ספייס אקס צפויה לשגר שוב את החללית המהפכנית, מידע חדש על היווצרות כוכבי לכת, והחמצן המועט בירח של צדק. סיכום השבוע ברחבי היקום
הניסוי השלישי יצליח?
חברת ספייס אקס הודיעה כי תנסה לשגר לטיסת מבחן נוספת, שלישית במספר, את סטארשיפ – החללית הענקית שהיא מפתחת, בין השאר במטרה להנחית מחדש אסטרונאוטים על הירח. ייתכן שהניסוי יתקיים כבר ביום חמישי הקרוב, 14 במרץ. החברה מתכוונת בניסוי הנוכחי לבחון עוד כמה פרטים שלא תוכננו להיבדק בשני הניסויים הראשונים.
החללית הענקית משוגרת על גבי הטיל הענק "סופר-הבי" (SuperHeavy), והמערכת כולה נקראת יחד "סטארשיפ" גם היא, מה שקצת מבלבל לפעמים. בניסויים הקודמים הטיל היה אמור להתרסק בים מול חופי טקסס, לא הרחק מאתר השיגור, מתוך כוונה שבעתיד הוא ינחת אנכית בצורה מבוקרת, וימוחזר לשיגורים נוספים. החללית הייתה אמורה להשלים כשלושת רבעי הקפה סביב כדור הארץ, בגובה של כ-250 קילומטר, ולהתרסק בהוואי אחרי כשעה וחצי של טיסה. גם החללית אמורה בעתיד להיות רב-פעמית, ולנחות אנכית בצורה מבוקרת.
בניסוי הראשון, באפריל 2023, החללית לא נפרדה כמתוכנן מטיל השיגור, והם הושמדו בפיצוץ מבוקר. החברה נדרשה לבצע יותר מאלף תיקונים במערכת לפני שקיבלה אישור לניסוי השני, שהתקיים בנובמבר 2023. בפעם הזאת סטארשיפ הגיעה לחלל אך התפוצצה כעבור זמן קצר, וגם טיל השיגור התפוצץ באוויר לאחר ההפרדה. גם אחרי הניסוי הזה נפתחה חקירה של מינהל התעופה האזרחית בארצות הברית (FAA), ובעקבותיה נדרשה החברה לבצע 17 תיקונים במערכת הסטארשיפ, בעיקר כדי להפחית את הסיכון לדליפת דלק שתגרום לפיצוץ. בסוף החודש שעבר הודיעה ספייס אקס כי השלימה את התיקונים, ובתחילת מרץ עשתה ניסוי נוסף בתדלוק החללית והטיל על כן השיגור.
בניסוי המתוכנן הנוכחי שינתה החברה את מתווה הטיסה, ובמקום להתרסק בים ליד חופי הוואי, החללית אמורה לעשות את זה באוקיינוס ההודי, אחרי 65 דקות של טיסה. במהלך הטיסה היא אמורה גם להפעיל מנועים בחלל, דבר שלא תוכנן להיעשות בניסויים הקודמים, כדי לבחון אפשרות לשינויי מסלול. חידוש נוסף יהיה ניסיון להזרים דלק ממכל למכל, כדי לבחון את הטכנולוגיה של התדלוק בחלל. תדלוקים כאלה יידרשו במסגרת המתווה המתוכנן למשימות ארטמיס של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, שבחרה בסטארשיפ להיות רכב הנחיתה המאוישת על הירח. כדי להנחית סטארשיפ אחד עם אסטרונאוטים על הירח, יידרש שיגור של כעשר חלליות, רובן כדי לתדלק את רכב הנחיתה.
על פי התכנון הרשמי נאס"א מתכוונת להוציא לפועל את משימת ארטמיס 3, שבה ינחתו שוב בני אדם על הירח, לראשונה מאז תוכנית אפולו, בספטמבר 2026. המועד הזה נקבע כבר אחרי דחייה של שנה עקב עיכובים בפיתוח החללית אוריון, שתטיס את האסטרונאוטים למסלול סביב הירח, וגם בגלל העיכוב של ספייס אקס בפיתוח סטארשיפ. בנאס"א אומרים כי זה עדיין התאריך המיועד, אם כי גם המועד הנוכחי, בעוד שנתיים וחצי בלבד, לא נראה כעת ריאלי במיוחד. מה גם שאילון מאסק, העומד בראש ספייס אקס, העריך לאחרונה כי החברה תנחית בני אדם על הירח תוך "פחות מחמש שנים".
