מדוע ואיך משפיע נגיף הקורונה על מערכת העיכול, ומהן ההנחיות לחולים במחלות הקשורות למערכת זו?

מסביב לעולם, חוקרים ורופאים מנסים להתמודד עם התפשטות מחלת COVID-19 ולהבין את דרכי הפעולה של נגיף SARS-CoV-2 הגורם לה. גורמי סיכון למחלה קשה יותר, המחייבת אשפוז, הם גיל מבוגר ומצבים רפואיים כרוניים כמו סוכרת, מחלות ריאה ומחלות לב וכלי דם. עם זאת,  מרבית המקרים של COVID 19 הם קלים, כאשר התסמינים הנפוצים הם חום (בין 83 ל-98 אחוזים, במחקרים שונים), שיעול (82-46 אחוז) עייפות (44-11 אחוז) וקוצר נשימה (31 אחוז). בנוסף, חולי COVID-19 עשויים להתלונן גם על תסמינים במערכת העיכול, כמו בחילה או שלשול, בדומה להתפרצות הקודמת של הנגיף SARS-CoV הגורם למחלת הסארס (SARS), שבה עד רבע מהחולים דווחו על שלשול

מדוע הנגיף פוגע במערכת העיכול?

הקולטן ACE2, שנמצא על פני תאי הגוף שלנו ומתווך את כניסת הנגיף החדש לתא, קיים בשפע גם בתאי המעי הדק, וחושף את המעי לזיהומים. תפקידם העיקרי של התאים הללו הוא לספוג חומרים מזינים ולהעביר אותם לרקמות אחרות בגוף. בנוסף הם משמשים גם מכשול שמקטין כניסת רעלנים ומחוללי מחלה למעיים. ACE2 חשוב לבקרת דלקות במעי, וקשירת הנגיף אליו עלולה גם לפגוע בפעילתו התקינה ולהוביל לשלשולים. 

סימפטומים חדשים

התדירות המדווחת של שלשול אצל חולי COVID-19 עמדה על שני אחוזים בתחילת ההתפרצות, אך מחקרים חדשים יותר מדווחים על 33 אחוז. שלשול אף היה אחד מהתסמינים הבולטים שדווחו במקרה ההדבקה הראשון ב-SARS-CoV-2 בארצות הברית. בנוסף, חלק מהממצאים הנפוצים אצל חולי COVID-19 (כ-37 אחוז מהמקרים) הם חריגות בבדיקת תפקודי כבד.

במחקר שכלל 204 חולי COVID-19 ממחוז חובאי בסין, כמעט מחצית מהם (99) העידו כי בעיות עיכול היו התסמין הקשה ביותר מבחינתם. לחולים עם תסמיני עיכול היה מרווח זמן ארוך יותר באופן משמעותי מרגע תחילת הסימפטומים ועד לאשפוז, לעומת חולים עם תסמיני נשימה ללא תסמיני עיכול (9 ימים לעומת 7.3 ימים), כנראה משום שהרופאים לא התייחסו לבעיות עיכול כאל תסמין רלוונטי.

תסמיני העיכול התבטאו בעיקר כחוסר תיאבון והימנעות מאכילה (כ-84 אחוז) ובשלשול (29 אחוז). הקאות וכאבי בטן נצפו במקרים בודדים (פחות מאחוז אחד). רק שבעה מהחולים הראו תסמיני עיכול ללא תסמיני נשימה. חולים ללא תסמיני עיכול גם השתחררו מוקדם יותר מבית החולים, בהשוואה לחולים עם תסמינים כאלה. אומנם דרושים מחקרים נוספים עם מדגמים גדולים כדי לאשר את הממצאים האלה, אך לדעת החוקרים ייתכן שצריך לבדוק מוקדם יותר חולים בסיכון הסובלים מתסמיני עיכול ולא לחכות לקשיי נשימה, על מנת לא לפסוח על חולי COVID-19 פוטנציאליים. 

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של נגיפי קורונה | Alfred Pasieka, SPL
עד 33 אחוז מהחולים סובלים משלשול. תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של נגיפי קורונה | Alfred Pasieka, SPL

הנחיות נוספות

בעוד COVID-19 מתפשט בעיקר דרך ליחה והפרשות נשימתיות, מערכת העיכול יכולה להיות מסלול פוטנציאלי נוסף, ולכן על רופאים המבצעים בדיקות פולשניות בדרכי העיכול להתמגן מפניו. 

