מגפת העטלפים
ותמותת התינוקות

מה הקשר בין אוכלוסיית העטלפים לתמותת תינוקות? לכאורה לא אמור להיות. אבל מחקר נתונים שעשה כלכלן ישראלי-אמריקאי מצביע על קשר אפשרי ומדאיג בין מחלה הפוגעת בעטלפים בטבע לעלייה בתמותת תינוקות בארצות הברית, וממחיש שוב עד כמה לפגיעה במארג הסביבתי עלולות להיות השפעות עמוקות ובלתי צפויות.

תפקיד חשוב בהדברה ביולוגית. עטלף נשפון צד עש:

פטרייה קטלנית

בשנת 2006 החלה להתפשט במדינת ניו יורק בארצות הברית מחלת "תסמונת האף הלבן", שקיבלה את שמה בשל נגעים לבנים המופיעים על האף ועל קרומי הכנף של עטלפים נגועים. הגורם למחלה היא הפטרייה Pseudogymnoascus destructans, שתוקפת את תאי האפידרמיס באף, גורמת לעטלפים לקשיי נשימה, פוגעת ביכולת שלהם לשרוד את תרדמת החורף, ובסופו של דבר מובילה במקרים רבים למותם. היא גם יוצרת חורים בקרומי הכנף, מה שעלול לפגוע ביכולת התעופה של העטלף ובאפשרותו לאסוף מזון, מה שמפחית עוד את סיכויי הישרדותו. 

הפטרייה הגיעה ככל הנראה באמצעות האדם מאירופה, שם היא נפוצה בקרב עטלפים אך אינה גורמת למחלה בזכות אבולוציה ממושכת שלהם עמה. בצפון אמריקה, לעומת זאת, היא מתפשטת במהירות רבה, ועושה שמות באוכלוסיות עטלפים. תוך עשור בלבד היא התפשטה על פני מחצית שטחה של ארצות הברית ובאזורים נרחבים בקנדה, קטלה מיליונים רבים של עטלפים ומומחים חוששים מפני הכחדה מקומית של כמה מינים.

קטלה מיליוני עטלפים באמריקה הצפונית. עטלף נשפון חום נגוע בתסמונת האף הלבן | צילום: Ryan von Linden/New York Department of Environmental Conservation

פטרייה יקרה

תסמונת האף הלבן אינה מועברת לבני אדם ואינה פוגעת בהם או מסכנת אותם. ואולם, יש לה השפעות אחרות על רווחת האדם. רוב מיני העטלפים ניזונים מחרקים, ולכן הם ממלאים תפקיד חשוב בהדברה ביולוגית של חרקים מזיקים לחקלאות. התפקיד הזה כה מרכזי, שערכו הכלכלי נאמד ב-4-3 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית. הערך הזה מגיע מהפחתת הנזק לגידולים, אבל גם מתועלת עקיפה כמו הפחתת הצורך בשימוש בחומרי הדברה נגד החרקים, וצמצום הפגיעה בסביבה בזכות זה.

קשה מאוד להעריך את החשיבות הכלכלית של העטלפים, בגלל המשתנים הרבים שמעורבים במערכת החקלאית, שם גורמים רבים יכולים להשפיע על החלטת חקלאים אם לרסס את השדות, וכמה. איל פרנק (Frank), ד"ר לכלכלת סביבה בבית הספר למדיניות ציבורית של אוניברסיטת שיקגו, נתקל לראשונה במידע על מגפת העטלפים ב-2014, כשעדיין היה סטודנט לדוקטורט בכלכלה וסביבה באוניברסיטת קולומביה. "הכרתי קודם את החשיבות האקולוגית של העטלפים ושמעתי על תחזיות קודרות מה עלול לקרות למערכות אקולוגיות בלעדיהם. הבנתי שיש פה מערכת ניסוי שאנו לא יכולים לעשות בעצמנו, אבל מחלת העטלפים, שפוגעת באופן קשה ומהיר באוכלוסיות שלמות, יכולה להיות קירוב טוב לניסוי מבוקר", הוא סיפר לאתר מכון דוידסון. במשך השנים ניתח פרנק נתונים מ-1,185 מחוזות בארצות הברית. 245 מהם נפגעו מתסמונת האף הלבן, שהתפשטה בהם וקטלה עטלפים בהמוניהם, והאחרים שימשו קבוצת ביקורת.

במאמר בכתב העת Science, פרנק מדווח כי בשנה הראשונה לאחר הפגיעה באוכלוסיית העטלפים, בהעדר הריסון הטבעי של אוכלוסיות החרקים המזיקים, השתמשו החקלאים בקילוגרם אחד יותר בממוצע של חומרי הדברה לכל קילומטר רבוע של שטח חקלאי, בהשוואה למחוזות שהעטלפים לא ניזוקו בהם. חמש שנים לאחר הדבקת העטלפים במגפה, ההבדל במינון כבר עלה לשני קילוגרמים לקמ"ר, ובסך הכל הגדלה ממוצעת של 31 אחוזים בשימוש בחומרי הדברה. בסיכום כללי הוא אומד את הנזק הכלכלי הישיר לחקלאים ממגפת האף הלבן בכ-27 מיליארד דולר בשנים 2017-2006, בעיקר בשל עלויות ההדברה הנוספת.

