חוקרים בארה"ב מצאו נגיפים שנותרו פעילים זמן רב על משטחי פלסטיק ונירוסטה

במחקר חדש שהתפרסם אתמול באתר medRxiv, ועוד לא עבר ביקורת עמיתים רשמית, בדקו מדענים מכמה מוסדות מחקר בארצות הברית עד כמה נגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2, מסוגל לשרוד על משטחים וכשמרססים אותו באוויר באופן מלאכותי. במסגרת המחקר ריססו החוקרים תמיסה שהכילה נגיפים לחלל תא סגור ועל משטחים מפלסטיק, קרטון, נחושת ופלדת אל חלד – כמו זו שנמצאת בשימוש בבתי חולים.

החוקרים נטלו דגימות מהמשטחים בנקודות זמן שונות, הדביקו בהן תאים בתרבית, ולפי התרבות הנגיפים בתרבית העריכו כמה נגיפים פעילים שרדו  על המשטחים. הם גילו שבדומה לנגיף הקורונה שגרם למחלת SARS בהתפרצות ב-2003, גם הנגיף החדש שורד על משטחי קרטון עד 24 שעות ועל משטחי פלסטיק ופלדת אל חלד כ-3-2 ימים. כמובן שכמות הנגיפים היציבים פוחתת עם הזמן, אך הכמות שנותרת עדיין מספיקה בשביל להדביק תאים בתרבית. נגיפים שמרססים על משטח נחושת שורדים הרבה פחות, וכבר לאחר ארבע שעות אין כמעט נגיפים פעילים על המשטחים האלה. ההסבר לכך נעוץ כנראה ברעילות של הנחושת. יוני נחושת מגיבים עם המעטפת של נגיפים מסוימים ועם החומר התורשתי שבתוכו. נחושת בריכוז גבוה עלולה להיות מסוכנת גם לבני אדם, על כן לא מומלץ להשתמש בה כטיפול.

אחרי שלושה ימים עדיין יש מספיק נגיפים פעילים כדי להדביק. נגיף קורונה | איור: DESIGN CELLS/SCIENCE PHOTO LIBRARY
אחרי שלושה ימים עדיין יש מספיק נגיפים פעילים כדי להדביק. נגיף קורונה | איור: DESIGN CELLS/SCIENCE PHOTO LIBRARY

בהמשך בדקו החוקרים במשך כמה זמן אפשר למצוא נגיפים פעילים באוויר. הם ריססו תמיסה המכילה נגיפים אל תוך תא סגור ומדדו את כמות הנגיפים הפעילים באירוסולים – טיפות זעירות ששוהות זמן רב באוויר. החוקרים ראו שאמנם חלה ירידה מסוימת בכמות הנגיפים, אך עדיין מצאו נגיפים פעילים גם כעבור שלוש שעות. חשוב להדגיש – הנגיף עצמו אינו מצוי באופן טבעי באירוסולים באוויר. כאשר אנחנו מתעטשים או משתעלים עפות טיפות גדולות יחסית שנופלות במהירות ואינן מרחפות לאורך זמן. החוקרים יצרו מצב זה באופן מלאכותי כדי לדמות מצב של פיזור רסיסים המכילים את הנגיף בעקבות תהליכים רפואיים הנעשים, למשל, בחדרי ניתוח.

חשוב לציין עם זאת שהמחקר בחן באופן כללי את הישרדות הנגיפים, לאו דווקא בתנאים שמדמים מצב טבעי. התאים שבהם בדקו את פעילות הנגיפים היו תאי כליה של קופים, התנאים על גבי המשטחים שנבדקו לא מזכירים בהכרח תנאים מציאותיים וניסוי הארוסולים נעשה בתא סגור שאינו דומה לחדר מאוורר.

מאמר המחקר הוגש לפרסום בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine, אך טרם התקבל בשל הצורך בביקורת עמיתים. ממצאיו פורסמו לעת עתה גם במאגר medRxiv. בהנחה שממצאי המחקר נכונים, הדבר מדגיש את החשיבות בשמירה על היגיינה: שטיפה מרובה של ידיים, הקפדה על חיטוי משטחים ושימוש בכפפות, התעטשות ושיעול אל המרפק והישמעות להנחיות משרד הבריאות.

 

5 תגובות

  • אנונימי

    נו,נבדק?

  • אתי שחר סימן-טוב

    שאלה: כמה זמן נישאר הנגיף ברכב שנהג חולה קורונה ואיך לחט אותו?

    תודה על השיתוף והמומחיות. ספציפית יש לי שתי שאלות: 1. כמה זמן נישאר הנגיף ברכב שנהג חולה קורונה ואיך לחטא את הרכב אותו? 2. בנוגע לחדר בבית שישן בו חולה קורונה. כמה זמן נישאר הנגיף? מה ואיך לנקות? מצעים? בגדים? משטחים. וכמה זמן אפשר להיכנס לחדר ולאווררו? תודה רבה על מאמציך. אתי שחר סימן-טוב

  • אנונימי

    מדען בתחום

    כתבה ברמה גבוהה אהבתי, כל הכבוד.

  • shlomo perla

    ירקות ופירות

    מהו משך שרידות הנגיף על ירקות ופירות?
    תודה על השירות

  • אדיר

    מאמין

    ד״ר ארז,
    תודה על המאמר, אשמח אם תוכל לפרט במאמר המשך איך נחושת ״מנטרלת״ נגיפים.
    לגבי משך הזמן שהנגיף יכול להחזיק על משטחים.
    מצ״ב לינק למחקר אשר הגיעו לתוצאות אחרות, 5 ימים על פלדת אל, בטמפ׳ החדר.
    shorturl.at/dmvGW
    איך בין המחקרים יש פער כה גדול?