ארכיאולוגים בסין חשפו מבשלת בירה בת כ-5,000 שנה
ארכיאולוגים שחפרו באתר מיג'יאיה (Mijiaya) בצפון סין מדווחים על עדויות לייצור בירה לפני כ-5,000 שנה. החוקרים מצאו באתר שלושה סוגים של כלי חרס, המרמזים על שלושה שלבים שונים בתהליך הפקת הבירה: בישול, סינון ואחסון.
אחד הממצאים הבולטים המעידים על ייצור בירה בעת העתיקה הוא "אבן בירה", משקע הנוצר בעת בישול המשקה ומורכב ממלחים ומחומרים אורגניים שונים. המשקע הזה הוא כר פורה להתפתחות חיידקים, ולכן יש להיפטר ממנו לפני הבישול הבא. למזלם של החוקרים התגלו במיג'יאיה שברי כלים שלא נוקו, והם אִפשרו לחקור את הרכב הבירה.
אחד המרכיבים העיקריים של "אבן הבירה" הוא קלציום אוקסלט (CaC2O4), הקיים באופן טבעי בצמחים רבים (והוא גם המרכיב העיקרי של אבני כליות). השרידים שנותרים לאחר התפרקות החומר האורגני מכילים קלציום אוקסלט, כך שהקלציום אוקסלט במשקעי הבישול מעיד שנעשה שימוש בצמחים (מקור לחומר אורגני), אך לאו דווקא על בישול בירה, ולכן דרושות עוד עדויות או ממצאים.
כדי להוכיח שאכן ייצרו בירה במקום, השתמשו החוקרים בכמה שיטות. ראשית, הם ניתחו את הרכב גרגרי העמילן שנמצאו על שברי החרס, והצליחו לשייך את רובם לזני דגנים שונים – דוחן, חיטה ודמעות איוב (גריסי פנינה סיניים) – ואת קצתם לצמחי פקעת שונים. כשליש מגרגרי העמילן שנמצאו היו בעלי מבנה מעוות. החוקרים ערכו בעצמם ניסויים בבישול בירה, והראו כי התהליך אכן גורם לעיוותים דומים.
המשקע שנמצא הכיל גם חלקיקי סיליקה מיקרוסקופיים ועמידים, הנמצאים ברקמות צמחים ונקראים פיטוליתים (פיטו = צמח, ליתי = אבן). הפיטוליתים אופייניים לסוגי צמחים שונים, וכך יכלו החוקרים להסיק שמקור המשקע הוא בדגנים, בדוחן, בדמעות איוב, בחיטה ובשעורה. הממצא הזה הוא העדות הקדומה ביותר לנוכחות שעורה בסין, כאלף שנים מוקדם יותר מממצאים באתרים אחרים.
החוקרים מצאו כי המשקע שנאסף מהצד הפנימי של שברי הכלים מכיל אוקסלט. לעומת זאת, משקע שנאסף מהדופן החיצוני של השברים לא הכיל אוקסלט. מכך הסיקו שהכלי הכיל תערובת דגנים, ופסלו אפשרות אחרת – שהאוקסלט שבמשקע הגיע מן האוקסלט שבקרקע. הדבר מחזק את הסברה שהכלים אכן שימשו לייצור בירה.
מי יותר קדום
על פי הממצאים מסין, מבשלת הבירה פעלה כנראה בתקופה שבין שנת 3400 ל-2900 לפני הספירה. האתר במיג'יאיה מתחרה אפוא על התואר "מבשלת הבירה הקדומה ביותר בעולם" עם אתר בהרי הזגרוס באיראן, שתוארך לתקופה שבין 3400 ל-3000 לפנה"ס.
כיצד מתארכים אתר ארכיאולוגי? יש כמה שיטות. אחת מהן היא השיטה היחסית. יש סוגים מסוימים של כלים, חפצים, צורות בנייה ועוד, שחוקרים מזהים עם תקופות מסויימות, בזכות אירועים היסטוריים מתועדים כמו מלחמות או אסונות טבע, וכך קובעים את גילם. מציאת חפצים או כלים כאלה באתר אחר יכולה להעיד על השתייכותו לתקופה זו.
שיטה נוספת הנמצאת בשימוש נרחב היא תארוך בעזרת פחמן 14. כמו להרבה יסודות אחרים בטבע, גם לפחמן יש כמה איזוטופים – סוגי אטומים הנבדלים זה מזה רק במשקלם, אך זהים בכל תכונותיהם הכימיות. 98.9% מאטומי הפחמן בטבע הם פחמן 12 (12C), שבגרעינו 6 פרוטונים ו-6 ניטרונים. בגרעיניהם של שיעור זעיר מהאטומים יש 7 או 8 ניטרונים, ולכן הם נקראים 13C ו-14C (המספר הוא סכום מספרי הניטרונים והפרוטונים בגרעין).
פחמן 14 הוא חומר רדיואקטיבי, כלומר האטומים שלו מתפרקים בקצב קבוע והופכים לחנקן 14 (14N). זמן מחצית החיים של פחמן 14 הוא 5,730 שנה (אילו היו לנו 100 גרם של פחמן 14, אחרי התקופה הזאת היו נותרים בידינו 50 גרם). מכיוון שדוגמאות ביולוגיות מכילות פחמן רב, בממצאים ארכיאולוגיים מסוימים אפשר למדוד את כמות הפחמן 14, לבדוק את היחס בין שיעורו בדגימה לשיעורו בטבע, ולחשב כמה זמן עבר מאז נוצרה הדוגמה.
לשתי שיטות התארוך יש מגבלות שונות. לכן חוקרים אינם יכולים לקבוע בדייקנות את גילו של אתר מסוים, אלא רק לאמוד אותו בטווח של כמה מאות שנים. משום כך קשה לקבוע איזה משני האתרים שנמצאו בהם מבשלות בירה עתיקות הוא אכן קדום יותר.
האם הבירה העתיקה הייתה משקה שנועד להנאה, כמו היום, או שהיו לה תפקידים אחרים, למשל רפואיים או פולחניים? החוקרים עדיין אינם יודעים את התשובה. עם זאת, ידוע שלבירה היה תפקיד חשוב בתרבויות רבות בעולם הקדום. במצרים העתיקה, הבירה הייתה משקה לכולם – ילדים, מבוגרים, עניים ועשירים, ושימשה כמשכורת ואפילו כמתנה לאלים. המצרים נהגו להכין בירה אפילו בחו"ל – עדות לכך ניתן למצוא באתר בתל אביב, שנמצאו בו כלים מצריים מתקופת הברונזה.
איננו יודעים מה היה טעמה של הבירה באותם ימים, אך יש מומחים המנסים לשחזר בירות קדומות. אולי הם ינסו לשחזר גם את הבירה הסינית הקדומה על פי המרכיבים שהתגלו, אך ככל הנראה לא נדע לעולם מה היה היחס המדויק בין המרכיבים או מה היה אחוז האלכוהול שבה. מי שרוצה בכל זאת להתרשם מטעמה של בירה קדומה, מוזמן לנסות מתכון של בירה ממצרים העתיקה שפרסמה המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
