הסיכון לפגיעת אסטרואיד עלה, ראש סוכנות החלל הרוסית הודח, רופאה ישראלית בנאס"א והדמיה של כבידת הירח. סיכום השבוע ברחבי היקום
הסיכוי להיפגע מאסטרואיד
האם אסטרואיד קטלני עלול לפגוע בכדור הארץ בעוד קצת פחות משמונה שנים? התשובה העקרונית היא כן, אבל צריך לקחת בחשבון את המשמעות של שתי מילות המפתח בשאלה: "קטלני" ו"עלול".
האסטרואיד 2024 YR4 התגלה לראשונה בדצמבר האחרון במערכת ההתרעה ATLAS, הפועלת מצ'ילה. מאז איתרו אותו טלסקופים רבים, כולל סקר השמיים של מכון ויצמן למדע, LAST, שצילם אותו בטלסקופים בנאות סמדר שבערבה ממרחק של כ-14 מיליון קילומטרים. קוטרו של האסטרואיד נאמד בין 40 ל-90 מטרים, אך יידרש זמן נוסף כדי למדוד את גודלו המדויק.
האסטרואיד מקיף את השמש במסלול ארוך שמביא אותו מחגורת האסטרואידים שבין מסלולי מאדים וצדק אל האזורים הפנימיים יותר של מערכת השמש. בדרכו הוא חוצה גם את מסלולו של כדור הארץ. אסטרופיזיקאים משקללים את כל התצפיות שנאספו כדי לחשב את מסלולו הצפוי, בדיוק הולך ועולה ככל שמתרבות התצפיות. החישוב הראשוני העלה כי בשנת 2028 הוא יעבור שוב קרוב יחסית לכדור הארץ, ובהקפה הבאה שלו בסוף 2032 אפילו קיים סיכוי קטן שהוא יפגע בכדור הארץ.
בחישובים ההתחלתיים סיכוי הפגיעה עמד על 1 ל-83, ובימים האחרונים עלה ל-1 ל-53, כלומר 1.9 אחוז. "איננו יכולים לחשב כיום בדיוק של מטרים את המסלול של האסטרואיד, אז אפשר להתייחס אליו כמעין פס רחב שמתאר את הטווח שבתוכו האסטרואיד יכול להימצא בכל רגע. ב-22 בדצמבר 2032, פחות משני אחוז מהפס הזה חופף למסלול של כדור הארץ", מסביר חוקר האסטרואידים ד"ר דוד פולישוק, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן, אם האסטרואיד אכן יפגע בכדור הארץ הוא יחולל נזק רב, אבל ברמה מקומית. היקף הנזק תלוי כמובן בגודל המדויק שלו ובמקום הפגיעה. "האסטרואיד שפגע בעיר צ'ליאבינסק ברוסיה בשנת 2013 היה בערך בקוטר של 20 מטר. אם קוטר האסטרואיד הזה הוא 40 מטר, האנרגיה שלו תהיה גדולה פי שמונה. אבל אם הוא בקוטר של 90 מטר, האנרגיה שלו תהיה גדולה פי 70 בערך", מסביר פולישוק.
מהפגיעה בצ'ליאבינסק נפצעו יותר מאלף בני אדם, ונגרם נזק נרחב. אם האסטרואיד אכן יפגע בכדור הארץ, מקום הפגיעה צפוי להיות אי שם לאורך רצועה שחוצה את דרום אמריקה בחלקה הצפוני, את האוקיינוס האטלנטי, את מרכז אפריקה, דרום חצי האי ערב, האוקיינוס ההודי וצפון הודו. פגיעה של אסטרואיד כזה בעיר מאוכלסת עלולה לחולל אסון כבד, אבל לאורך המסלול יש גם אזורים הרבה פחות מאוכלסים. פגיעה שלו בים לא תגרום נזק ישיר, אבל עלולה לחולל נחשולי צונאמי. בכל מקרה, הנתיב שלו כרגע רחוק מישראל ומהים התיכון.
