מרוב כוכבים (לא)
רואים את הגל

מקובל לספר שגלילאו גליליי, לאחר הרשעתו בבית המשפט, טבע את המשפט המזוהה עימו, "ואף על פי כן נוע תנוע". בהקשר ההיסטורי, משמעות הדבר הייתה כי כדור הארץ סובב סביב השמש; בהשאלה, אפשר להחיל את המשפט הזה גם על גופים אסטרונומיים גדולים בהרבה, כמו מערכת השמש כולה או גלקסיות שלמות. כל מה שמוכר לנו מתנועע, הכול דינמי בכל מקום, בבת אחת וכל הזמן.

ועם זאת, יש מבנים גדולי-ממדים שנעים כה לאט, עד שבאופן יחסי – יחסית לתנועת כדור הארץ סביב השמש, למשל – אפשר לטעון שהם אינם זזים כלל. אחד מהם הוא "גל רדקליף": מבנה-על המשתרע על פני כ-9,000 שנות אור (85 מיליארד מיליארדי מטרים) ועשוי בעיקר מגזים. כיוון שכוכבים חדשים נוצרים מהצטברויות של ענני גז גלקטי, אפשר לתאר את "גל רדקליף" גם כחדר לידה פורה במיוחד לכוכבים חדשים.

קשה מאוד למדוד את המהירות של נחשול עצום כזה, אך לא קל גם להרתיע אסטרופיזיקאים וקוסמולוגים בדרכם לגילויים חדשים. התפתחותם של טלסקופי חלל משוכללים מהדור החדש, בראשם טלסקופ ג'יימס ווב ששוגר לחלל לפני כשנתיים – מאפשרת לחוקרים לחלום, ולחלום בגדול. לצד ג'יימס ווב פועל בין היתר טלסקופ גאיה (Gaia), אותו שיגרה לחלל סוכנות החלל האירופית לפני כעשור. בזכות תצפיות שהגיעו ממנו לאחרונה, התברר שאותו גל רדקליף ראוי לשמו – המבנה אכן נמצא בתנועה.

גל רדקליף אכן נמצא בתנועה. אילוסטרציה של תנועת המבנה על רקע השמש שלנו (הנקודה הצהובה). הנקודות הכחולות הן צברים של כוכבים צעירים | Ralf Konietzka, Alyssa Goodman, and WorldWide Telescope

גל ראוי לשמו

גל רדקליף התגלה רק לפני ארבע שנים. מרחקו מהשמש שלנו, בנקודה הקרובה ביותר, הוא כ-500 שנות אור (4.7 מיליארד מיליארדי מטרים), והוא משתרע על פני אחת מהזרועות הספירליות של הגלקסיה שלנו, שביל החלב. השם "רדקליף" מנציח את מכון רדקליף ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת הרווארד, שכמה מהחוקרים בו השתתפו בגילוי המבנה ב-2020. כבר אז התגלית הזו הייתה מפתיעה, בעיקר בגלל הקרבה היחסית של הגל אלינו. כעת מגיעה הפתעה נוספת: מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature נושא את הכותרת הקצרה והמסתורית "גל רדקליף מתנדנד" – ועם מחבריו נמנים כמה מהמגלים המקוריים. לכאורה אך הגיוני שהמבנה הזה מצוי בתנועה, בהיותו חלק מהגלקסיה, המבצעת תנועה סיבובית סביב עצמה. מה שפחות טריוויאלי הוא ההתנדנדות המחזורית של המבנה, שהתגלתה רק כעת. מתברר שהכינוי "גל" היה אפוא בגדר ניחוש מושכל, שכן אופי התנועה של המבנה טרם נודע בעת הגילוי הראשוני.

המידע החדש שהאיר את עיניהם של החוקרים מקורו במדידת המהירויות של גז פחמן חד-חמצני ושל צבירי גז "צעירים" המהווים חלק מהגל. התברר כי תנועתו של החומר הגזי מזכירה את תנועתו של גל מתקדם, בדומה לגלים בים; תנועתו המחזורית היא בעלת כיוון התקדמות מוגדר, ונובעת מהתאוצה הכבידתית שמפעילה הגלקסיה מסביב. ההבנה הזו מאפשרת לחוקרים להתייחס לגל רדקליף כאל מבנה עצמאי, למדוד תכונות מקומיות שלו ואף ללמוד מתוכן על תדירות התנודות האנכית של השמש שלנו, שכן המבנה כולו חורג ממישור הגלקסיה ונמצא מחוצה לו.

תנועתו של החומר הגזי מזכירה את תנועתו של גל מתקדם, בדומה לגלים בים. אילוסטרציה של תנועת הגל: הקו הלבן מייצג את הצורה והתנועה הנוכחיות שלו, הקו הירוק והקו הסגול מראים את תנועתו בעתיד | Ralf Konietzka, Alyssa Goodman, and WorldWide Telescope

עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי, ולא מעט שאלות עוד תלויות באוויר – למשל, מדוע נוצר גל רדקליף? מדוע הוא נע כפי שהוא נע? האם היווצרותו מקרית או מאפיינת את כל הגלקסיות באשר הן? וכמה מבני-על שכאלה עוד נמצאים אי שם, נסתרים מעינינו?

בין היתר משערים החוקרים כי היווצרות גל רדקליף קשורה לאינטראקציות בין-גלקטיות. זה מכבר ידוע ששביל החלב מקורו במיזוג של מספר גלקסיות קדומות, וכי התהליך הזה מעולם לא נפסק. הנטייה הזו של הגלקסיות, להימשך זו לזו ואף להתנגש זו בזו, הובילה חלק מהחוקרים לשער שברגעים אלה ממש מצויה הגלקסיה שלנו בתהליך התנגשות איטי עם גלקסיה שכנה, מה שמשפיע על המבנה שלה. האומנם יש קשר בין ההתנגשות הזו לבין גל רדקליף? בינתיים אין לדעת, אולם נראה שהסוגיה מעסיקה כמה וכמה חוקרים נחושים. המשך יבוא.