חוקרים מצאו שהתרופה דקסמתזון מפחיתה תמותה של חולים מונשמים. אך התרופה מתאימה רק למקרים הקשים ביותר ויעילותה מוגבלת

מחלת COVID-9, הנגרמת מנגיף הקורונה SARS-CoV-2, מופיעה ברמות חומרה שונות ומגוונות, החל בתסמינים קלים בלבד וכלה בדלקת ריאות חריפה עם פגיעה בכלי הדם ובלב, נזק לאיברים נוספים ולבסוף מוות. אחת ההשערות בנוגע לסיבה להידרדרות החולים היא שמערכת החיסון שלהם פועלת בעוצמה רבה, ושפעילות היתר הזאת אחראית לעיקר הנזק שנגרם לרקמות, עד כדי קריסת מערכות.

התופעה הזאת מוכרת במצבים רפואיים רבים, כגון אסתמה, דלקות כרוניות, הלם אלרגי ומחלות אוטואימוניות, וגם במחלות נגיפיות כמו שפעת וסארס. במצבים כאלה רופאים משתמשים בסטרואידים – הורמונים שמדכאים את פעילות מערכת החיסון – כטיפול יעיל ובטוח יחסית לשימוש. מחקרים חדשים מעלים שסטרואידים עשויים לעזור גם לחולי קורונה קשים.

כשמחלת COVID-19 התפרצה לראשונה בסין בסוף 2019, הרופאים בעיר ווהאן ניסו על החולים טיפולים רבים, בהם תרופות סטרואידיות. באמצע אפריל השנה העלו חוקרים לשרת הפרסום המוקדם medRxiv מחקר שמצא כי סטרואידים לא הועילו במניעת מותם של חולים קשים. למעשה, במינונים גבוהים הם אף העלו את התמותה בהשואה לחולים קשים שלא טופלו בסטרואידים. גם קבוצת מחקר סינית אחרת מצאה קשר בין מתן סטרואידים לעלייה בתמותה של חולי קורונה. עם זאת, בשני המקרים לא מדובר במחקר קליני אלא בניתוח מקרים של מטופלים לאחר מעשה.

מחקרים אחרים, שערכו כמה קבוצות מחקר אחרות, דווקא הראו תוצאות מעודדות לגבי השימוש בסטרואידים: כולן דיווחו על ירידה של 40-10 אחוז בשיעורי התמותה ובשיעור החולים שנזקקו לעבור לטיפול נמרץ או להנשמה, אצל אלה שקיבלו סטרואידים נוסף על הטיפול הרגיל.

עם זאת, רוב המחקרים האלה בוצעו על מספר קטן יחסית של חולים – בין עשרות לכמה מאות, וחלקם הסתפקו במעקב של שבועיים בלבד. גם מחקר גדול יותר, שכלל כ-4,700 חולים, רק ניתח בדיעבד את תוצאות הטיפולים שניתנו לחולי COVID-19, ולא כלל ניסוי מתוכנן מראש שנועד לבדוק את יעילות התרופות. כמו כן קשה להשוות בין המחקרים, שכן נעשה בהם שימוש בכמה תרופות סטרואידיות: דֶקְסַמֶתָזוֹן, מֶתִיל-פְּרֶדְנִיזוֹלוֹן או הִידְרוֹקוֹרְטִיזוֹן, והם נבדלו זה מזה גם במינוני התרופות, במספר המנות ובמשך הטיפול.

מולקולה של דקסמתזון | איור: MOLEKUUL / SCIENCE PHOTO LIBRARY
תוצאות מעודדות אצל חולים קשים מאוד ומונשמים, כנראה בזכות דיכוי מערכת החיסון. מולקולה של דקסמתזון | איור: MOLEKUUL / SCIENCE PHOTO LIBRARY

הקלה לחולים קשים ומונשמים

מיזם RECOVERY, שפועל מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם לו למטרה לבדוק את היעילות של תרופות וטיפולים שמוצעים לחולי COVID-19. בתחילת יוני, לדוגמה, הודיעו חוקרי הפרויקט שהתרופה הידרוקסיכלורוקווין אינה יעילה, ולכן הם מפסיקים את הניסוי. במקביל בוטל פרסומם של כמה מאמרים בעייתיים על התרופה.

לאחרונה פרסמו חוקרי הפרויקט מאמר בשרת הפרסום המוקדם medRxiv, שבו תיארו את הניסוי הקליני הגדול ביותר שנערך עד כה בשימוש בתרופה הסטרואידית דקסמתזון (dexamethasone) לטיפול בחולי קורונה קשים ומונשמים. הניסוי, שתוכנן מראש, כלל כ-2,100 חולים שקיבלו מינון אחיד ונמוך של התרופה בנוסף לטיפול הרגיל, וכ-4,300 חולים שטופלו כרגיל. החולים חולקו לקבוצות באקראי, אך ללא סמיות: כלומר הרופאים והחולים (אם היו בהכרה) היו מודעים לטיפול – דבר שעלול לעורר אפקט פלצבו. המשתנה העיקרי שנבדק הוא מוות במהלך 28 ימי המעקב.

החוקרים מצאו כי שיעור התמותה של החולים המונשמים שקיבלו דקסמתזון עמד על כ-30 אחוז, לעומת כ-42 אחוז אצל שאר החולים המונשמים – כלומר נמוך בשליש. מכאן, שהשימוש בתרופה יכול להציל 12 מתוך 100 חולים מונשמים שהיו מתים אלמלא כן. אצל מטופלים שטופלו בחמצן, שיעור התמותה ירד כמעט בחמישית אצל מקבלי הסטרואידים: מ-25 אחוז ללא סטרואידים, ל-21 אחוז עם התרופה. לעומת זאת שיעור התמותה של חולים קשים שלא נזקקו לחמצן או למכשיר הנשמה היה גבוה יותר דווקא אצל מקבלי התרופה: 13 אחוז בטיפול רגיל לעומת 17 אחוז בקרב מקבלי סטרואידים.

החוקרים ממליצים לפיכך לתת את התרופה לחולים שזקוקים לחמצן או להנשמה, אך מבהירים שהתרופה אינה מסוגלת למנוע את מותם של כל החולים וכנראה גם לא מיטיבה עם חולים שאינם זקוקים לתוספת חמצן. הם משערים שאצל חולים שמצבם הידרדר עד כדי כך שהם זקוקים לתמיכה נשימתית עיקר המחלה נובע מעודף פעילות של מערכת החיסון. אצל שאר החולים עיקר המחלה נובעת עדיין מפעילות הנגיף עצמו, ואז ייתכן שהסטרואיד דווקא מפריע למערכת החיסון להילחם בו.

בנוסף, החוקרים מזהירים כי ייתכן שהטיפול אינו מתאים למצבים דומים במחלות נגיפיות אחרות. על פי פרסומים בעיתונות, רופאים בישראל אכן נותנים את התרופה לחולי קורונה קשים מאז שהמגפה הגיעה לארץ, אך לא ברור אם יש ש בין הטיפול הזה לרמת התמותה הנמוכה יחסית בישראל.

עתה יש לקוות שייערכו ניסויים נוספים, שיבדקו תרופות סטואידיות נוספות וגם מינונים ומשכי טיפול שונים וטיפול בחולים בדרגות חומרה שונות, כדי לגלות טיפולים שיהיו יעילים יותר מהטיפול המוצע במחקר הזה.

 

0 תגובות