האם ה"סופר-מון" קשור לרעידת האדמה בניו-זילנד? הכבידה של הירח גורמת לתזוזות של הים, כנראה גם של היבשה, ומדענים מצאו שיתכן והירח אכן אחראי חלקית לרעשים חזקים במיוחד
אחרי מחלוקת מתמשכת בנושא, מדענים מצאו ראיות לכך שיתכן ומחזור הירח קשור לתזמון של רעידות אדמה גדולות במיוחד. כך עולה ממחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Geoscience. החוקרים מצאו שבימי מולד הירח ובלילות של ירח מלא גובר הסיכוי להתרחשות של רעידות רבות עוצמה (מעל 5.5 בסולם ריכטר), ושהגורם לכך הוא כוח הכבידה שהירח מפעיל על כדור הארץ.
כבר שנים רבות מדענים חלוקים בדעתם אם הירח אכן משפיע על התזמון של רעידות אדמה. חוקרים מיפן, שסובלת מרעשים רבים, עברו על נתונים סיסמוגרפיים משני העשורים האחרונים והצליבו אותם עם עוצמת כוח הגאות.
כוח הגאות הוא מדד לעוצמת כוח המשיכה שמפעיל הירח על כדור הארץ. כל שני גופים סמוכים מפעילים כוח משיכה זה על זה, ועוצמתו מתחלקת באופן לא סימטרי על פני כדור הארץ, כיוון שהאזורים הקרובים יותר לירח ברגע נתון חווים חזק יותר את הכבידה שלו. מכיוון שמסת כדור הארץ גדולה בהרבה מזו של הירח, ההשפעה מורגשת בעיקר באוקיינוסים, שמגיבים למשיכה במחזורי גאות ושפל.
החיבור שערכו החוקרים בין הנתונים מראה שיש סיכוי גבוה שלירח יש השפעה מסוימת גם על קרום כדור הארץ. הגורם המרכזי להיווצרות רעידות אדמה הוא תנועה של לוחות טקטוניים. המנגנון המלא הגורם לרעידות אדמה אינו ברור עדיין במלואו, אך ידוע שפעמים רבות די בשבר קטן כדי לגרום לתגובת שרשרת שמתבטאת בשחרור אדיר של לחץ שהצטבר לאורך זמן, ומורגש על פני השטח כרעידת אדמה.
במחקר נמצא קשר ישיר בין עוצמת כוח הגאות לרעידות החזקות שאירעו בסומטרה שבאינדונזיה בשנת 2004 (עוצמה 9.3), במאולה, צ'ילה ב-2010 (8.8) ובטוהוקו-אוקי שביפן ב-2011 (9.0). בניגוד לציפיות, לא נמצא קשר ישיר בין הירח לרעידות קטנות יותר, אך מחקר אחר, שהתפרסם מוקדם יותר השנה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences דווקא מצא עדויות לכך בשבר סן-אנדראס בקליפורניה. ההשערה היא שהכוחות שמפעיל הירח גורמים לשברים קטנים, שמחוללים בסופו של דבר את רעידות האדמה הגדולות.
למרות הממצאים, יש לזכור שהמחקר רק הראה קשר בין מחזור הירח לרעידות האדמה, אך לא הדגים את הגורם לכך, לכן אין לייחס חשיבות רבה מדי לירח בהבנת הגורמים לרעידת אדמה. ניקולס ון-דר-אלסט (van der Elst) מהשירות הגיאולוגי האמריקאי, שהוביל את המחקר על השברים הקטנים יותר, אומר ש"הגורמים העיקריים לרעידות האדמה הם תהליכים שקורים במעמקי קרום כדור הארץ, כשהלוחות הטקטוניים נעים זה כלפי זה עד שמשהו נשבר באופן דרמטי. כוח הגאות מוסיף מעט, אחוז אחד או פחות, מעבר לכוחות האלו. עם זאת, אף שתרומה הזו קטנה, היא יכולה להיות בדיוק הקש ששובר את גב הגמל".
