עורבים סופרים בקול

כמה עורבים יש כאן?

ארבעה עורבים | Nadzeya Kavalkova, Shutterstock

זו לא שאלה קשה: קל לראות שיש כאן ארבעה עורבים. גם ילדים קטנים, שרק מתחילים להבין את המושג של מספרים וספירה, יכולים להגיע לאותה מסקנה. אבל הם אולי לא יגידו "ארבע", אלא יספרו בקול: אחת, שתיים, שלוש, ארבע. ילדים קטנים עוד יותר עשויים גם לספור ככה: "אחת, אחת, אחת, אחת". מילה לכל עורב. זהו שלב בהתפתחות של הבנת המספרים שנראה אצל ילדים רבים, השמעה של מספר מילים כמספר העצמים שהם סופרים. 

במחקר שפורסם לאחרונה הראו חוקרים שגם עורבים אירופאיים (Corvus corone) מסוגלים לספור בקול. אפשר ללמד אותם לזהות ספרות וגם קולות שמציינים מספר בין אחת לארבע, והם משמיעים את מספר הקריאות המתאים. 

בין ספרה למספר קריאות

היכולת לספור, או לפחות לאמוד מספרים, כלומר להבין איפה יש יותר ואיפה יש פחות, משותפת ללא מעט בעלי חיים. מחקרים על מינים שונים ממשפחת העורביים הראו שהם מסוגלים גם ליותר מכך: הם מבינים מספרים בצורה דומה לזו של קופים, ואפילו מצליחים לתפוס את המושג אפס. המחקר החדש מראה שהם יכולים גם לעשות את הקישור בין ייצוג של המספר – כספרה או כצליל – לבין המספר עצמו, ולייצר בהתאמה את המספר הנכון של קריאות. 

במחקר אימנו החוקרים שלושה עורבים אירופאיים להגיב בקריאות לספרות 4-1 ולצלילים שמסמלים את הספרות: פריטה על גיטרה היא 1, צליל של קופה רושמת – 2, וכן הלאה. העורבים היו צריכים לקרוא את מספר הקריאות המתאים ואז ללחוץ על כפתור, לחיצה שמשמעותה "סיימתי". אם הם השמיעו את מספר הקריאות הנכון, הם קיבלו פרס – תולעת שמנמנה. 

כל שלושת העורבים למדו איזה מספר מסמלים כל ספרה וצליל, והצליחו להשלים את המשימה בהצלחה. עם זאת, כן היו להם לפעמים טעויות. הם בעיקר טעו במספרים הגבוהים יותר, שלוש וארבע, וכמעט תמיד הם היו "אחד ליד", כלומר השמיעו ארבע קריאות במקום שלוש, או שלוש במקום ארבע. 

"הם אהבו את המספר אחד וממש לא אהבו את המספר ארבע", סיפרה דיאנה ליאו (Liao), שהובילה את המחקר, לכתב העת המדעי Science. בחלק מהניסויים, העורבים דאגו להבהיר לה את חוסר שביעות רצונם מהמספר הזה: הם סירבו להשמיע אפילו קריאה אחת, ובמקום זה לחצו על הכפתור כדי לסיים את המשימה. 

במחקר למדו העורבים איזה מספר מסמלים כל ספרה וצליל. עורב אירופי | kristof lauwers, Shutterstock

קריאות מתוכננות

האם העורבים באמת מבינים מה הספרות והצלילים מייצגים? האם הם מתכננים מראש כמה קריאות להשמיע? כדי לבדוק זאת, החוקרים בחנו את הזמן שעבר בין הרגע שבו הספרה או הצליל הוצגו לעורבים ועד שהחלו לקרוא. הם ראו שככל שהמספר היה גדול יותר, כך זמן התגובה של העורבים היה ארוך יותר: הם החלו לקרוא מוקדם כשהוצגה להם הספרה אחת, השתהו זמן רב יותר כשהספרה הייתה שתיים, וכן הלאה. החוקרים יכלו לחזות כמה קריאות העורב ישמיע לפי הזמן שעבר עד הקריאה הראשונה. העובדה הזו, אומרים החוקרים, מצביעה על כך שהעורבים מתכננים מראש, ויודעים כמה קריאות הם ישמיעו לפני שהם קוראים את הקריאה הראשונה. 