חקלאים השתמשו ב-31 אחוז יותר חומרי הדברה נגד חרקים. מטוס מרסס שדה במדינת וושינגטון | צילום: Carolina K. Smith MD, Shutterstock

מִתְאָם וסיבתיות

לצד השימוש בחומרי הדברה, בחן פרנק את נתוני תמותת התינוקות. במחוזות שבהם נרשמה פגיעה קשה באוכלוסיית העטלפים לא נמצא שינוי בתמותת התינוקות בתאונות או ממעשי אלימות, אבל נרשמה עלייה ממוצעת של כמעט שמונה אחוזים בתמותה ממחלות או מומים מולדים, בהשוואה למחוזות שאוכלוסיית העטלפים שלהם לא נפגעה מהמגפה. על פי החישובים שלו מדובר בתמות עודפת של 1,334 תינוקות במחוזות שנפגעו מהמגפה עד שנת 2017.

הנתונים של פרנק מבוססים על מִתְאָם (קורלציה), והמחקר אינו מציג סיבתיות, כלומר מנגנון שמסביר ביולוגית כיצד חומרי ההדברה מעלים את תמותת התינוקות. בהעדר סיבתיות, קיימת אפשרות שגורם אחר אחראי לעלייה בתמותה, או לחלקה. יתכן, למשל, שהעדרם של העטלפים מעלה את שיעור התחלואה במחלות שחרקים מעבירים, או שריבוי חרקים מאביקים תורם להגדלת כמות האלרגנים באוויר. אף על פי כן, יש בהחלט סיבות טובות לחשוד שחשיפה מוגברת לחומרי הדברה פוגעת בבריאות ומסכנת הריונות או תינוקות, בין השאר לפי מחקרי מתאם נוספים, שמצאו עלייה בתמותת תינוקות בארצות הברית וגם בברזיל באזורים או בתקופות של שימוש מוגבר בחומרים כאלה. יש גם מחקרים שמסקנותיהם פחות חותכות, אך גם הם מצביעים על סיכון מוגבר למומים מולדים בחשיפה גבוהה לחומרי הדברה. עם זאת, במחקר של פרנק היבטים אחרים שקשורים בבריאות תינוקות, כמו למשל משקל הגוף בלידה, לא היו במתאם עם הפגיעה באוכלוסיית העטלפים.

לדעתו הממצאים מאפשרים פרשנות של קשר סיבתי. ד"ר איל פרנק | צילום: The Energy Policy Institute at the University of Chicago

מבחינת פרנק, הנתונים הרבים שהוא אסף מעידים בהחלט על קשר סיבתי. "לפחות מבחינת הכלכלנים, השילוב בין ההופעה הפתאומית יחסית של הפטרייה, העובדה שלפני הופעתה אין הבדל בתמותת התינוקות, ואין מגמה של עלייה בתמותה כזאת, והתפתחות העלייה בתמותה לאחר התפשטות המגפה במחוז מסוים, מאפשרת בהחלט פרשנות של קשר סיבתי", הוא מדגיש. "כשמנתחים את הנתונים על בסיס דו-שנתי, ולא שנתי, כפי שאני מציג בנספח של המאמר, גם רואים מובהקות סטטיסטית גבוהה  יותר".

גם באתר Vox שסיקר את המחקר מסכימים עם הפרשנות הכללית, וכותבים כי "אף על פי המחקר אינו מוכיח בוודאות שהירידה במספרי העטלפים גורמת לעלייה בשימוש בחומרי הדברה ובתמותת תינוקות, הוא שולל הרבה גורמים אחרים שיכולים להסביר את המגמה. פרנק גם מצא כי ככל שהפגיעה באוכלוסיית העטלפים הייתה קשה יותר – יותר עטלפים מתו, המחלה התפשטה ביותר מערות, או שעקומת התמותה היתה חדה יותר – כך עלה שיעור תמותת התינוקות". 

אפילו אם השימוש הגובר בחומרי הדברה אינו מסביר את העלייה בתמותת התינוקות, או מסביר רק את חלקה, יש די והותר ראיות שכדאי לצמצם אותו, כמו פגיעה בדבורי דבש ובחרקים מועילים אחרים, זיהום קרקע ומים, ותרומה להיווצרות חרקים עמידים.

המחקר מספק את "הראיות המשכנעות ביותר עד כה" להשפעות הכלכליות והבריאותיות של פגיעה ניכרת באוכלוסיית חיות בר, אמר פול פרארו (Ferraro), חוקר קיימות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שלא היה מעורב במחקר עצמו. "זה קישור דרמטי, שיביא תשומת לב רבה", הוא הוסיף. עם זאת, יש גורמים אחרים שמסבכים את התמונה ואפשר שתרמו לעלייה בתמותה. "לא הייתי משנה את המדיניות הציבורית על סמך המחקר הזה לבדו".

מבחינת פרנק, הממצאים מדגישים את חשיבותה – גם הכלכלית – של ההדברה הביולוגית, במקרה זה באמצעות עטלפים. "אוכלוסיות העטלפים חוו אירועי תמותה משמעותיים, במקרים רבים של קרוב ל-100 אחוזים, וזה ממש היה כיבוי של מתג ההדברה הביולוגית. כשמאבדים אותה אנו נאלצים להשתמש בחומרי הדברה סינתטיים, ויש לזה מחיר מדאיג", הוא מסכם. "באופן כללי, המחקר מלמד אותנו על החשיבות של אינטראקציות בין מינים לשמירה על היציבות של מערכות אקולוגיות. וכשהמערכת יוצאת מיציבות, יש לזה השלכה גם על בני האדם".