החללית הסינית הלא מאוישת היא השנייה שנוחתת בצד הרחוק של הירח, ואמורה להיות הראשונה שתביא משם דגימות לכדור הארץ
לרשימת כל הכתבות הקוליות באתר
סין הנחיתה בהצלחה חללית לא מאוישת בצד הרחוק של הירח, והיא אמורה להביא דגימות קרקע לכדור הארץ, הדגימות הראשונות מהחלק הזה של הירח. הנחתת של משימת צ'נג-אה 6 (Chang’e-6) נחתה הלילה בהצלחה באגן אפולו – מכתש בקוטר של כ-500 קילומטר השוכן באגן אייטקן (Aitken Basin) – מכתש עצום שקוטרו יותר מ-2,000 קילומטר. המכתש נמצא בדרום הצד הרחוק של הירח, שאינו פונה לעולם לכדור הארץ. הנחתת מצוידת בכף איסוף ובמקדח לנטילת דגימות מתוך הקרקע, ובסוכנות החלל הסינית מקווים שהיא תאסוף כשני קילוגרמים של אדמה ואבנים.
הנחתת אמורה לאסוף דגימות במשך כיומיים, ואז חלק ממנה המכיל את מיכל האיסוף של הדגימות ימריא מפני השטח, ויחבור למקפת – חללית לא מאוישת נוספת הממתינה במסלול סביב הירח. אם הכל ילך כשורה, הדגימות יגיעו לכדור הארץ בעוד כשלושה שבועות.
סין היא המדינה היחידה עד כה שהנחיתה בהצלחה חלליות בצד הרחוק של הירח. משימת צ'אנג-אה 4 הייתה הראשונה שעשתה זאת, ב-2019, ומאז לא היו שם נחיתות או נסיונות נחיתה. משימה לצד הרחוק היא מאתגרת במיוחד, בין השאר משום שאי אפשר לקיים תקשורת רדיו ישירה עם אזור שאינו פונה לכדור הארץ. החללית הסינית נעזרת לכן בלוויין ממסר, קצ'יאו 2 (Queqiao-2), ששיגרה סין במרץ השנה למסלול שיאפשר לו להעביר מידע מהצד הרחוק של הירח לכדור הארץ.
נחיתה מוצלחת. סרטון שהורכב מתמונות סטילס של שלבי הנחיתה:
לשלב את שתי היכולות
משימת צ'אנג-אה 6 שוגרה לפני כחודש, וכעבור ארבעה ימים נכנסה בהצלחה למסלול סביב הירח. מאז היא עשתה כמה תמרונים בשביל להיכנס למסלול קרוב יותר לפני הירח, והנחיתה האוטונומית נקבעה למועד הבוקר הירחי באגן אפולו, כשתנאי התאורה והראות מיטביים. המשימה הסינית כוללת גם רכב שטח זעיר ושיתופי פעולה עם כמה מדינות: מכשירים מדעיים של צרפת ושל שוודיה לחקר יוני הגז סמוך לפני השטח של הירח, מחזיר לייזר איטלקי למדידת מרחקים, וכן לוויין פקיסטני זעיר שהיא הכניסה למסלול סביב הירח.
כאמור, סין היא המדינה היחידה שהנחיתה חללית בצד הרחוק של הירח, וגם היחידה מאז ברית המועצות בשנות השבעים שביצעה בהצלחה משימה לא מאוישת לאיסוף דגימות מהירח, ב-2020. המשימה הנוכחית משלבת את שתי היכולות, ואם הכל יילך כשורה היא תביא בפעם הראשונה דגימות מהצד הרחוק. החוקרים מקווים כי הדגימות יעזרו להבין טוב יותר את ההבדלים הגיאולוגיים בין שני צדי הירח, ודרך זה ללמוד את ההיסטוריה הגיאולוגית של השכן שלנו ולשפר את ההבנה כיצד הוא נוצר. המשימה גם תהיה עוד צעד בדרך ליישום התוכנית הסינית להנחית בני אדם על הירח, ובהמשך להקים שם בסיס מאויש.
בשנים האחרונות מדינות רבות פועלות על הירח וסביבו. ארצות הברית מתכננת לשוב ולהנחית שם בני אדם במסגרת תוכנית ארטמיס, והרעיון הוא להקים שם תחנת מחקר, בעיקר כבסיס ושדה-ניסויים לקראת משימות מאוישות למאדים. במסגרת זו מקיימת נאס"א גם את תוכנית CLPS לעידוד משימות של חברות פרטיות לירח, ובפברואר השנה נחתה שם חללית ראשונה של חברה פרטית, הנחתת "אודיסאוס" של חברת Intuitive Machines. הודו הייתה למדינה הראשונה שהנחיתה בהצלחה חללית לא מאוישת סמוך לקוטב הדרומי של הירח. זהו אזור שמעורר עניין רב, בין השאר בעיקר כי חוקרים מעריכים שיש שם מים קפואים סמוך לפני השטח, ולכן האזור מסומן כאחד היעדים להקמת התחנה המאוישת. זמן קצר לפני ההצלחה של הודו נכשלה רוסיה בניסיון להנחית שם חללית לא מאוישת משלה. בתחילת השנה הצליחה גם יפן להנחית חללית משלה על הירח, ובכך העלתה לחמש את מספר המדינות שנחתו בהצלחה על הירח.