חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית הודיעה כי פיתחה חיסון המבוסס על החומר הגנטי של הנגיף. ניסויים ראשונים בבני אדם צפויים להתחיל בחודש אפריל

שבועות מעטים לאחר הדיווח הראשון על התפרצות מחלת COVID-19 בווהאן שבסין נקבע הרצף הגנטי של הנגיף הגורם לה, נגיף קורונה שקיבל לאחרונה את השם SARS-CoV-2. הרצף פורסם במאגרי מידע פתוחים וכך איפשר לחברות מסחריות לנסות לפתח טיפולים וחיסונים נגד הנגיף בלי צורך לגדל אותו במעבדה או להשיג דגימות שלו.

עתה, 42 יום בלבד מאז קביעת רצף הגנום, הודיעה חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית Moderna (מודרנה) על השלמת פיתוחו של חיסון אפשרי ראשון נגד הנגיף. החיסון נשלח אל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות של ארצות הברית (NIAID), שהוא חלק ממכוני הבריאות הלאומיים של האמריקאיים (NIH), לצורך בקרה ותחילת ניסוי קליני ראשון בבני אדם.

אנתוני פאוצ'י (Fauci), ראש ה-NIAID, אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל כי הניסוי, שיכלול עד 25 מתנדבים בריאים, צפוי להתחיל בחודש אפריל ולהסתיים ביולי או באוגוסט. מטרתו לבדוק את בטיחות החיסון ואת התנאים הדרושים כדי שהוא יעורר תגובה חיסונית בבני אדם. אם הניסוי יסתיים בהצלחה ידרשו ניסויים קליניים נוספים, על מספר גדול בהרבה של נבדקים, כדי לבדוק אם הוא אכן מגן מפני הידבקות בנגיף הקורונה החדש או מפני המחלה שהוא גורם. בתרחיש האופטימי ביותר החיסון יהיה מוכן לשימוש רק בשנה הבאה, וגם אז ה-NIAID וחברת מודרנה לא יוכלו לייצר כמות גדולה של מנות חיסון. לשם כך הם זקוקים לחברת תרופות גדולה שתייצר את החיסונים, לדברי פאוצ'י יהיה מאתגר למצוא חברה שתסכים לכך.

המטרה: החלבון שמאפשר לנגיף לחדור לתאים. איור של נגיף קורונה, ה-Spikes צבועים בכחול | מקור: Science Photo Library
המטרה: החלבון שמאפשר לנגיף לחדור לתאים. איור של נגיף קורונה, ה-Spikes צבועים בכחול | מקור: Science Photo Library

החיסון שפיתחה החברה, ומכונה בינתיים "mRNA-1273", מבוסס על חלק מהקוד הגנטי של הנגיף עצמו המשמש כמולקולת RNA שליח, או mRNA. מולקולה זו מורכבת מחומר גנטי הדומה ל-DNA ומכילה את הקוד שאומר לתאים אילו חלבונים לייצר. במקרה של ה-RNA השליח של מודרנה, החלבון המיוצר הוא חלבון של נגיף הקורונה הקרוי Spike, שבעזרתו חודר הנגיף לתאים שהוא מדביק.

ה-RNA השליח שבחיסון יגרום לתאי המחוסנים לייצר חלבונים שדומים לאלו של SARS-CoV-2. התאים יציגו את החלבונים האלו לתאי מערכת החיסון ויעוררו תגובה חיסונית חזקה, המחקה את התגובה הטבעית לנגיף. כך, אם הגוף יפגוש את נגיף הקורונה האמיתי מערכת החיסון תזהה אותו מיד ותמנע מחלה.

ייצור חיסוני RNA מקצר מאוד את הזמן לפיתוח חיסונים, בין השאר משום שאינו מצריך גידול של הנגיף השלם בתרביות תאים. עם זאת עד היום אף חיסון כזה לא אושר לשימוש בבני אדם. אך גם אם mRNA-1273 ייכשל, ישנן עוד דרכים לפתח חיסונים וחברות נוספות עובדות על פיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה החדש.

6 תגובות

  • מירי

    נועם. לא מספיק ברור איזה תאים

    נועם. לא מספיק ברור איזה תאים ייצרו את החלבון? כל התאים שאליהם יחדור הרנא 1237
    ולמה שהם יציגו? יכול אולי לפרט יותר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    התאים באזור שאליהם יוזרק החיסון

    אלה כל התאים שאליהם יחדור בהצלחה mRNA-1273, ובמיוחד בתאים שמציגים חומרים זרים לתאי מערכת החיסון

  • יעל

    זה לא מסוכן?

    שהרי אין כאן סלקציה וכל תא שיחדור אליו רנא יציג את החלבון של הנגיף.
    אולי תהיה גם תגובה של מערכת החיסון נגד התאים הללו ? למשל תגובה ציטוטוקסית

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנעם לויתן

    לא מסוכן מאחר שההשפעה מקומית

    סביר למדי שמערכת החיסון תפעל נגד מספר התאים המועט שמבטא את החלבונים, מאחר שמבחינתה התאים נדבקו בנגיף. בזכות תגובה זו חיסונים מסוג זה אמורים לעורר זיכרון חיסוני של שתי זרועות מערכת החיסון הנרכשת: התאית וההומוראלית (נוגדנים).

  • אור

    מה לגבי כל התרופות והחיסונים

    מה לגבי כל התרופות והחיסונים הניסוניין שפותחו?
    לא מעדכנים בחדשות של הניסויים

  • אנונימי

    Nurit

    We are the champion my friend of the world