"בחודש הבא יוכל טלסקופ החלל ג'יימס וב לבצע תצפיות על האסטרואיד, ומהן נוכל לקבל מידע טוב יותר לגבי גודלו והרכבו", מסביר פולישוק, שגם היה חבר בצוות המדעי של ניסוי ההגנה הפלנטרית DART, שבו הצליחה נאס"א להסיט ממסלולו אסטרואיד גדול יותר מ- YR4. "אם אכן נגיע למסקנה שיש סיכוי ממשי לפגיעה, נוכל לשגר אליו כמה חלליות כמו DART בזו אחר זו כשהוא יעבור בסביבה שלנו שוב ב-2028. DART הסיטה אסטרואיד גדול יותר כמה עשרות מטרים ממסלולו. עם סדרת התנגשויות כזת נוכל להסיט אותו אל מחוץ לנתיב פגיעה".
אף על פי שהסיכון המחושב לפגיעת האסטרואיד עלה בימים האחרונים, הוא עדיין רחוק מלהיות סופי. "הפעם היחידה עד כה שבה פורסמה אזהרה על סכנה לפגיעת אסטרואיד שהייתה גבוהה מ-1:100,000 היה בעקבות הזיהוי של האסטרואיד אפופיס, שחששו כי יפגע בכדור הארץ ב-2029. לאחר מדידות מדויקות יותר הסיכון ירד לאפס", מסביר פולישוק. "יכול מאוד להיות שכך יקרה גם עם האסטרואיד הזה".
עלול לגרום נזק כבד, אבל הסיכון לפגיעה עדיין קטן למדי. מסלולו המחושב של האסטרואיד 2024 YR4 ביחס לכוכבי הלכת חמה, נוגה, ארץ, מאדים וצדק | מקור: NASA/JPL
רופאה ישראלית בסוכנות החלל האמריקאית
סאמר סופר, שעומדת על סף סיום לימודי הרפואה בטכניון, התקבלה להשתלמות יוקרתית ברפואת חלל בנאס"א במסגרת שנת הסטאז'. סופר גדלה בניו יורק ועלתה לארץ בגיל 16, אחרי שמנהל נבחרת הנשים של ישראל בכדורגל ראה אותה משחקת וגייס אותה לנבחרת. היא השלימה את לימודי התיכון בפנימיית הספורטאים במכון וינגייט, הייתה קשרית בנבחרת ולאחר מכן חזרה לארצות הברית ללימודי תואר ראשון בפיזיקה. בהמשך היא שבה לארץ ללימודי תואר שני במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ואז התקבלה ללימודי הרפואה בטכניון בתוכנית המיועדת לסטודנטים אמריקאים.
"אני מתעניינת ברפואת חלל, וכששמעתי על ההשתלמות הזו, שפתוחה רק לאמריקאים, נרשמתי, עברתי מיונים וריאיון והתקבלתי, לצד עוד סטודנטית אחת בלבד, להשתלמות של חודש וחצי במרכז החלל קנדי בפלורידה", סיפרה סופר לאתר מכון דוידסון. "ההשתלמות תתחיל בעוד כמה שבועות. אני עוד לא יודעת מה יהיה תחום המחקר שלי, אבל אני מקווה שהוא יוביל אותי להתמחות ברפואת חלל עם סיום הלימודים".
כסטודנטית לרפואה הייתה סופר גם בין מייסדי האגודה הישראלית לרפואה אווירית וחלל (IAsMA), שקמה לאחרונה, והיא כעת מנכ"לית האגודה. "העמותה נועדה לפתח את תחום רפואת החלל בישראל, לעודד מחקר בתחום ולקדם שיתופי פעולה בין גופים בישראל, וגם בינם לבין גופים מחו"ל", אמרה סופר. "אני מקווה שהפעילות הזאתו תעזור לקדם את מעמדה של ישראל בתחום הזה".
עם הפנים לנאס"א. סופר בעמדת האגודה הישראלית לרפואה אווירית וחלל בכינוס החלל בתל אביב, ינואר 2025 | צילום: איתי נבו
הדחה מפתיעה
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הדיח במפתיע את ראש סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, יורי בוריסוב (Borisov) בן ה-68, שניהל את הסוכנות מאז 2022. בהודעת טלגרם תמציתית של הקרמלין נאמר רק כי הוא שוחרר מתפקידו, בלי נימוק. תוכנית החלל של רוסיה לא הגיעה להישגים מרשימים בשנים האחרונות, ובשנת 2023 היא נכשלה בניסיון להנחית חללית ראשונה בקוטב הדרומי של הירח, עם התרסקות החללית לונה-25. הכישלון הובלט אף יותר כשהודו ביצעה בהצלחה משימה דומה וזכתה להיות המדינה הראשונה שהגיעה לשם.
