גיוס מוצלח לחברת Creation, לוויין ראשון לקוריאה הצפונית, שביעות רצון בספייס אקס ואטמוספרה מעניינת בכוכב לכת רחוק. סיכום השבוע ברחבי היקום

מיליון דולר לבייבי

החברה הישראלית הצעירה Creation-Space גייסה מיליון דולר לפיתוח מגוון שירותים הנחוצים לקידום טכנולוגיות בתחומי החלל והסביבה. החברה, שנוסדה רק השנה, גייסה לאחרונה את הסכום מקרן ההשקעות האמריקאית החדשה CreationsVC, בראשות המשקיע הוותיק סטיב ברוורמן (Braverman). תחומי העיסוק שלה הם ייעוץ מדעי, טכנולוגי ועסקי לחברות וליזמים שמציעים מוצרים עם פוטנציאל בתחום החלל, ורצוי גם פוטנציאל דומה לסיוע בהתמודדות עם שינויי האקלים בכדור הארץ ועם השפעותיהם.

"הקשר לתחומי החלל והסביבה לא תמיד ניכר במבט ראשון, ואנו יכולים לעזור להם למצוא את הקשרים האלה", אמר מנכ"ל החברה רואי נאור לאתר מכון דוידסון. "לדוגמה, אם יש חברה שמפתחת רובוטים לסריקת מנהרות לשימוש ביטחוני, אנחנו יכולים לסייע לה להתאים את המוצר לחקר מערות בירח או במאדים, לגייס מימון מסוכנויות חלל ומגופים אחרים בעלי עניין בנושא, ובסופו של דבר להתאים את הטכנולוגיה שלה גם לבדיקת התקינות של צינורות נפט או צנרת מים, ועל ידי כך לעזור להפחית זיהומים ולצמצם את האובדן של משאבים יקרים כאן, בכוכב הלכת שלנו. דוגמה אחרת היא של חברות שמפתחות טכנולוגיות חקלאיות או טכנולוגיות לייצור מזון. אנו יכולים לסייע בהתאמתן לתחום החלל, וגם לרתום אותן לשיפור החיים בכדור הארץ, במיוחד נוכח אתגרי שינוי האקלים".

נאור, לשעבר כתב באתר מכון דוידסון, הוא גיאולוג בעל דוקטורט במדעים פלנטריים ממכון ויצמן למדע. הוא בוגר אוניברסיטת החלל הבינלאומית, והספיק גם להשתתף במשימת חלל אנלוגית, שדימתה משימת מחקר למאדים בסביבה הקשה של מדבריות יוטה בארצות הברית. לאחר מכן היה בין מייסדי מרכז D-MARS במכתש רמון, שנועד אף הוא לדמות משימות מחקר במאדים, והפך לעמותה חינוכית.

"המעבר מהאקדמיה לשילוב עם התחום העסקי היה טבעי מאוד עבורי", סיפר נאור. "לכל אורך לימודיי הייתי מעורב בפרויקטים של יזמות וחינוך. עכשיו, במסגרת הפעילות של החברה, אני מקווה להעמיד פה דור של אנשים שיהיו מעורבים בחקר החלל ובמשימות חלל. הצעד הגדול הבא של האנושות יהיה התיישבות על מאדים, ואנו רוצים להיות שותפים בפיתוחים שיובילו לזה ושגם יהיה אפשר לרתום אותם להתמודדות עם שינוי האקלים בכדור הארץ".  החברה, מציין נאור, לא רק מייעצת ללקוחותיה, אלא יכולה גם להיות מעורבת בפיתוחים עצמם, ומסייעת ליזמים להתקדם מרעיון לחברה עסקית מתפקדת – לעיתים גם כשותפה.  

להקמת החברה חבר נאור לשני שותפים. אחד מהם הוא האדריכל אלון שיקאר, שעיצב את מתחם המגורים של משתתפי המשימה האנלוגית הראשונה של D-MARS, וגם השתתף בה בעצמו כאחד מששת ה"רמונאוטים". השני הוא גל יפה, מומחה לפעילות בסביבות קיצוניות, שהיה בין מובילי משימת AMADEE-20 – הדמיה של פעילות אנושית במאדים שנערכה במכתש רמון בשיתוף פורום החלל האוסטרי. אליהם חברו שתי דמויות ותיקות בתעשיית החלל והטכנולוגיה המקומית: יו"ר החברה ד"ר ישראל בירן, וסמנכ"ל השיווק שלה דורון לנדוי.

