזים ממספר הציפורים שלה מאז שנות ה-70, כשלושה מיליארד בעלי כנף. אך זו התמונה העולה ממחקר חדש ומקיף, שסיכם סקרי ציפורים שנערכו ב-50 השנים האחרונות. החוקרים מצאו גם שאזורי מחייה מסוימים, כמו ערבות עשבוניות, איבדו יותר מ-50 אחוזים מהציפורים, ושאפילו מינים נפוצים כמו דרורים ירדו דרמטית במספר הפרטים שלהם. הגורם העיקרי הוא כנראה אובדן שטחי מחייה, אבל יש גורמים נוספים, שלא את כולם אנחנו מבינים עד הסוף. הממצאים האלו מעלים חשש לקריסה כללית של מערכות אקולוגיות רבות, ולכן מחברי המחקר וגופים העוסקים בשמירת טבע קוראים לטיפול מיידי בבעיה כדי להפוך את המגמה. 

הכחדה אינה דבר חדש: מינים רבים מספור של צמחים ובעלי חיים הופיעו ונכחדו במשך מאות מיליוני השנים שבהם קיימים חיים רב-תאיים על כדור הארץ. אך קצב ההכחדה הנוכחי מהיר פי אלף ביחס לתקופה של טרום האנושות, והיעלמותם של מינים מסוימים גרמה לשינויים דרמטיים בסביבה. עם זאת, ההתמקדות באובדן מינים מסיטה את תשומת הלב מבעיה אחרת, חמורה אולי אף יותר, והיא שינויים בגודל האוכלוסייה של מינים נפוצים שלא נמצאים בסכנת הכחדה. במחקר שנעשה לאחרונה במכון ויצמן, נמצא שהמסה הכוללת של היונקים בטבע ירדה ב-50 אלף השנים האחרונות ביותר מפי חמישה, וכיום, באופן גס, המסה של יונקים במשק האדם גדולה פי עשרה ממסת יונקי הבר. ברור שהאנושות גורמת לשינויים משמעותיים בהרכב, כמות ומגוון בעלי החיים בטבע, אך כדי להבין את המגמות האלו צריך להשיג נתונים עליהן, וזה לא תמיד פשוט -  בשל מחסור במידע מהעבר וגם בשל קשיים במדידה אפילו כיום. 

ניכוי במקור

חוקרים מצפון אמריקה, בראשות חוקר הציפורים קנת׳ רוזנברג (Rosenberg) מאוניברסיטת קורנל, החליטו לבדוק אם היה שינוי במספר הציפורים בצפון אמריקה ב-50 השנים האחרונות. הם לא בחרו בקבוצה זו באקראי: ביחס למיני בעלי חיים אחרים, קל יחסית לספור ולעקוב אחרי ציפורים בשיטות שונות, ואנשים עושים זאת כבר שנים רבות. בנוסף, מצב הציפורים נחשב כסמן טוב לבריאות ויציבות של מערכות אקולוגיות. החוקרים אספו מידע ממקורות רבים, והצליחו לרכז נתונים על 529 מיני ציפורים בצפון אמריקה, שהם 76 אחוז ממיני הציפורים שם. על חלק מהמינים יש מידע רציף במשך 50 השנים האחרונות. מינים אלו מרכיבים כ-90 אחוז ממספר הציפורים בצפון אמריקה, ולכן מספקים מדגם מקיף ביותר. בנוסף לסקרים של ספירת ציפורים, החוקרים אספו מידע מתחנות מכ"מ של מזג אוויר, שיכולים לעקוב אחרי להקות ציפורים הנודדות בלילה. להקות הציפורים נראות במכ"מ ככתם, ובמחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו מִתְאם בין גודל הכתם למספר הציפורים בלהקה.

ממצאי המחקר הפתיעו גם את החוקרים עצמם. בראיון לאתר של כתב העת המדעי Science, שבו גם התפרסם המאמר, אומר רוזנברג: "אני בכלל ציפיתי שזה יהיה קצת בזבוז זמן". הוא ציפה שאוכלוסיות של מינים נדירים יקטנו, אבל אוכלוסיות של מינים נפוצים יותר יגדלו במקביל, מכיוון שציפורים אלו  מסוגלות להתקיים על מגוון של מזונות ובבתי גידול שונים, ולכן מסתגלות לנוכחות האדם בקלות רבה יותר.

בפועל, הממצאים היו מטרידים מאוד. רק כמה מיני עופות דורסים וציפורי מים עלו במספר הפרטים, כנראה בגלל מאמצים ממוקדים להפסקת השימוש בחומרי הדברה כמו DDT, שפוגעים בביצי הציפורים, ולשימור שטחי מחייה. עם זאת, מספרם הנוכחי של ציפורים החיות בערבות עשב ולאורך החופים הוא כחצי ממספרם בשנות ה-70. אפילו ציפורים פולשות, שהגיעו עם בני האדם והיו נפוצות מאוד, כמו דרורים ושחרורים, איבדו כ-30 עד 40 אחוזים ממספרם. בנוסף, המידע שנאסף מרשת המכ"מ של מזג האוויר הראה שבשנים 2017-2007 בלבד, מספר הציפורים שנודדות מעל מזרח היבשת ירד בכ-13 אחוזים.

היונה הנודדת, ציור מ-1850 | SPL
הציפור הנפוצה ביותר בצפון אמריקה בשנת 1800, נכחדה לחלוטין עד שנת 1914. היונה הנודדת, ציור מ-1850 | SPL

יש מה לעשות

בסך הכל, יבשת צפון אמריקה איבדה כ-2.9 מיליארד ציפורים ב-50 השנים האחרונות, שהם כ-30 אחוז מסך הציפורים. כמובן שמדידה כזו מכילה אי ודאות מסוימת, אך החוקרים העריכו את טווח הטעות באחוזים בודדים בלבד, כך שבכל מקרה מדובר בתוצאה דרמטית. החוקרים מזהירים שגם מינים שכיום נפוצים מאוד יכולים תוך עשרות שנים בודדות להגיע למצב של הכחדה כוללת, ומציינים כראיה לכך את היונה הנודדת: היא הייתה הציפור הנפוצה ביותר בצפון אמריקה בשנת 1800, עם כשלושה מיליארד פרטים, אך נכחדה לחלוטין עד שנת 1914. כשתהליך כזה קורה באוכלוסיות רבות במקביל, עולה החשש שהפגיעה במערכות האקולוגיות חמורה מאוד, ועלולה להתדרדר לנזק בלתי הפיך. כאמור, נראה שהגורם המרכזי לירידה במספר הציפורים הוא אובדן שטחי המחייה הטבעיים, אך שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה, ירידה במספר החרקים וגורמים נוספים מחזקים את המגמה השלילית.

המחקר הזה מצטרף לשורה של ממצאים מהעולם על ירידה במגוון ומספר המינים של בעלי החיים והצמחים. רוב המאמרים האלו דואגים להדגיש כי עדיין יש מה לעשות. החוקרים מציינים שבעבר חקיקה ומאמצי שיקום הביאו לשיפור משמעותי בכמות ומגוון מיני הציפורים, ולכן יש לראות במחקר שלהם קריאה לרשויות לפעול באופן מיידי. הפעולה חייבת להיות מהירה, הם אומרים, מכיוון שקצב אובדן הציפורים גבוה בהרבה משחשבו בעבר.