מוצא האבטיח

על קירות של קברים מצריים עתיקים, מלפני כ-4,400 שנה, נמצאו ציורים בהם מופיע פרי שנראה מוכר להפליא. הפרי עגול ומוארך, גדול, שמן ומפוספס, ומזכיר בצורתו את מלך פירות הקיץ, האבטיח. לצידו נראים בציור גם ענבים ופירות קיץ נוספים, דבר שמחזק את ההשערה שאכן מדובר בקרוב משפחה קדום של הפרי המודרני העסיסי שאנו מכירים ואוהבים.

מזהים את הפרי שבתמונה? ציור שנמצא בקרב מצרי מלפני 4,400 שנים | קרדיט: Lise Manniche, מתוך המאמר Renner, Perez-Escobar. et al, 2021

המשמעות של הציורים האלו הטרידה חוקרים רבים, שניסו במשך השנים להתחקות אחרי מוצאו של האבטיח. מקובל להניח שמוצא האבטיח הוא מאפריקה, והציורים העתיקים מצביעים על האפשרות שהמקור ההיסטורי של האבטיח המודרני הוא בצפון מזרח היבשת, באזור הנילוס במצרים. אך האם זה אכן המצב?

הציורים שנמצאו על הקברים הם העדויות העתיקות ביותר לפרי האבטיח ומלבדם לא נמצאו עד כה ראיות משמעיות שמעידות מאין בדיוק הוא הגיע. לכן לא ברור אם המצרים הקדמונים היו אלה שטיפחו את הפרי המתוק מזן הבר שלו, או שמא מקור הפרי הוא במקום אחר. בכל זאת אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה בעולם, ובהחלט ייתכן שהמצרים ייבאו אבטיחים מחוץ לארצם, ולא גידלו או השביחו אותם בעצמם.

כדי לענות על השאלה הזאת ערכה קבוצת מחקר מאוניברסיטת שפילד באנגליה סדרה של בדיקות גנטיות בניסיון לזהות קרובי משפחה עתיקים של האבטיח. במאמר חדש שפרסמו בכתב העת המדעי PNAS, הם מציגים ראיות לכך שאבות אבותיו של האבטיח הם בכלל סודנים.

אילן יוחסין

האבטיח הוא פרי ממשפחת הדלועיים, שכוללת גם את הדלעת, המלפפון והמֶלון. בתוך המשפחה הזאת, האבטיח שייך לסוג ציטרולוס (Citrullus). החוקרים בחנו שבעה מינים של פירות וירקות ממשפחת הדלועיים, ביניהם מֶלון ודלעת, ובחנו מי מביניהם הוא הקרוב ביותר לאבטיח מבחינה גנטית.

החוקרים ריצפו את הגנום של המינים, כלומר קבעו את רצפי ה-DNA שלהם, וכך התחקו אחרי אחר הדמיון והשונות הגנטיים בין המינים ולמדו על ההתפתחות האבולוציונית של כל מין. מבין הצמחים שנבדקו, המֶלון הקורדופני (Kordofan melon), הגדל במחוז קורדופן במרכז סודן, היה הדומה ביותר מבחינה גנטית לאבטיח המתורבת שאנו מכירים היום.

החקלאים הקדומים בחרו להכליא את האבטיחים בעלי הציפה האדומה ביותר. אבטיחים ופירות אחרים מהמאה ה-17, בציור של הצייר ההולנדי Albert Eckhout | ויקיפדיה

כיוון שהחומר התורשתי של כל יצור משפיע רבות על תכונותיו, אין פלא שהמֶלון הקורדופני דומה לאבטיח בפרטים רבים. כמו האבטיח גם הפרי שלו הוא עגול, גדול, ירוק ומפוספס. בנוסף, בניגוד למינים אחרים של דלועיים, המֶלון הקורדופני מתוק כמו האבטיח. לפי ממצאי הריצוף הגנטי, המתיקות של שניהם נובעת ממוטציה טבעית בגֵן שאחראי על יצירת תרכובות בעלות טעם מריר שנקראות קוקורביטצינים (Cucurbitacins). החוקרים משערים שהמוטציה קרתה לפני שהאבטיחים תורבתו, וסבורים שחקלאים קדומים בסודן בחרו את את המֶלון הקורדופני בזכות מתיקותו, ותרבתו אותו עד שהפך עם השנים לאבטיח המודרני.

למרות הדמיון הרב במראה ובטעם, קיים הבדל אחד משמעותי בין שני הפירות. ציפת האבטיח, כלומר החלק הבשרני של הפרי, היא אדומה ואילו למֶלון הקורדופני יש ציפה לבנה. החוקרים חושדים שההבדל הזה נובע מחקלאות בררנית של החקלאים הקדומים, שהעדיפו לטפח את הפירות בעלי הציפה האדומה.

המחקר החדש חשף נדבך שלא היה ידוע עד כה בהיסטוריה ואבולוציה של כמה ממיני הפירות האהובים עלינו. בנוסף, הזיהוי של קרבת המשפחה בין המֶלון הקורדופני לאבטיח המודרני פותח פתח להכלאות חדשות בין המינים, שיוכלו ליצור זני אבטיח משופרים ואולי גם עמידים למחלות הפוגעות ביבולים.