נוגדנים של למה נגד קורונה

וינטר (חורף) הלמה היא המקור לנוגדנים מיוחדים, שיכולים ככל הנראה לעצור את נגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2, ולמנוע ממנו להדביק תאים חדשים. תהליך פיתוח הנוגדנים התחיל לפני קרוב לארבע שנים, כשווינטר הייתה בת תשעה חודשים, והרבה לפני שבני אדם נדבקו לראשונה בנגיף החדש.

וינטר, המתגוררת בחוות מחקר של אוניברסיטת גנט בבלגיה, נבחרה להשתתף במחקר על נגיפי קורונה הקודמים שגרמו למחלות קטלניות בבני אדם: הנגיף SARS-CoV-1 שגרם ב-2002 ו-2003 למגפת ה-SARS, והנגיף MERS-CoV שמאז 2012 גורם להתפרצויות של MERS. כחלק מהמחקר הזריקו חוקרים, מאוניברסיטת גנט, ממכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH) ומאוניברסיטת טקסס באוסטין בארצות הברית, לווינטר זיזים חלבוניים משני הנגיפים, כדי שתייצר נוגדנים נגדם, כפי שקורה לאחר חיסון. הזיזים (Spikes) האלה הם החלבונים המאפשרים לנגיפים להיצמד לקולטן על פני התאים שלנו ולחדור לתוכם. החוקרים קיוו שהלמה תייצר נוגדנים שיקשרו לזיזים בצורה כזו שתנטרל את הנגיפים, כלומר תמנע מהם להדביק תאים.

מחקר שהתחיל הרבה לפני מגפת הקורונה הנוכחית. הלמה וינטר | צילום: Tim Coppens

הבחירה בלמה לא מקרית. כל הגמליים – גמלים, למות, אלפקות, ויקוניות וגואנקות – מייצרים נוגדנים דומים לשלנו ולצידם נוגדנים קטנים, שמשקלם המולקולרי כחצי משל נוגדן של בני אדם. הנוגדנים הקטנים מסוגלים להגיע לאזורים שאינם נגישים לנוגדנים גדולים כמו שלנו. במעבדה אפשר ליצור, על פי הרצף הגנטי של הנוגדנים האלה, נוגדנים קטנים עוד יותר המכונים "נוגדנים חד-מתחמיים" או "ננו-נוגדנים" (Nanobodies). ננו-נוגדן אחד כזה שמקורו בלמה, וקיבל את השם המסחרי קפלציזומאב (caplacizumab), משמש לטיפול במחלת הדם הנדירה ארגמנת של קרישה וחסר טסיות (TTP). אחרים נחקרים כטיפולים אפשריים למחלות נגיפיות כגון HIV, RSV ושפעת.

החוקרים הצליחו לבודד שבעה ננו-נוגדנים שמסוגלים להיקשר לזיזים של MERS-CoV וחמישה שנקשרים לאלו של SARS-CoV-1. מבין הנוגדנים האלו אחד מנע מנגיף המבטא זיזים של MERS-CoV להדביק תאי קופים בתרבית, ואחר, המכונה בשם הקליט VHH-72, הצליח לעצור נגיף עם זיזים של SARS-CoV-1. מציאת ננו-נוגדנים שמסוגלים לעצור את הנגיף הגורם ל-SARS "ריגשה אותי, מאחר שעבדתי על כך במשך שנים", סיפר בהודעה לעיתונות דניאל ראפ (Wrapp), אחד ממובילי המחקר. "אבל באותה תקופה לא היה צורך גדול בטיפול לנגיף קורונה. זה היה מחקר בסיסי. עתה למחקר עשויות להיות גם השלכות תרגומיות [תרגום ממצאי המחקר הבסיסי לצרכים קליניים]".

יעילות במבחנה: הנוגדן המורכב (בכחול) נצמד בחוזקה לחלבון הזיז של הנגיף (ורוד, כתום, ירוק) | איור: University of Texas at Austin

נוגדן קטן ומורכב

עם התפרצות נגיף קורונה החדש והתפשטותו ברחבי העולם החליטו החוקרים לבדוק אם הננו-נוגדן שלהם, שמסוגל לנטרל את SARS-CoV-1, יכול לעצור גם את קרוב משפחתו SARS-CoV-2. התברר שלא. הננו-נוגדן נקשר לזיזים של נגיף קורונה החדש, אך התנתק מהם במהירות ולא מנע מנגיפים המבטאים זיזים אלו להדביק תאים. על פי מאמר המחקר, שפורסם בכתב העת Cell, כדי להתגבר על כך פיתחו החוקרים נוגדן חדש שמורכב משני ננו-נוגדני VHH-72 שקשורים זה לזה ומאוחים לחלק מנוגדן של בני אדם. הנוגדן הקטן שהתקבל הצליח לנטרל נגיף מהונדס, המבטא את החלבונים של הנגיף החדש, ולמנוע ממנו להדביק תאי קופים בתרבית.

החוקרים מתכוננים לבדוק את יעילות הנוגדן המאוחה בחיות, ומקווים להתחיל בניסויים קליניים בני אדם כבר השנה. אם הכל יעבור בשלום הם מקווים שהנוגדן יוכל לשמש לטיפול בחולים וגם כטיפול מונע, שיגן לתקופה קצרה על אנשים שנחשפו לנגיף או שבסכנה מוגברת לכך – כגון אנשי צוות רפואי – מפני הדבקה.

ומה שלום וינטר בת הארבע, שבזכותה כל המחקר התאפשר? היא עדיין חיה בחווה בבלגיה. דורין דה פליחר (De Vlieger), שהובילה את המחקר עם ראפ, אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית שמיקום החווה נשמר בסוד, כדי להגן על הלמה הידוענית מפני פעילי זכויות בעלי חיים ומפני מתח מיותר