החברה כבר משרתת כעשרה לקוחות. היא פועלת במקביל ממשרדים בתל אביב וב"האבּ" הטכנולוגי במצפה רמון, "מאחר שאחד היעדים שלנו הוא להביא חדשנות טכנולוגית לנגב", הדגיש נאור. עם זאת, החלומות של המייסדים לא נעצרים בגבולות הנגב לבדו, ואפילו בישראל. "נכנסנו לתחום בזמן הכי נכון כדי להיות חברה מובילה בתוך עשור. אני רואה אותנו מקימים מרכז פיתוח ואימון לאסטרונאוטים לקראת משימות, ומעורבים בפיתוח טכנולוגיות חדשות". נאור לא מוותר גם על חלומו האישי להגיע לחלל. "אני בטוח אעשה את זה. אין לי ספק בכלל", הוא מסכם. "זה משהו שצריך לקרות כבר בדור שלנו".


מהמדבר לחלל ובחזרה. שיקאר (משמאל), בירן (על הספסל), נאור (על הכורסה) ולנדוי (מימין, ליד הברכיים של גל יפה) בפגישה במצפה רמון עם נציגי מרכז החדשנות בנגב Tech 7 והפיתוח העסקי של JNF-USA | צילום: באדיבות Creation-Space

הצלחה בניסיון השלישי

קוריאה הצפונית הודיעה כי שיגרה בהצלחה לוויין צילום למסלול סביב כדור הארץ. לפי הודעת סוכנות הידיעות הרשמית של קוריאה הצפונית, הלוויין מליגיונג 1 (Malligyong-1) שוגר על הטיל התלת-שלבי צ'ולימה 1 (Chollima-1) שפותח על בסיס טיל בליסטי בין-יבשתי. על פי הדיווח, הלוויין נכנס למסלול בגובה כ-500 קילומטר. עם זאת, עד סוף השבוע לא התקבל אישור ממקורות אחרים על כך שהלוויין אכן נמצא במסלול, וקוריאה הצפונית לא פרסמה צילומים שלו או ראיות אחרות שהוא פועל כשורה.

"הוא אכן למעלה, כי אלמלא כן כבר היינו שומעים על זה. בשלב הנוכחי אין מידע על תפקודו, ואני מניח שהצפון קוריאנים יראו תוצרים שלו בהקדם האפשרי", אמר לאתר מכון דוידסון חוקר החלל טל ענבר, עמית בכיר בארגון האמריקאי MDAA לחקר טילים והגנה אווירית, שחוקר את תוכנית החלל והטילים של קוריאה הצפונית. "המשמעות של לוויין צילום פעיל בידי קוריאה הצפונית הוא שיש לה כעת יכולת איסוף מודיעין על יעדים אפשריים לתקיפה בכל מקום שתרצה, כולל ארצות הברית. יש לזה כמובן היבט תודעתי והרתעתי לא מבוטל".

לפי גודלו של הלוויין – כ-300 קילוגרם – כושר ההפרדה (רזולוציה) של המצלמה שלו מוערך במטר אחד בערך. זה אומנם לא משתווה ליכולות הביון הלווייני של מדינות מערביות, אבל עדיין מאפשר איסוף מודיעין משמעותי רב.


היבט תודעתי והרתעתי לא מבוטל. הכנת הטיל צ'ולימה 1 לשיגור הלוויין השבוע | צילום: סוכנות הידיעות של קוריאה הצפונית, KCNA

בשני ניסיונותיה הקודמים לשגר לוויין, קוריאה הצפונית כשלה. במאי 2023 השלב השני של טיל השיגור כשל, והוא התרסק בים עם הלוויין שעליו. כשלושה חודשים לאחר מכן נכשל גם הניסיון השני, כנראה עקב פיצוץ בשלב השלישי של הטיל. "שלושה שיגורים של טיל חדש בפרק זמן קצר מאוד מעידה על היכולות של צוותי ההנדסה לחקור את הכשלים הקודמים ולתקן אותם במהירות", ציין ענבר. "היכולת של קוריאה הצפונית לבנות שלושה לווייני תצפית בזמן קצר, מרשימה גם היא".