רבים משיתופי הפעולה של רוסיה בתחום החלל בוטלו בעקבות פלישתה לאוקראינה ב-2022, במסגרת צעדים שנקטו נגדה מדינות במערב. תחת זאת היא מקדמת שיתוף פעולה בחלל עם מדינות אחרות, בהן סין וקוריאה הצפונית. עם זאת, השותפות העיקרית שלה – תחנת החלל הבינלאומית – ממשיכה לפעול, וצפויה להמשיך לתפקד עד סוף העשור.
מחליפו של בוריסוב יהיה דמיטרי בקנוב (Bakanov), כלכלן בן 39 שהיה סגן שר התחבורה של רוסיה, קודם לכן הוא ניהל חברת תקשורת שעסקה גם בהפעלה לוויינים.
ימים טובים יותר. פוטין עם יורי בוריסוב, אז סגן ראש הממשלה, בביקור במפעל מטוסים בעיר קזאן | צילום: The Presidential Press and Information Office
להרגיש על הירח
חברת "בלו אוריג'ין" שיגרה השבוע משימה תת-מסלולית לא מאוישת שבה דימתה את הכבידה של הירח באמצעות סיבוב עצמי של החללית. השיגור נעשה בטיל ניו שפרד, המשמש את החברה גם לטיסות תיירות לגבול החלל. הפעם החללית נשאה רק ניסויים, ש-29 מהם נועדו לבחון טכנולוגיות שקשורות לפעילות על הירח.
רוב הניסויים הם של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. הם כוללים בין השאר בחינה של טכנולוגיות הקשורות בנחיתה על הירח, בהתמודדות עם האבק הירחי, בניצול משאבי הירח, בהקמת מבני מגורים על פניו, ובפיתוח חיישנים ומכשירים אחרים. ניסוי אחד, לדוגמה, בוחן איך חלקיקי אבק נטענים במטען חשמלי כשהם נחשפים לקרינה על-סגולה בכבידה של פני הירח; ניסוי אחר נועד לבחון אם הכבידה של הירח משפיעה על מהירות ההתלקחות של חומרים מסוימים.
בטיסות של החברה, טיל ניו שפרד נושא את החללית לגובה של כ-105 קילומטרים, ושניהם חוזרים לקרקע בנפילה חופשית. הטיל מבצע תמרון נחיתה אנכית, ונוחת לא רחוק מכן השיגור, במתקן של החברה במזרח טקסס. בזמן הזה החללית מספקת לנוסעים או למערכות הניסויים שהיא נושאת כמה דקות של תחושת חוסר כבידה, לפני שמהירות הנפילה החופשית שלה גוברת. היא פותחת מצנחי גרר ולאחר מכן מצנחים גדולים, וצונחת גם היא לא רחוק מאתר השיגור, כעשר דקות בלבד אחרי ששוגרה.
במשימה השבוע, NS-29, החללית ניצלה חלק מזמן תחילתה של הנפילה החופשית כדי ליצור את ההדמיה של כבידת הירח. באמצעות הפעלת מנועי ההכוון, שמסובבים אותה לכיוון הרצוי, היא הוכנסה לסחרור עדין סביב עצמה, בקצב של כ-11 סיבובים בדקה. במצב הזה הכוח הצנטריפוגלי יוצר כוח שדומה בעוצמתו לכבידה על פני הירח, שהיא כשישית מהכבידה שאנו חשים כאן בכדור הארץ. הניסוי נמשך כשתי דקות בלבד, אבל זה פרק זמן מספיק להרצה במקביל של הניסויים הרבים.
"אנו נרגשים להוציא לפועל את היכולת שלנו לייצר כבידה ירחית. תודה לנאס"א על התמיכה. זו דרך חדשה לגמרי להביא את כבידת הירח לנאס"א ולספקים אחרים של טכנולוגיות ירח, ולאפשר להם להאיץ את מחקריהם ואת בחינת הטכנולוגיות שלהם בעלות הרבה יותר נמוכה", צייץ מנכ"ל "בלו אוריג'ין" דייב לימפ (Limp) לפני שהשיגור נדחה בשבוע, ליום שלישי האחרון. "בנוסף, אפשר לאמץ את השיטה להדמיית הכבידה של מאדים וסביבות אחרות במערכת השמש".
תקציר משימת NS-29 של בלו אוריג'ין
