מה יודעים על הנגיף הבריטי?

ממשלת בריטניה הודיעה ביום שבת על הטלת סגר מחמיר על לונדון וסביבותיה בשל החשש מהתפשטות וריאנט חדש של נגיף הקורונה. חוקרים בריטים פרסמו באתר המרכז לחיזוי מתמטי של מחלות מדבקות מאמר שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים, ובו הם מציגים מודל מתמטי של התפשטות הווריאנט החדש מאז נובמבר 2020. להערכתם, הווריאנט החדש מדבק בכ-56 אחוזים יותר מאשר הווריאנטים האחרים של נגיף הקורונה. הנגיף הזה, המכונה בינתיים  B.1.1.7, התגלה בריצוף גנטי של דגימות מחולים. הוא מכיל מספר רב מהרגיל של מוטציות, כולל שמונה מוטציות בחלבון הסְפַּייְק – חלבון ה"כתר" של הנגיף שבאמצעותו הוא מצליח לחדור לתאים. לפי ראיון של  כתב "הארץ" אסף רונאל עם הווירולוגית עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב, חלק מהמוטציות הללו הופיעו בווריאנטים של הנגיף במקומות אחרים בעולם, כמו למשל בגרסאות של הנגיף שבודדו מחורפנים בדנמרק. לדברי הפילוגנטיקאית אמה הודקרופט, מוטציה אחרת הופיעה בגרסה של הנגיף שבודדה מדרום אפריקה, אך בינתיים לא נראה שהיא התפשטה למקומות אחרים. לפי הודקרופט, שעוקבת אחרי התפשטות המוטציות של הנגיף ברחבי העולם במסגרת פרויקט NextStrain, הגרסה הבריטית נמצאת באנגליה, בוויילס ובסקוטלנד, אך לא בצפון אירלנד. בנוסף, היא נמצאה בדגימות אחדות בדנמרק ובאוסטרליה, והן ככל הנראה יובאו לשם מאנגליה. קצב ההתפשטות של הווריאנט החדש מעיד – כנראה – על יכולת הדבקה טובה יותר של הנגיף. אכן, אחת המוטציות בחלבון הספייק – החלפה של חומצת אמינו מספר 501 מאספרגין לטירוזין (N501Y) – נחקרה בעכברים בעבר, ונמצא שהיא מאפשרת קישור טוב יותר של הנגיף לקולטן ולכן הדבקה טובה יותר. עם זאת, חוקרים מאוניברסיטת הווארד בוושינגטון פרסמו בכתב העת Briefings in Bioinformatics ניתוח של השפעת מוטציות שונות על הקישור של חלבון הספייק לקולטן ומצאו שדווקא המוטציה שנמצאת בווריאנט N501Y אמורה לגרום לקישור החלש ביותר. כדאי לציין שאותה מוטציה קיימת גם בגירסה הדרום-אפריקאית של הנגיף, שנראה כי היא פחות מדבקת, ולכן משערים שהשילוב של המוטציות, לדוגמה השילוב עם המוטציה שמוחקת את חומצות האמינו היסטידין ו-ואלין במיקום 69-70 בחלבון, הוא שמעלה את קצב ההדבקה.

משערים ששילוב המוטציות משפיע על קצב ההדבקה. חלבון ה-Spike של נגיף הקורונה | הדמיה: DESIGN CELLS / SCIENCE PHOTO LIBRARY

המוטציות והחיסונים

כרגע עוד אין מידע אם הגרסה החדשה משפיעה על חומרת המחלה. אחת המוטציות של הווריאנט החדש  היא בגן לחלבון ORF8 ומונעת את הייצור של החלבון הזה. חשיבותו של החלבון לנגיף לא ברורה עדיין, אך גירסה של הנגיף עם מוטציה אחרת שגורמת לחסר באותו החלבון תוארה בסינגפור בחודש מרץ השנה, וגרמה למחלה קלה יותר, זאת למרות שכמעט לא נראה הבדל בקצת ההתרבות של הנגיף בתרביות תאים. בשל ההצלחה של סינגפור בהשתלטות על המגפה, גירסה זו נכחדה כנראה. 

החשש העיקרי הוא לאו דווקא מכושר ההדבקה של הנגיף הזה, או אפילו מחומרת המחלה שהוא גורם, אלא מהאפשרות שהחיסונים לא יפגעו בו. החיסונים חושפים את מערכת החיסון של הגוף לחלבון הספייק של הנגיף בצורה מבוקרת, כך שהמערכת מייצרת נוגדנים ותאי זיכרון חיסוני על בסיס חלבון הספייק ומנטרלת את הנגיף. שני החיסונים שכבר אושרו לשימוש – של פייזר ושל מודרנה, כמו גם החיסון של אסטרה-זניקה והחיסון הישראלי שעדיין בניסויים קליניים – מבוססים על חלבון הספייק של אחת הגרסאות המוקדמות של הנגיף. החשש הוא כי שילוב המוטציות יגרום לכך שהנוגדנים המיוצרים בגוף בעקבות החיסון יזהו פחות טוב את חלבון הספייק של הווריאנט החדש. 

לדברי שטרן, הנוגדנים שמיוצרים בגוף בעקבות החיסון פועלים נגד כמה אזורים בחלבון, ולכן לא סביר שהחיסון לא יהיה יעיל כלל. עם זאת, ייתכן שהוא יהיה יעיל נגד הווריאנט הזה פחות ממה שפורסם בניסויים הקליניים של החיסונים. חשוב לציין שאותן טענות קיימות גם לגבי הנוגדנים של מי שחלה בקורונה והחלים, לכן בכל מקרה החיסון עדיף על פני המחלה. מכיוון שבבריטניה החלו כבר במבצע חיסונים נרחב, אפשר לשער שבשבועות הקרובים נוכל לדעת אם הגירסה החדשה של הנגיף מצליחה להתגבר על החיסון.

ייתכן שהנגיפים נוצרים אצל חולים בעלי דיכוי חיסוני. המחשה של מעבר גנים בין נגיפי קורונה | איור: RUSSELL KIGHTLEY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

היתרון של החיסונים החדשים 

חברת מודרנה הודיעה שהיא כבר ערכה בעבר בדיקות של החיסון מול וריאנטים שונים של הנגיף ולא היה הבדל בתגובה החיסונית, לכן היא צופה שהחיסון יהיה יעיל באותה מידה גם לוuריאנט B.1.1.7. החברה תערוך ניסויים עם הווריאנט החדש בשבועות הקרובים. חברות אחרות ודאי יחלו בבדיקות כאלה בקרוב, אם טרם עשו זאת. היתרון של חיסוני ה-RNA הוא בכך שאפשר לשלב את הגֵן החדש בחיסון בקלות ובמהירות, בלי לשנות אף אחד משלבי הכנת החיסון או להשפיע על בקרת האיכות. תיאורטית, אפשר גם לייצר קוקטייל RNA לשלל הגירסאות של הנגיף.

המקור למוטציה החדשה אינו ידוע, אך החוקרים שכתבו את הדו"ח על הווריאנט B.1.1.7 משערים שמקרים כאלה מגיעים מחולים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת עקב מחלה או טיפול רפואי (למשל אחרי השתלת איברים). במקרים כאלה הנגיף מתרבה בגוף החולה במשך שבועות ארוכים וצובר מוטציות רבות. לכן חשוב להגן על חולים אלה באמצעות מסכה, ריחוק חברתי וכמובן חיסון של כל האנשים הסובבים אותם.