לפני כחודשיים נסע מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און לרוסיה, ונפגש עם נשיאה ולדימיר פוטין, בבסיס החלל הרוסי ווסטוצ'ני. הביקור עורר חרושת שמועות בדבר סיוע אפשרי של רוסיה לתוכנית החלל של קוריאה הצפונית, לצד דיווחים על שיתוף פעולה של קוריאה הצפונית גם עם איראן בתחום החלל.

"למרות הביקור המתוקשר, לא מדובר בהעברת טכנולוגיית חלל מרוסיה לקוריאה הצפונית. ייתכן שצוותי הנדסה רוסיים שותפו בנתוני הטלמטריה מהשיגורים הכושלים של המשגר, וסייעו מעט. הסבירות הגבוהה ביותר היא שהיו כאן לימוד והפקת לקחים של הקוריאנים עצמם", אמר ענבר. "לגבי איראן, ייתכן שקוריאה הצפונית תשתף אותה בתוצרים מודיעיניים של הלוויין. באשר למשגר עצמו – איראן מפתחת יכולות בכיוון אחר, של הנעה בדלק מוצק, בניגוד למשגר הצפון קוריאני (שהדלק שלו נוזלי; א"נ)".

שיגור הלוויין מליגיונג 1 – תיעוד ששודר באמצעי התקשורת של קוריאה הצפונית:

לומדים מהניסיון

ניסוי השיגור השני של החללית סטארשיפ (Starship) של חברת ספייס אקס בשבת האחרונה (18 בנובמבר) אומנם הסתיים בפיצוץ בטרם עת של החללית וגם של טיל השיגור סופר הבי (SuperHeavy), אבל בחברה מציינים בסיפוק כמה נקודות חיוביות בנוגע לניסוי. בראש וראשונה, פיצוץ החללית אירע בגובה 150 קילומטרים, מה שאומר שהסטארשיפ הגיעה לראשונה לחלל עצמו. על כן החברה יכולה לסמן וי על אחת המטרות העיקריות של הניסוי.

בעדכון משימה שפרסמה החברה השבוע מפורטות עוד כמה הצלחות של הניסוי. אחת החשובות היא שכל 33 המנועים של טיל השיגור פעלו בהצלחה במשך כל הזמן שנועדו לפעול. בניסוי הראשון, באפריל השנה, לא כל המנועים נדלקו, וכמה נוספים כבו בטרם עת. בניסוי הזה כולם פעלו כמתוכנן עד לכיבוי הדרגתי של רובם לקראת ההפרדה מהחללית. טיל השיגור גם ביצע לאחר מכן כמתוכנן את תמרון ההיפוך שנועד להביא אותו למסלול לקראת נחיתה רכה, והפעיל שוב מנועים לשם כך, אך אז הוא התפרק במהירות ובאופן לא מתוכנן בגובה של כ-90 קילומטר.

בחברה מציינים גם את הצלחתו של תמרון "ההפרדה החמה", שבמסגרתו מפעילים את מנועי החללית עוד לפני ההפרדה עצמה, כשכמה ממנועי הטיל עדיין פועלים. השיטה הזו נמצאת בשימוש רב בחלליות רוסיות, אך במערב נמנעו ממנה עד כה כמעט לחלוטין. זו הפעם הראשונה שהיא מצליחה בטילים כה גדולים.  נקודת אור נוספת היא פעילותם התקינה של כל ששת מנועי החללית במשך כ-4.5 דקות. ההפעלה הסתיימה מוקדם מהצפוי עם השמדת החללית מסיבה שעדיין אינה ברורה – או לפחות לא פורסמה.

לסיום מציינים בחברה הצלחה גם על הקרקע. כן השיגור, שניזוק קשות בניסוי הראשון, עבר שיפוץ יסודי, כולל התקנה של מערכות קירור. הפעם הוא עמד במבחן בהצלחה, כמעט בלי נזק. בחברה אומרים שתידרש מעט מאוד עבודה כדי להכשיר אותו לשיגור הבא.

