בטיסת הניסוי השביעית של סטארשיפ טיל השיגור נחת בהצלחה על מגדל השיגור, אבל החללית עצמה התפוצצה זמן קצר לאחר מכן
טיסת הניסוי השביעית של מערכת סטארשיפ התחילה באופן מצוין, אבל הסתיימה בטרם עת עם אובדן של החללית. השיגור עצמו עבר חלק מאוד, וכשלוש דקות אחריו נפרדה החללית, ה"שיפ", מטיל השיגור. הטיל ביצע כמתוכן את תמרון הנחיתה: כשבע דקות וחצי אחרי השיגור הוא נחת בהצלחה במגדל השיגור ונתפס בבטחה בזרועות הלכידה שלו. החללית עצמה המשיכה לחלל בכוח ששת מנועיה, במסלול שהיה אמור להביא אותה לתמרון נחיתה מעל האוקיינוס ההודי, כמו בטיסות הניסוי הקודמות. ואולם, כעשר דקות לאחר השיגור כבו חלק מהמנועים שלה באופן לא מתוכנן, וזמן קצר לאחר מכן, כשהיתה בערך בגובה 150 קילומטר, נותק הקשר עמה. לאחר כמה בדיקות אישרו צוותי החברה כי החללית אבדה.
החללית התפוצצה בחלל, ותושבים בכמה איים קריביים תיעדו פיצוץ בשמיים וממטרים של רסיסים בוערים שצנחו מטה. עד כה לא היה דיווח על נפגעים מהרסיסים. חברת ספייס אקס צייצה כי החללית עברה "התפרקות בלתי מתוכננת מהירה" כשהייתה עדיין בשלב הטיפוס, וכי הצוותים יחקרו את מקור התקלה. בציוץ נאמר עוד "בניסוי כזה ההצלחה מגיעה ממה שאנו לומדים, והטיסה של היום תסייע לנו לשפר את אמינות הסטארשיפ". ספייס אקס מן הסתם לא תלמד את הדברים לבדה: התאונה תדרוש חקירה של מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית, FAA. חקירה כזו עלולה לעכב את השיגורים הבאים, עד לבירור של סיבת התקלה והוכחות שהחברה נקטה את הצעדים הדרושים למניעת הישנותה.
החללית שהלכה לאיבוד. מימין רגע הפיצוץ, כפי שתועד בחשבון ה-X של Future Terra. משמאל מטר הרסיסים שתועד בחשבון ה-X של KingDomRedux
זה היה שיגור הבכורה של הדגם המוגדל של ה"שיפ", המכונה בלוק 2. הוא גבוה בכשני מטרים מהדגמים הקודמים, בלוק 1, ויכול לשאת כ-25 אחוז יותר דלק. בשיפ הזה עיצוב הכנפונים ומיקומם שונה מעט מאשר בדגם הקודם, כדי לשפר את עמידותם להתחממות בכניסה לאטמוספרה. כמו בניסויים קודמים, מגן החום של החללית הורכב מכמה סוגים שונים של אריחים קרמיים, כדי להשוות את ביצועיהם. כמו כן היתה בו שכבה נוספת של חומר מבודד מתחת לאריחים, ובכמה מקומות – במקומם, וכן אריחים בעלי מנגנון קירור עצמי.
גם הטיסה הזו תוכננה להיות תת-מסלולית, בלי כניסה של החללית למסלול סביב כדור הארץ. עם זאת, החללית היתה אמורה לבחון בפעם הראשונה הצבה של מטענים בחלל. היא נשאה עשרה לווייני דמה, דומים בגודלם, בצורתם ובמשקלם לדור החדש של לווייני התקשורת של רשת סטארלינק. לווייני הדמה לא נועדו להישאר במסלול כפסולת חלל, אלא ליפול במקביל לסטארשיפ לאוקיינוס ההודי.
חידוש נוסף בטיסה הזו היה שילוב של מנוע ממוחזר ראשון בטיל השיגור. אחד מ-33 המנועים של סופר-הבי היה מנוע מהטיל שביצע נחיתה מבוקרת במגדל השיגור בניסוי החמישי, ולפחות החלק הזה תפקד היטב גם בניסוי האחרון. מדובר בצעד נוסף לקראת הפיכת סטארשיפ למערכת רב-פעמית של ממש, בדומה לטילי פלקון 9, שברבים מהם השלב הראשון שוגר עשר פעמים ויותר.
