בניגוד לאינטואיציה שלנו, מתברר שיש אנשים שמתפקדים לא רע אף על פי שחסרה להם מחצית שלמה של המוח

סיפורים על אנשים שחיים חיים נורמליים למדי אף על פי שחלקים גדולים של מוחם חסרים או פגועים, סותרים לכאורה את ההיגיון. אבל מתברר שהמוח שלנו ניחן בכישרון לעצב את יכולותיו מחדש ולעקוף את החלקים החסרים – כפי שמגלה מחקר חדש על חולים בעלי חצי מוח.

הֶמִיסְפֶרְקְטוֹמְיָה, או הסרת הֶמִיסְפֶרָה, היא הליך רפואי שנועד להקל את התסמינים של מחלת הנפילה (אפילפסיה), במקרים קיצוניים שעלולים לסכן חיים או שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. במסגרת הטיפול הזה מסירים לחלוטין את ההמיספרה (החצי הימני או השמאלי של המוח) הפגועה או שמנתקים את העצבים שמחברים בין שני חצאי המוח, באזור שידוע בשם כפיס המוח (Corpus callosum).

חולים שעברו את ההליך בילדותם שומרים במפתיע על תפקוד שכלי ותנועתי טוב למדי, אך לא ברור איך זה מתאפשר. אנשי מעבדתו של לין פול (Paul) במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) הראו  בעבר שאצל אנשים שנולדו ללא כפיס המוח עדיין נוצרים קשרים בין חצאי המוח, אך עד כה לא נבדק מה קורה אצל אנשים שאחד מחצאי המוח חסר להם לגמרי. מחקר חדש של פול ועמיתיו מקדם אותנו צעד נוסף אל פתרון התעלומה.

כריתת מחצית המוח | Caltech Brain Imaging Center
טיפול קיצוני. סריקת מוח של אדם שעבר הֶמִיסְפֶרְקְטוֹמְיָה, כריתת מחצית המוח | Caltech Brain Imaging Center

תפקוד תקין לגמרי

במחקר השתתפו שישה בוגרים שאחד מחצאי המוח שלהם הוסר בילדותם המוקדמת, לפני גיל 11. לחולים נעשו סריקות של דימות תהודה מגנטית (MRI) שהושוו לסריקות של שישה אנשים בריאים. כמו כן נכללו במחקר סריקות של 1,482 מוחות נוספים של אנשים בריאים שנעשו במקור לצרכים אחרים. ההשוואה העלתה שדפוס הפעילות של המוח במצב מנוחה אצל החולים דומה להפליא לזה של אנשים בריאים.

"במפגש הראשון עם החולים, כמעט אפשר לשכוח את מצבם. גם מול המחשב, כשאני מסתכלת על סריקות ה-MRI האלה שמראות חצי מוח בלבד, עדיין קשה לי להאמין שהן מגיעות מהאנשים האלה שהרגע פגשתי, שמדברים והולכים ובחרו להקדיש מזמנם למחקר", אמרה הפוסט-דוקטורנטית דורית קליימן (Kliemann), שהובילה את המחקר. בהודעה לעיתונות היא הוסיפה "מדהים מה שהחולים מסוגלים לעשות. נכון, שהם מתמודדים עם אתגרים אבל יכולותיהם השכליות עדיין גבוהות באופן ראוי לציון בהתחשב בזה שחסר להם חצי מהמוח".

מה יכול להסביר את התפקוד הנורמלי הזה? נמצא למשל שאצל החולים היו קשרים רבים יותר בין רשתות במוח. מחקרים מראים שקשרים בתוך הרשתות קשורים לשליטה תנועתית, ואילו קשרים בין רשתות שתפקידיהן שונים, חיוניים לצורך תפקודים שכליים ולשימוש בזיכרון לביצוע מטלות (זיכרון עבודה). אצל החולים נמצאו למשל קשרים רבים יותר בין הרשת שאחראית על קשב לזו שאחראית על הראייה, ובין הרשת שאחראית על ההליכה לזאת שמפקחת על דיבור.

"אף על פי שלחולים חסרה מחצית מהמוח, מצאנו אצלם את כל הרשתות העיקריות שמוצאים במוחות בריאים", אמרה קליימן. "נראה שאצלם הרשתות פשוט יותר משתפות פעולה ביניהן. הן נראות נורמליות, אבל רמת הקשר ביניהן גבוהה יותר אצל כל החולים".