כמו בכל פיצוץ של טיל שיגור או חללית, גם כעת פתח מינהל התעופה האזרחית בארצות הברית (FAA) בחקירה. אחרי הניסוי הקודם נזקקה החברה ליותר מחצי שנה כדי לקבל רישיון שיגור חדש מה-FAA, שדרש ממנה לבצע מאות שינויים בטיל, בחללית, בכן השיגור ובמתווה המשימה. כעת מקווים בחברה שיידרשו הרבה פחות שינויים, ושהיא תקבל בהקדם רישיון לניסוי נוסף.

"אף על פי שהניסוי הזה לא נעשה במעבדה, זה בהחלט היה ניסוי, ומה שעשינו בטיסה השנייה יספק מידע רב ערך להמשך הפיתוח המהיר של סטארשיפ", נכתב בדו"ח המשימה. "הצוותים בבסיס החלל שלנו כבר עמלים על הכנת הטיל והחללית המיועדים לטיסת הניסוי השלישית, ובקרוב צפויים ניסויי מנועים שלהם בהפעלה סטטית (בלי שיגור; א"נ)".


הפרדה מוצלחת. חללית הסטארשיפ נפרדת מהטיל סופר-הבי, זמן קצר לפני ששניהם סיימו את דרכם בפיצוץ בטרם עת | צילום: SpaceX

אטמוספרה רחוקה ומעניינת

מדידות שנעשו בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב גילו אטמוספרה שמכילה גז מתאן בכוכב לכת במערכת שמש אחרת. חוקרים מארצות הברית מדדו את הרכב האטמוספרה של כוכב הלכת WASP-80 b, ענק גזי הקטן במקצת מכוכב הלכת צדק, המקיף שמש דומה לשלנו אך צעירה יותר שנמצאת במרחק של כ-163 שנות אור מאיתנו. הם גילו שהיא מכילה אדי מים וגז מתאן (CH4), הנפוץ באטמוספרות של כוכבי הלכת החיצוניים במערכת השמש שלנו – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון – אך עד כה כמעט לא התגלה באטמוספרות של אקסופלנטות, כלמר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות.

מדידת ההרכב של אטמוספרה של כוכב לכת רחוק היא אתגר עצום, אפילו לטלסקופ רב עוצמה כמו ג'יימס וב. מכיוון שכוכב הלכת חולף סמוך מאוד לשמש שלו, אי אפשר לראות אותו ישירות, והחוקרים מסיקים את קיומו באמצעות מדידת הירידה המחזורית הזעירה בעוצמת האור של השמש כשכוכב הלכת חולף בינה לבין הטלסקופ. מדידות מדויקות כאלה מאפשרות לחשב בדיוק מתי והיכן הוא עובר, ולנתח את הרכב אורכי הגל (הספקטרום), של האור המגיע מהכוכב. השוואה בין המדידות שבהן האור הזה עובר דרך האטמוספרה של כוכב הלכת, לאלה שבהן כוכב הלכת נמצא מעברה השני של השמש שלו, מאפשרת בעזרת חישובים מסובכים להסיק אילו חומרים יש באטמוספרה שלו.

"במדידה הקפדנית הזו לא רק גילינו את המולקולה החמקנית, אלא אנו יכולים גם לחקור בעזרתה מה ההרכב הכימי של האטמוספרה אומר לנו על התהליכים שבהם כוכב הלכת נוצר והתפתח", כתבו שניים מהחוקרים בבלוג של טלסקופ החלל באתר סוכנות החלל של ארצות הברית – נאס"א. "למשל, השוואת כמויות המתאן ואדי המים יכולה ללמד אותנו על היחס הכמותי בין אטומי פחמן לאטומי חמצן בכוכב הלכת, והיחס הזה מושפע מהמקום ומהמועד שבהם נוצר כוכב הלכת בתוך מערכת השמש שלו. כך נוכל ללמוד למשל אם הוא התרחק מהשמש עם הזמן או התקרב אליה. זה גם מאפשר לנו להשוות את כוכבי הלכת במערכות שמש אחרות לאלה במערכת שלנו, וללמוד עליהם יותר".


מדידות עם פוטנציאל להבין טוב יותר גם את מערכת השמש שלנו. מולקולת מתאן על רקע הדמיה בעיני אמן של כוכב הלכת WASP-80 b | מקור: NASA

 

0 תגובות