הנגיף מעורר דאגה מובנת גם אצל חולים עם מחלות מעי דלקתיות (IBD), הנוטלים לעיתים תרופות לדיכוי חיסוני שנועדו לדכא את התהליך הדלקתי ולהביא לשיפור במצבם הבריאותי. התרופות הללו עלולות לחשוף אותם לסיכון מוגבר להידבק בנגיף. מאמר שפורסם בימים אלה בכתב העת של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה מנחה חולים שנוטלים תרופות לדיכוי חיסוני להמשיך ליטול את התרופות שלהם, כיוון והסיכון להתפתחות מחלות עולה בהרבה על הסיכוי לחלות ב-COVID-19. החולים הללו מוגדרים כקבוצת סיכון ועליהם לפעול על פי הנחיות רשויות הבריאות ולהימנע ככל הניתן ממגע עם אנשים אחרים.

6 תגובות

  • שרה

    פתופיזיולוגיה

    איך מסברים את השרדות הנגיף במעי? הרי אם סבון ומים מספיקים לאינאקטיבציה שלו אז לכאורה הוא גם לא אמור לשרוד את חומציות ותהליך הסיבון במעי. וירוסים שלרוב שורדים מעי וגורמים לשלושלים הם בעלי חלבונים שעמידים לחומציות הקיבה ותכשירים אנטיספטיים כדוגמת רוטה וירוס.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלינור אביב

    pH נמוך

    חלבון ACE2, אליו נקשר הנגיף, הוא אנזים מפתח במערכת RAS (renin-angiotensin system) שחשובה לבקרה הורמונלית על לחץ הדם ונפח הפלזמה. התוצר הסופי של המערכת הזו הוא אנגיוטנסין הפועל כהורמון על בלוטת יותרת הכליה ומביא להפעלת משאבות נתרן-אשלגן לספיגה מחודשת של מים לדם (למשל כאשר יש ירידה באספקת הדם לנפח רקמה מסוימת), מה שמעלה את נפח הפלזמה וגורם לעלייה בלחץ הדם.
    לתוצר העיקרי של ACE2 יש גם תפקידים נוגדי דלקת ואנטי-חמצוניים - הוא מאזן רמות חומצות אמינו וחלבונים אנטי-דלקתיים במעי ומעורב בהרכב המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים).
    כניסת CoVs (וירוסי קורונה) לתא המארח דווקא מזורזת על ידי pH נמוך, וכך גם פעולת האנזים שחותך את חלבון S ומביא לאיחוי ממברנות התא הנגיפי עם התא המארח. (https://www.nature.com/articles/nrd.2015.37#ref-CR107)
    כאשר הנגיף נקשר לACE2, הוא פוגע בפעילותו האנטי-דלקתית שבשגרה ונוצרת רגישות מוגברת מאוד לדלקת מעיים. במחקר שנעשה בעכברים שלא מבטאים ACE2, לאחר שהכניסו חומר מגרה דלקת, נצפתה תגובה דלקתית מוגברת, קיצור משמעותי של המעי הגס, דימומים במעי הגס, נזק לקריפטה, ירידה במשקל ושלשול חמור.

  • אנונימי

    מה יש לי?

    יש לי ביומיים האחרונים שלשול. מצד שני אני גם לחוצה מאוד ודואגת מאוד מהנגיף. לא ישנה טוב. כבר לא יודעת מה לחשוב, אם לעשות לעשות בדיקה או לא.. אמורה להכנס לבידוד? נדבקתי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןמאיה קאהן

    זו שאלה לרופא המטפל שלך...

    אנחנו לא נותנים ייעוץ רפואי בשום צורה.

  • אמיר

    אבל מה זה אומר? אני משלשל כהר עשרה ימים מצונן קלות

    אבל אין לי חום. אז כן? לא?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןמאיה קאהן

    זו שאלה לרופא המטפל שלך...

    אנחנו לא נותנים ייעוץ רפואי בשום צורה.