מציבים אתגרים חדשים לניסוי השלישי. חללית סטארשיפ וטיל השיגור סופר-הבי על כן השיגור של החברה בדרום טקסס בהכנות לשיגור הבא | צילום: SpaceX
כוכבי לכת נולדים
מחקר מקיף במיוחד של צוות אסטרופיזיקאים בינלאומי הניב תובנות חדשות על תהליכי היווצרותם של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. החוקרים השתמשו בטלסקופ הגדול VLT, של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי בצ'ילה, כדי לבחון לעומק את דיסקות הגז והאבק סביב יותר משמונים כוכבים צעירים, שם עשויים להיווצר כוכבי לכת. הם גילו בין השאר כי יש מגוון רחב של צורות ומבנים לדיסקות שבהן נוצרים כוכבי לכת, וכי במערכות של שני כוכבים (כוכבים בינאריים), יש פחות תהליכי היווצרות של כוכבי לכת מאשר סביב מערכות של שמש יחידה.
התצפיות התמקדו בשלושה אזורים בשמיים, ומתפרסמות בהתאם בשלושה מאמרי מחקר. הם עוסקים בהיווצרות כוכבי לכת בקבוצת הכוכבים זיקית ובקבוצת שור, הרחוקות כ-600 שנות אור מאיתנו, ובתהליכים האלה בקבוצת אוריון, השוכנת כ-1,600 שנות אור מכאן.
המחקר הניב גם גלריה מרשימה של תמונות של דיסקות היווצרות כוכבי הלכת, במגוון רחב של צורות, ובכלל זה זרועות ספירליות, מגוון סוגי טבעות, "חורים" שנותרו כשהחומר שהיה בהם התגבש לכוכב לכת, ועוד. "זה כמעט פיוטי שהתהליכים המציינים את תחילת הדרך של היווצרות כוכבי לכת, ושבמערכת השמש שלנו גם הובילו להיווצרות חיים, הם כל כך מרהיבים", אמר אחד החוקרים, הדוקטורנט פר גונאר ולגארד (Valegård) מאוניברסיטת אמסטרדם.
כמה מדיסקות היווצרות כוכבי הלכת שצולמו במחקר. הכוכב עצמו מוסתר בצילום, כדי שאורו לא יפריע לראות את הדיסקה | צילומים: ESO/C. Ginski, A. Garufi, P.-G. Valegård et al.
קשה לנשום באירופה
אירופה, אחד מארבעת הירחים הגדולים של כוכב הלכת צדק, פולט הרבה פחות חמצן מכפי שהעריכו עד כה. כך עולה ממחקר שנעשה בעזרת החללית האמריקאית ג'ונו, החוקרת את צדק וירחיו. השכבה החיצונית של אירופה מורכבת מקרח שעוביו עשרות קילומטרים, ועל פי ההערכה יש מתחתיה מים נוזליים. השדה המגנטי החזק של צדק יוצר שטף של חלקיקים טעונים הפוגע בפני השטח של אירופה, מפרק מולקולות מים בקרח, וגורם לאטומי החמצן והמימן להיפלט לחלל.
לפני כשנה וחצי, בספטמבר 2022, חלפה החללית במרחק של 354 קילומטר בלבד מפני השטח של אירופה, ובחנה במכשיריה את ריכוז החלקיקים הטעונים חשמלית – בעיקר גרעינים של אטומי מימן, שהם פשוט פרוטונים יחידים. על סמך המדידות האלה חישבו החוקרים את כמות החמצן שנפלט מפני השטח, והגיעו למסקנה שהירח פולט כל שנייה בערך 12 קילוגרמים של חמצן. הערכות קודמות דיברו על יותר מאלף קילוגרם בשנייה.
"היכולת שלנו לבחון מקרוב את הירחים הגדולים של צדק לאחר שהארכנו את משימת ג'ונו, מאפשרת לנו להתחיל לחקור לעומק שאלות מדעיות נוספות, כמו השאלה עד כמה אירופה מתאים לקיום חיים", אמר סקוט בולטון (Bolton) ממכון המחקר Southwest בטקסס, המדען הראשי של ג'ונו.
יש חמצן, אבל פחות. הירח אירופה, כפי שצולם במעבר של החללית ג'ונו בספטמבר 2022 | צילום: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS
