שימפנזים נצפו כאשר הם מניחים חרקים על פצעים פתוחים, שלהם ושל שימפנזים אחרים. עדיין לא ידוע מדוע הם עושים זאת, ואם זה עוזר בצורה כלשהי לטיפול בפצע
בוקר בהיר אחד ישבה השימפנזה סוזי ביער בו היא מתגוררת, בשמורת טבע בגבון שבמערב אפריקה, יחד עם ביתה הצעירה סָסָנדְרָה, ששיחקה בין העצים. בנה בגיל ההתבגרות, סִיָה, שכב בסמוך. הוא הרים את כף רגלו השמאלית, שבה היה חתך באורך של כשלושה סנטימטרים – אולי נפצע מענף חד בזמן טיפוס. סוזי, כך נראה, ידעה מה צריך לעשות. בתנועה מהירה היא תפסה חרק קטן שהיה על עלה סמוך, והכניסה אותו לפיה. היא מעכה אותו בשפתיה, ואז תפסה את כף הרגל של סיה בידה הימנית, ובידה השמאלית לקחה את החרק ושמה אותו על הפצע. ססנדרה הקטנה התקרבה לראות מה היא עושה, ושני שימפנזים נוספים שהיו באזור, זכר ונקבה, הסתכלו גם הם. סוזי הסירה את החרק מהפצע של סיה, מחצה אותו שוב בפיה, וחזרה ושמה אותו על הפצע. תוך זמן קצר, בעוד השימפנזים האחרים מתבוננים בה, היא עשתה זאת שוב.
היה זה רק אחד מ-22 מקרים אותם תיעדו חוקרים מגרמניה במאמר חדש. בכל המקרים האלו שימפנזים שמו חרקים על פצעים פתוחים, ב-19 מהם על פצעים שלהם, ובשלושה מקרים, כמו זה שתיארנו, על פצעים של שימפנזה אחר. החוקרים משערים שמדובר בניסיון לטפל בפצע, אם כי לא ברור מה ההשפעה של הטיפול, אם בכלל.
סוזי מטפלת בפציעה של המתבגר שלה, סיה. Alessandra Mascaro, CC BY-SA:
רפואה חייתית
בעלי חיים רבים, מדובים ופילים ועד ציפורים ואפילו חרקים, מטפלים בעצמם על ידי שימוש בחומרים שונים, בעיקר צמחים, שמכילים חומרים רפואיים. "שני המינים הקרובים אלינו ביותר, השימפנזה והבונובו, למשל, לועסים עלים מרים שיש בהם חומר שהורג טפילי מעיים", אמרה סימון פיקה (Pika), החוקרת הבכירה החתומה על המאמר החדש. אורנגאוטנים גם נצפו מורחים עלים על הגוף, וקופי קפוצ'ין ולמורים אפילו אוספים רבי רגליים ומעבירים אותם על פרוותם – כנראה שהחומרים שהם מפרישים דוחים חרקים מזיקים שנמצאים בפרווה. אך זו הפעם הראשונה שבה נראה בעל חיים מטפל בפצעים בעזרת חרקים.
החוקרים עדיין אינם יודעים באילו חרקים בדיוק מדובר, רק שהם מעופפים, קטנים – אורכם כחצי סנטימטר – צבעם כהה, והשימפנזים אוספים אותם לרוב מתחת לעלה או לענף. הם לא אוכלים את החרקים האלו, אלא רק משתמשים בהם לטיפול בפצעים, ולעתים קרובות מניחים אותם שוב ושוב על הפצע או מזיזים אותם לאורך הפצע בעזרת האצבעות.
שיטת הטיפול הזו הייתה נפוצה למדי בקבוצה: לאורך 15 החודשים בהם נעשו התצפיות על קבוצת השימפנזים בגבון ראו החוקרים 76 פצעים פתוחים מהם סבלו קופי האדם, וצפו בהם מטפלים ב-19 מהם בעזרת החרקים. בשניים מהפצעים הם אף טיפלו יותר מפעם אחת. אחד השימפנזים, זכר בשם פרדי, היה חסיד נלהב במיוחד של הטיפול, או אולי פשוט מועד יותר מאחרים לפציעות: החוקרים ראו אותו מניח חרקים על פצעים בראש, בידיים, בגב התחתון ובאיבר המין.
מטפלים לעתים זה בזה | רוקסי השימפנזה משתמשת בחרק כדי לטפל בפצע בפנים של זכר בשם תיאה | צילום: © Tobias Deschner / Ozouga
טפל בי ואטפל בך
נוסף על הטיפול הרפואי העצמי, מעניין לראות שהשימפנזים טיפלו לעתים זה בזה. במקרה של סוזי וסיה מדובר באם ובנה, אך בשני המקרים האחרים המטופל לא היה קרוב משפחה של המטפל. פיקה אמרה בראיון לניו-יורק טיימס ששיתופי פעולה מסוג זה לא נצפו בעבר ביונקים, מלבד האדם כמובן. אולי אין זה מפתיע שהם התגלו לראשונה בשימפנזים, שיוצרים קשרי חברות ארוכי טווח, ונוהגים לנקות זה את פרוותו של זה ולעתים גם לחלוק מזון עם חבריהם. ייתכן שהטיפול בפצעים הוא עוד פן של היחסים ביניהם.
החוקרים מציינים שנותרו עוד לא מעט שאלות פתוחות בקשר למנהג הזה, ובראשן באילו חרקים משתמשים השימפנזים, ומה ההשפעה של הטיפול על הפצע. ייתכן שהחרקים מפרישים חומר מסוים שעוזר נגד זיהומים, אך איננו יודעים מהו. ייתכן גם שאין לטיפול השפעה, או שהוא אפילו מזיק, ומקורו במסורת שהתפתחה בקרב השימפנזים מבלי שתהיה לה תועלת אמיתית, כמו במקרה של לא מעט טיפולים מסורתיים בקרב בני אדם.
כמו כן, לא ברור עד כמה הטיפול הזה נפוץ בקרב השימפנזים, מעבר לקבוצה אחת במערב אפריקה. "ייתכן שזו התנהגות נלמדת שקיימת רק בקבוצה הזו", אמרה פיקה. "אנחנו לא יודעים אם השימפנזים שלנו מיוחדים במובן הזה". קבוצות שונות של שימפנזים נחקרות כבר עשרות שנים, אך בעלי חיים חכמים אלו מפתחים בכל מקום התנהגויות ומסורות שונות, כך שכל קבוצה חדשה שנחקרת מובילה לממצאים חדשים. "הם תמיד מפתיעים אותנו", סיכמה פיקה.
סרטון המסכם את המחקר (אנגלית):
