מתברר שזו הבירה הקדומה בעולם

זה התרחש, אולי, פחות או יותר ככה:

הם ישבו בצל האלונים, על מורדות הכרמל, והעבירו ביניהם את השתייה. אחד אחד לגמו מהמשקה המיוחד, התוסס, שגרם לראייתם להיטשטש ולמחשבותיהם לנדוד. הם שתו לזכרו של חברם, שאותו קברו מוקדם יותר על מצע של פרחים, וכדרך לעבור למצב אחר של מודעות, כך שיוכלו ללוות אותו בדרכו האחרונה. הם שתו עד שנרדמו. מחר בבוקר יהיה להם כאב ראש רציני.

שתיית אלכוהול, בעיקר משקאות מותססים כמו בירה, יין ודומיהם, נמצאה בכל חברה חקלאית בעולם, מסין ועד דרום אמריקה. כבר בשנות ה-50 היה מי שהציע שהתשוקה לבירה הייתה אחד המניעים העיקריים לביות השעורה והחיטה במזרח התיכון, וכך למהפכה החקלאית. מחקר חדש, שהוביל פרופ' דני נדל מאוניברסיטת חיפה, מצביע על כך שבכרמל החלו לבשל ולשתות בירה כבר לפני כ-13 אלף שנה, עוד לפני שבויתו הצמחים הראשונים, ואלפי שנים מוקדם יותר מכל מה שנודע על כה.

לחם ובירה בלי חקלאות

מבשלי הבירה הקדומים היו בני התרבות הנאטופית, שחיו באזור שלנו לפני כ-11.5 עד 15 אלף שנה. אנשים אלו היו בין הראשונים לשבת במבני קבע במקום לנדוד במשך השנה, למרות שעדיין לא עסקו בחקלאות ממש. הם התקיימו מצייד וליקוט, בין השאר של דגני בר שבויתו כמה אלפי שנים לאחר מכן, ולאחרונה התגלה שגם טחנו אותם לקמח ואפו לחם. עכשיו מצטרף לכך גילוי של הישג נוסף: ייצור המשקה האלכוהולי הראשון.

הממצאים מגיעים ממערת רקפת ברכס המזרחי של הכרמל, לא רחוק מדליית אל כרמל. חפירות במערה מתבצעות כבר עשרות שנים, ובין השאר נמצאו שם קברים מהתקופה הנאטופית ומספר רב של מכתשים, בורות במגוון גדלים וצורות החפורים בקרקע או בסלעים. במחקר החדש התמקדו החוקרים בשלושה מכתשים כאלו, שניים צרים ועמוקים יחסית שנמצאו בסלע, ואחד בצורת קערה, שנחפר בקרקע. הם תוארכו לתקופה של 11.7 עד 13.7 אלפי שנים לפני זמננו.

בשיתוף עם פרופ' דני רוזנברג מאוניברסיטת חיפה ולי ליו (Liu) וחוקרים נוספים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, החוקרים אספו את המשקעים שנותרו במכתשים אלו ובדקו אותם. הם מצאו כמות גדולה של שאריות עמילן, שבהן הצליחו לזהות כמה סוגי דגנים - חיטה, שעורה ושיבולת שועל - וגם קטניות, ככל הנראה עדשה מזרחית ואבותיה הפראיים של האפונה, גומא הפקעים שאת פקעותיו אפשר לאכול, ואפילו שושן צחור, שידוע כצמח ששימש לרפואה.

גרגירי העמילן שנמצאו במכתשים היו לעתים קרובות פגומים, והחוקרים סיווגו אותם לפי התהליך שפגם אותם. במכתשים הצרים יותר נמצא עמילן שעבר הלתתה (malting), תהליך חשוב בבישול בירה, שבו גורמים לגרעיני החיטה או השעורה לנבוט ואז מפסיקים את ההנבטה. במכתש השלישי, הרחב יותר, נמצא עמילן שעבר התססה וגם עמילן שהראה נזק מבני, שיכול היה להיגרם על ידי כתישה.

עם העמילן נמצאו גם סיבים צמחיים, לפחות חלקם, ככל הנראה, מפשתן. חלק מהסיבים היו מלופפים ומסובבים בצורה שהצביעה על כך שקלעו מהם סלים. על המכתשים עצמם נראו סימני שחיקה שהיו יכולים להיווצר מסלים המועלים ומורדים לתוכם. המכתשים הצרים נשאו סימנים נוספים בחלקם העליון שהעידו על כך שהיו מכוסים, וליד אחד מהם נמצא לוח אבן שככל הנראה שימש למטרה זו. במכתש הרחב יותר נמצאו סימנים אחרים, שנראים כפגיעות של עץ באבן.

שרידי העמילן וסימנים נוספים חשפו את ההיסטוריה של ייצור האלכוהול. מכתשים במערת רקפת | צילום: דני נדל

שווה את המאמץ?

מסקנתם של החוקרים הייתה שהמכתשים שימשו לשלבים שונים בבישול הבירה. בשני המכתשים הצרים אוחסנו גרעינים, בין השאר בזמן תהליך ההלתתה, והם הושמו בסלים כדי שיהיה קל להכניסם ולהוציאם. המבנה הצר של המכתשים עזר לשמור על סביבה קרירה יחסית. המכתש הרחב יותר שימש, לדעת החוקרים, לכתישה של הגרעינים בעזרת עֵלִי מעץ, ולהתססת הבירה.

המשקה שהתקבל היה מורכב כנראה בעיקר מדגנים, עם תוספות של קטניות וצמחים אחרים, וסביר להניח שאחוז האלכוהול בו היה נמוך מאוד. ספק אם חובב בירה בן זמננו היה מתלהב ממנו במיוחד, אך לתקופתו, המשקה היה פלא של ממש. הוא הצריך פיתוח שיטות חדשות לטיפול בצמחים וטכנולוגיות כמו מכתשי האחסון שלא היו ידועות עד אז, ואולי תרמו למעבר ליישובי קבע.

"יצירת המכתשים הללו בתוך האבן, ואחר כך ביצוע הפעולות הנדרשות כדי לייצר אלכוהול דרשו מאמץ והתמקצעות רבה, מה שמעיד על החשיבות הטקסית הרבה שבני התרבות הנאטופית נתנו לייצור האלכוהול" אמר פרופ' נדל. "מכיוון שהם היו הראשונים להשקיע מאמץ ניכר גם בטקסי ומנהגי הקבורה שלהם, אין זה מן הנמנע שייצור האלכוהול וצריכתו היו גם הם חלק מטקסי האשכבה של התרבות הנאטופית".