לפני כחצי שנה דיווחו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב על מציאת מאובן, שלדעתם מייצג טיפוס חדש של אדם קדמון, שלא היה מוכר למדע. כעת מתפרסמת תגובה של חוקרים מישראל שסבורים כי מדובר פשוט בניאנדרטל, מאוכלוסייה ידועה היטב

ביוני השנה התפרסמה ידיעה על תגלית יוצאת דופן: מאובנים של אדם קדום נמצאו בחפירות בשטח מפעל "נשר" הסמוך לרמלה. הם כללו חלק מגולגולת וחלק מלסת תחתונה, שנותרה בה שן שלמה אחת. לצידם נמצאו כלי צור רבים, וגם עצמות בעלי חיים שנשאו סימני חיתוך. הממצאים תוארכו לכ-120 אלף שנים לפני זמננו.

פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג, כולם ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הובילו את המחקר על המאובנים. יחד עם עמיתים מהארץ ומהעולם הם עשו סריקות תלת-ממדיות של חלקי הגולגולת והלסת, והשוו אותם למאובני אדם מהמין שלנו, הומו ספיינס, וממינים אחרים, כמו ניאנדרטלים והומו ארקטוס. כך הגיעו למסקנה שהאדם מנשר היה שונה גם מאלו וגם מאלו: אמנם היו לו מאפיינים של ניאנדרטלים, אבל גם כאלו שהתאימו יותר למין שלנו, או לקבוצות אחרות.

החוקרים שיערו שאותו אדם השתייך לאוכלוסייה קדומה, שהופיעה כבר לפני 400 אלף שנים וחיה במזרח התיכון ובדרום אירופה. ייתכן, הוסיפו, שמאוכלוסייה זו התפתחו הניאנדרטלים, "בני דודנו" שחיו באירופה ובאסיה עד לפני כ-40 אלף שנים. הם לא סיווגו את המאובן כמין נפרד במשפחת האדם, אלא כינו אותו "טיפוס מורפולוגי נשר רמלה".

משמאל לימין: שריג, מאי והרשקוביץ, מחזיקים את שבר הגולגולת והלסת שנמצאו באתר | אילן טיילר ואבי לוין, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב
הגיעו למסקנה שהאדם מנשר היה בעל מאפיינים גם של ניאנדרטלים וגם של קבוצות אחרות. משמאל לימין: שריג, מאי והרשקוביץ, מחזיקים את שבר הגולגולת והלסת שנמצאו באתר | אילן טיילר ואבי לוין, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב

טיפוס חדש או ניאנדרטל ישן?

כפי שקורה לעתים קרובות במדע, כבר כשהתגלית התפרסמה לראשונה לא כולם מיהרו לקבל את מסקנות החוקרים. חוקר המאובנים פיליפ רייטמיר (Rightmire) אמר לכתב העת Nature שהגולגולת נראית לו כשייכת ל"ניאנדרטל מוקדם, שנראה ארכאי למדי", כלומר בעל תכונות המאפיינות את הניאנדרטלים הקדומים יותר, אבל עדיין ניאנדרטל. אחרים טענו שהמאובן קרוב מדי לימינו בשביל לייצג את האוכלוסייה ממנה התפתחו הניאנדרטלים.

ביקורת מפורטת הרבה יותר הגיעה בתחילת החודש, בדמות מאמר בכתב העת Science שהציג ניתוח שונה של המאובנים. הניתוח הזה הוביל את החוקרים שעשו אותו למסקנה שהמאובן הוא "פשוט ניאנדרטל", ולא יותר מכך. הביקורת הזו מגיעה ממש מתוך הבית: על המאמר חתומים פרופ' יואל רק, מהחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וד"ר אסף מרום מהמחלקה לאנטומיה בפקולטה לרפואה של הטכניון.

רק ומרום התמקדו בעצם הלסת, והשוו אותה לעשרים עצמות ניאנדרטלים, ל-141 עצמות של הומו ספיינס וגם לעצם אחת של הומו ארקטוס, מין מוקדם יותר במשפחת האדם. "הניתוח שלנו מספק ראיות לכך שמאובן נשר-רמלה צריך להיות מסווג פשוט כניאנדרטל רגיל", סיכמו את מאמרם.

"הניאנדרטלים ייחודיים מאוד, אם אני מוצא שן אני יודע שזה ניאנדרטל", הוסיף רק בראיון לעיתון "הארץ". "מערכת הלעיסה שמצאו ברמלה אופיינית מאוד ואפשר להראות את זה בקלות בכמה מדידות [...] זה ניאנדרטל ורק ניאנדרטל".

פרופסור יואל רק | ויקיפדיה, צחי לרנר
"הניאנדרטלים ייחודיים מאוד, אם אני מוצא שן אני יודע שזה ניאנדרטל". פרופסור יואל רק | ויקיפדיה, צחי לרנר

"לא לקחו בחשבון את המורכבות"

הרשקוביץ ועמיתיו לא השאירו את הטענות ללא מענה. באותו גיליון של Science הם פרסמו את תגובתם, בה פירטו את הכשלים שנפלו, לדעתם, במאמר של רק ומרום. ביניהם היו ההתמקדות בלסת תוך התעלמות כמעט מוחלטת משבר הגולגולת שנמצא איתה, השימוש במספר קטן של תכונות אנטומיות של הלסת, שש בלבד, כבסיס להשוואה, ועוד. אך הטענה העיקרית של הרשקוביץ ועמיתיו היא שרק ומרום מסתכלים על הממצאים מתוך נקודת מבט בינארית: או שהמאובן שייך לניאנדרטלים, או למין שלנו, הומו ספיינס. "הרזולוציה של המחקר שלנו הרבה יותר גבוהה", אמר הרשקוביץ ל"הארץ", ומתחשבת אפשרות לקיום אוכלוסיות שאינן משתייכות לאף אחת מהקבוצות.

אין כל ספק, כותבים החוקרים בתגובתם, שאדם נשר רמלה אכן היה קרוב לניאנדרטלים, וחלק איתם חלק מהתכונות שלו. אך רק ומרום "פירשו את הממצאים שלהם בצורה שמרנית, מבלי לקחת בחשבון את כל הנתונים הקיימים, ובמיוחד את המורכבות של ההיסטוריה האנושית".

אז מי בדיוק היה, בסופו של דבר, אותו אדם נשר רמלה? לאיזה אוכלוסייה השתייך, ועד כמה היה קרוב לניאנדרטלים? לנו אין את הכלים לענות על כך. כמו במחלוקות מדעיות אחרות, בסופו של דבר תשפוט הקהילה המדעית, אם בעזרת תגליות נוספות מהאזור או ניתוח של הממצאים הקיימים.