דירוג החיבור הרשתי של בעלי מוח שלם (משמאל) וחצי מוח (מימין) | מקור: Caltech Brain Imaging Center
מצא את ההבדלים. דירוג החיבור הרשתי של בעלי מוח שלם (משמאל) וחצי מוח (מימין) | מקור: Caltech Brain Imaging Center

מרחיבים את הרשת

במאמרם, מסבירים החוקרים שהעלייה בקשרים בין רשתות משקפת את האופן שבו המוח מפצה על אובדן "חומרה", כדי לשמר תפקוד שכלי ומודעות. מספר הנבדקים הקטן לא אפשר להם לקשר את ההבדלים בפעילות המוח להתנהגויות או לתפקודים שכליים ספציפיים כמו מנת משכל (IQ). כמו כן המוחות נסרקו רק במצב מנוחה, כך שלא ברור איך הרשתות מפצות על החסר בחלקים מסוימים של המוח או על נזקים אחרים במהלך ביצוע מטלות ספציפיות – דבר שהחוקרים מתכוונים לבדוק בעתיד.

כמו כן, קליימן מקווה שהממצאים יועילו גם להבנת פגיעות מוחיות אחרות. "אנו מנסים להבין את העקרונות של ארגון המוח מחדש, שיכולים לפצות על נזק. הבנה כזאת עשויה לסייע לנו לפתח שיטות טיפול שיוכלו לעזור לאנשים עם פגיעות מוח אחרות", היא אומרת.

 

6 תגובות

  • יהודה אלידע

    שאלה לכותבי המאמר

    בעבר העלה הפסיכונוירולוג Gazzaniga את ההשערה, כי אחרי ביתור הנוירונים שמחברים במצב הנורמלי בין שתי האונות, מתפתחת שפת רמזים לא מילולית באמצעותה צד שמאל (למשל) לומד להבין ולנחש מה צד ימין היה רוצה להגיד אילו רק ידע לדבר. העברת המידע הזה נעשית ברציפות בין שתי האונות כפי שהיא מתרחשת בין שני בני זוג הגרים יחד מספיק זמן כדי להבין זה את זה ללא מילים מפורשות. כמובן שלצורך זה נעשה שימוש בנוירונים "אמפטיים" - אלה שיודעים להבין את הזולת ולחוש את המתחולל בנפשו במצבים מנטליים שונים, בעיקר כאב פיזי או סבל נפשי. האם יש קשר אבולוציוני בין נוירונים אלה לבין הנוירונים שהתפתחו כדי לאחד את שתי האונות למוח אחד ולהסתיר מהמערכת הלימבית את העובדה שאותה חווייה יכולה להתפרש אחרת בכל צד? למשל, צד שמאל יכול להבין את התועלת שבהתפתחות מצב מסויים בזמן שצד ימין חש רק רע, אבל ביחד הם אמורים להשאיר את ההוראה הריגשית "להתרחק ממצבים כאלה"!

  • ב

    🤦‍♂️

    כצפוי ממחקר ישראלי 🤦‍♂️

  • נוסטלגי

    אני זוכר

    לפני כ-30 שנים נתקלתי במאמר על תאומים שדניהם פגועי מוח בצורה קשה וחסר להם הרבה מעבר לחצי מוח... למרות זאת מנת המשכל שלהם גבוהה ביותר (לא זוכר כמה אבל מעל IQ 150...
    ההסבר הוא שהם ניצלו כ-30-40% מהמוח שלהם לעומת כ- 4 עד 5% שאנשים "נורמליים מנצלים ממוחם...

  • ד.

    למה אתם מתעסקים בפוליטיקה?

    אתם רוצים להצדיק את ניהול המדינה ע"י חסרי מוח?

  • מישל

    אשמח לדעת עוד

    אשמח לדעת במה שונה תפקודם של אלו שהוסר חלק ממוחם, מתפקודם של אלו שלא

  • עמרי

    מחקר המוח

    שלום, לאחר קריאת המאמר אני מרגיש קצת מבולבל, ידעתי עוד לפני כן שמחקר מוח האדם נמצא בשלבים מוקדמים והידע שלנו בנושא מצומצם ביותר.. אבל אני מופתע לגלות עד כמה הוא באמת מצומצם.
    האם אתה, דר מגן, רואה התקדמות בתחום בעתיד הקרוב?
    לפי הבנתי כיום אנו יודעים מה כל מערכות המוח עושות, אבל לא יותר מזה.
    האם אתה רואה עתיד שבו אנחנו מבינים איך הם פועלות?
    מחקר מהסוג הזה שמנתח מצבים לא רגילים מדגים לדעתי את הצורך בידע רחב יותר בתחום..