פוחד, לא פוחד

מה גורם לנו לפחד? השאלה הזו מעסיקה חוקרים רבים, המנסים להבין את המנגנונים המולקולריים המכתיבים את תגובת הפחד. במחקר חדש גילו החוקרים כי גן המתבטא בתאי עצב מסוימים במוח משפיע על תגובת הפחד של עכברים. גן זה עשוי לפעול כמתג מולקולרי, המכתיב את ההתנייה ואת ההכחדה של פחד בתגובה על גירויים המרמזים על סכנה. 

למידת פחד היא תהליך טבעי ונחוץ, המאפשר לבעל חיים לקשר בין אירוע כואב או מסוכן לגירוי שקדם לו. בתהליך המכונה "התניית פחד" אפשר ללמד עכבר שבעקבות גירוי ניטרלי, למשל צליל מסוים, יגיע גירוי שלילי כדוגמת מכה חשמלית בלתי נעימה. הצליל עצמו ייזכר בשל יכולת הניבוי שלו, ובפעם הבאה שהעכבר ישמע אותו הוא יגיב בפחד ויקפא כהכנה למכת החשמל שהוא עתיד לקבל. לעומת זאת, אם לאחר מכן משמיעים לעכבר את הצליל בלי להצמיד אליו מכת חשמל, וחוזרים על כך פעמים אחדות, העכבר יקשר בין הצליל למכת החשמל בצורה חלשה יותר, ותגובת הפחד תרד בעוצמתה. תהליך זה מכונה "הכחדת פחד", וייתכן ששיבוש בו ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

החוקרים נעזרו בשיטה חדישה, המאפשרת עקב מדויק אחר ביטוי גנים בתאים ספציפיים. חוקרת בצוות המחקר | McLean Hospital

יותר חלבונים, יותר פחד

החוקרים גילו שבתאי העצב האלו התרחשה ירידה בביטוי של גן בשם CREB, כלומר פחות חלבונים יוצרו לפי הגן הזה, כאשר העכבר עבר הכחדת פחד. כדי לבדוק אם גן זה, שבעבר נמצא כי הוא מעורב בתהליכים של למידה וזיכרון, אכן מעורב גם בביטוי של פחד, הגבירו החוקרים את יצירת החלבון של הגן CREB בנוירוני ה-Crh. העכברים שאצלם יוצרו יותר חלבונים של CREB הפגינו רמה גבוהה יותר של פחד בתגובה לגירוי המנבא, וייתכן שגם חוו קושי בהכחדה של פחד נלמד. ראוי לציין כי בניסוי של הגברת ביטוי ה-CREB השתתפו רק עכברים זכרים, ולכן הממצאים נוגעים לעכברים זכרים בלבד ולא לנקבות.

תוצאה זו מעלה את האפשרות ש-CREB משמש כמתג מולקולרי המבקר את תגובתו של בעל החיים לגירויים מעוררי פחד: כשבעל החיים עובר התניית פחד ביטוי CREB הוא גבוה ונוצרים חלבונים רבים שלו, וכשהוא עובר הכחדה של הפחד ביטויו יורד. החוקרים מקווים כי מידע חדש זה יסייע לנו להבין טוב יותר את תהליכי הרכישה וההכחדה של פחד, ואולי יעזור גם בפיתוח טיפול בהפרעות הנובעות מתפקוד לא-תקין של מנגנונים אלה בבני אדם.