"בעיניי, זה הממצא הכי חשוב", אמר ג'ון מרזלוף (Marzluff), זואולוג שמתמחה בעורבים ולא היה מעורב במחקר הנוכחי. "זמן התגובה הארוך יותר מצביע על כך שהציפורים היו צריכות לחשוב, לארגן, ולקודד את האות החשמלי שנשלח מהמוח לשרירים בשביל לייצר את הקריאות. העיכוב בקריאות מראה על תכנון". הוא הוסיף שעיכוב דומה נראה גם אצל בני אדם, כשהשאלה שהם נשאלים דורשת תשובה ארוכה יותר. 

החוקרים בדקו את הניסויים שבהם העורבים עשו טעויות, ומצאו שלפי פרק הזמן שחלף עד שהחלו לקרוא, כמו גם לפי מאפיינים אקוסטיים מסוימים של הקריאות עצמן, ברור שהם ידעו כמה קריאות הם צריכים לקרוא והתכוונו לעשות זאת. כלומר, כאשר העורבים ראו את הספרה שלוש, זמן התגובה שלהם היה דומה לזה של כל הפעמים האחרות שבהן הם ראו את הספרה שלוש – אפילו אם בניסוי הספציפי הזה הם קראו רק שתי קריאות. משהו כנראה השתבש בדרך: אולי הם התבלבלו ואיבדו את הספירה, חשבו שכבר קראו פעמיים כשבעצם קראו רק פעם אחת. 

לבני האדם אין מונופול על כישורים כמו חשיבה מתמטית, הפשטה, ייצור כלים ותכנון לעתיד. ילד לומד להבין מספרים | PhotoNastya91, Shutterstock

אנחנו לא כל כך מיוחדים

"אף אחד לא צריך להיות מופתע מכך שעורבים הם 'חכמים'", אמרה הת'ר ויליאמס (Williams), מומחית לקוגניציה של בעלי חיים, בריאיון ל-CNN. "לבני האדם אין מונופול על כישורים כמו חשיבה מתמטית, הפשטה, ייצור כלים ותכנון לעתיד". 

ואומנם, מחקרים רבים הראו שלמינים ממשפחת העורביים יש יכולות קוגניטיביות מפותחות. הם יודעים להסיק מסקנות בקשר לאירועים שלא ראו, לפתור בעיות בדרכים יצירתיות, לדחות סיפוקים, לתכנן לאירוע עתידי, ועוד ועוד. לפחות מין אחד של עורבים, עורבי ניו-קלדוניה (Corvus moneduloides), גם יוצרים כלים ומשתמשים בהם בטבע. 

עכשיו אנחנו יודעים שהם גם מסוגלים לתפוש מספרים מופשטים, לקשר ביניהם לבין סמלים ולהביע אותם במספר קריאות מתאים – יכולת שנחשבה פעם כייחודית לאדם. זהו מוטיב חוזר במחקרים על התנהגות וקוגניציה של בעלי חיים: ככל שאנחנו בוחנים יותר מינים, ביותר תחומים, כך מתברר יותר ויותר שאנחנו לא עד כדי כך מיוחדים. כפי שכתב צ'רלס דרווין, יש בינינו ובין החיות הבדלים – אך הם לרוב הבדלים בדרגה, ולא בסוג. אומנם ההבנה המתמטית שלנו טובה מזו של העורבים, אבל הבסיס לתפישה של מספרים נמצא גם אצלם, וייתכן מאוד שאצל בעלי חיים נוספים.