עקב אכילס של הנגיפים

כולנו שמענו בשלב זה או אחר בחיינו את האבחנה המייאשת ''זה ויראלי'', שפירושה בדרך כלל "שכבו במיטה ותנוחו – זה כל מה שאפשר לעשות". לעיתים קרובות מדובר במחלה שגורמים לה נגיפים ממשפחת הפיקורנווירוס (Picornavirus). קיימים למעלה משמונים מיני נגיפים במשפחה הזאת, המחולקים ל-35 סוגים, ביניהם ריינוווירוסים (Rhinoviruses) ואנטרווירוסים (Enterovirus) הגורמים למחלות רבות.

נגיפים ממשפחת הריינוווירוס אחראים לדוגמה על הצטננויות של עונות המעבר. הנגיפים הללו מועברים בקלות במגע ובאוויר, שכן הם יציבים מאוד ויכולים לשרוד ימים ארוכים בטמפרטורת החדר. נגיפים ממשפחת האנטרווירוס גורמים למגוון רחב של מחלות, כגון מחלת הפה והגפיים, דלקת שריר הלב, דלקת לבלב, דלקת קרום המוח ודלקת המוח. בשנים האחרונות התרחשו כמה התפרצויות של נגיפים מהמשפחה הזאת באסיה ובארה''ב שהובילו לתחלואה קשה.

למרות תפוצתם הרחבה והנטל הכבד שהם מהווים על מערכת הבריאות, לא קיימות תרופות נגד הנגיפים הללו. הטיפול בהם כולל לרוב טיפול תומך, כגון מתן נוזלים למניעת התייבשות ותרופות משככות כאבים ומורידות חום, שנועד להקל על התסמינים ולמנוע נזק משני וסיבוכים.

אחד הקשיים בפיתוח של תרופות נגד הנגיפים הללו נובע מקצב המוטציות המהיר שהם עוברים, כלומר שינויים בקוד הגנטי שלהם, שיכולים להקנות להם תכונות חדשות כמו עמידות נגד התרופה. תרופה אנטי-נגיפית טובה צריכה לפיכך לפגוע במבנה או בתהליך שמור, כלומר בעל חשיבות רבה לתפקוד הנגיף ושאינו משתנה לעיתים קרובות עקב מוטציות. בנוסף, קיימים עשרות סוגים של נגיפי אנטרווירוס וריינווירוס מחוללי מחלה, וקשה למצוא מכנה משותף לכולם שמתאים לפיתוח תרופה.

הכיס הרגיש של הנגיף

חוקרים ממכון רגה (Rega) למחקר רפואי בבלגיה סרקו ספרייה של תרכובות כימיות בניסיון לאתר תרכובות אנטי-נגיפיות חדשות. אחת התרכובות שמצאו, שמספרה היה 17, פגעה ביכולת של נגיפי אנטרווירוס להדביק תאי מטרה. על מנת להבין את המנגנון שבו התרכובת מעכבת את הנגיף, החוקרים השתמשו במיקרוסקופ אלקטרונים שמאפשר לזהות לאיזה חלק של הנגיף התרכובת נקשרת.

התברר להם שהתרכובת נקשרת לכיס במעטפת החלבונית של הנגיף. כשהנגיף מדביק תא מטרה, המעטפת החלבונית שלו משנה את המבנה שלה בצורה שמאפשרת לו להחדיר את המטען הגנטי שלו לתא המטרה. התרכובת נקשרת לכיס הזה, חוסמת אותו, ואינה מאפשרת לשינוי המבני להתרחש. כך היא בולמת את כניסת המטען הגנטי של הנגיף לתא המארח, ומונעת הדבקה.

החוקרים מצאו שהכיס הזה קיים אצל נגיפי אנטרווירוס וריינווירוס נוספים ושעד כה מעולם לא ראו בו מטרה לתרופה, כך שמדובר בעקב אכילס שאפשר לנצל בניסיון לפתח תרופה אנטי-נגיפית חדשה. לאחר שהבינו את המנגנון של תרכובת 17, יצרו החוקרים תרכובות דומות בניסיון למצוא מולקולות ספציפיות יותר ובעלות יכולת קשירה חזקה יותר לכיס. ואכן, הם מצאו תרכובות נוספות שנקשרות לכיס ומצליחות לשבש את תפקודם של נגיפים רבים ממשפחת הפיקורנווירוס, דבר שמעיד שאכן מדובר במבנה שמור וחיוני.

כעת החוקרים מקווים להשתמש במידע שצברו כדי ליצור מולקולה מיטבית המכוונת נגד הכיס שהתגלה במעטפת הנגיפים הללו, ומקווים שזו תשמש בסיס לפיתוח של תרופה אנטי-נגיפית חדשה. מדובר בשלב מוקדם בפיתוח, שכן התרכובת טרם נוסתה על בעלי חיים, ויש לשקול את האפשרות שיתפתחו בכל זאת מוטציות שיובילו לעמידות. עם זאת, אכן מדובר בצעד משמעותי לקראת פיתוח תרופות  יעילות נגד נגיפים.