בספייס אקס תכננו טיסות רבות של סטארשיפ השנה, וקיוו כבר בטיסות הבאות להתקדם להכנסת החללית למסלול, הפעלת מנועים כדי לחזור לאטסמוספרה והנחתה מבוקרת גם של החללית עצמה, לא רק של טיל השיגור, על הקרקע או במגדל השיגור. כמו כן החברה מתכננת להדגים יכולות תדלוק בחלל משיפ לשיפ, מה שדורש כמובן גם חבירה מבוקרת של שתי חלליות בחלל. הכישלון בניסוי הלילה עלול לעכב את התוכניות עד להשלמת החקירה ותיקון התקלות.
טיל השיגור נחת בהצלחה. סרטון השיגור והנחיתה:
קיצור תולדות הסטארשיפ
אחרי סדרת ניסויים בחללית שלא יצאו מהאטמוספרה, אלא רק בחנו את מנגנון הנחיתה, עשתה ספייס אקס את הניסוי הראשון בשיגור מערכת סטארשיפ מלאה, החללית על גבי טיל השיגור סופר הבי, באפריל 2023. החללית לא הצליחה להיפרד מטיל השיגור, והבקרים נאלצו לפוצץ אותם באוויר. בניסוי השני, בנובמבר 2023, עברה ספייס אקס לשיטה של "הפרדה חמה", שבה מופעלים מנועי החללית עוד לפני ההפרדה מטיל השיגור. הפעם ההפרדה עברה בשלום והשיפ הגיעה בפעם הראשונה לחלל, אבל תקלה במנוע שלה גרמה לה ליפול ולהישרף. בניסוי השלישי, במרץ 2024, החללית נשרפה והתפוצצה בחזרה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי, וטיל השיגור ביצע חלק מתמרון הנחיתה מעל הים, אך לא הצליח להשלימו. בניסוי הרביעי, ביוני 2024, החללית השלימה בהצלחה את הכניסה לאטמוספרה, ולמרות נזק לכנפונים שלה ביצעה כמתוכנן את תמרון הנחיתה מעל פני הים באוקיינוס ההודי. גם טיל השיגור השלים את תמרון הנחיתה, במקרה שלו מעל פני הים במפרץ מקסיקו, לא רחוק מאתר השיגור. הניסוי החמישי הגיע באוקטובר 2024, אז טיל השיגור ביצע לראשונה נחיתה מושלמת באתר השיגור, עם תפיסה בזרועות המגדל. החללית עצמה עשתה בהצלחה את תמרון הנחיתה מעל האוקיינוס ההודי, ואז צללה כמתוכנן לים. בניסוי השישי ויתרה החברה על לכידת הטיל במגדל השיגור עקב תנאי מזג אוויר, והפנתה אותו לנחיתה בים. החללית עצמה ביצעה בהצלחה את תמרון הנחיתה מעל האוקיינוס ההודי, עם בחינה של מגן חום משופר.
נאס"א בחרה בסטארשיפ לשמש רכב הנחיתה על הירח בנחיתות המאוישות הראשונות של תוכנית ארטמיס. רק בשנה שעברה הודיעה נאס"א על דחיה נוספת בנחיתה המאוישת הראשונה, שמתוכננת כעת ל-2027, אבל קשה להאמין שסוכנות החלל תעמוד בלוח הזמנים הזה, ביו השאר בשל העיכובים בפיתוח סטארשיפ. בשבועות האחרונים מתח המייסד והמנכ"ל של ספייס אקס, אילון מאסק (Musk), ביקורת נוקבת על תוכנית ארטמיס, ואמר כי אינה מוכוונת תוצאות. הוא גם הוסיף כי מבחינתו הירח הוא רק עיכוב בדרך למימוש התוכנית שלו ליישב בני אדם על מאדים באמצעות סטארשיפ. מאסק צפוי למלא תפקיד רב השפעה בממשלו של נשיא ארצות הברית החדש, דונלד טראמפ, וייתכן שתהיה לו השפעה עמוקה גם על התוכניות של סוכנות החלל. מצב כזה מעורר חשש כבד לניגוד עניינים, משום שהסוכנות היא הלקוח העיקרי של ספייס אקס ומשלמת לחברה מיליארדי דולרים בחוזים רבים, בין השאר לשיגור אסטרונאוטים ואספקה לתחנת החלל.
