מדענים פיתחו נוגדנים שמסוגלים להיקשר טוב יותר לתאי מערכת החיסון, וכך לעורר תגובה חזקה יותר נגד סרטן

נוגדנים הם מולקולות של מערכת החיסון שתפקידן לזהות פולשים ולהוביל להשמדתם. לנוגדנים הטבעיים המיוצרים בגוף יש שתי זרועות, שמזהות את אותה מולקולת מטרה ולכן כל נוגדן מזהיר את מערכת החיסון מפני גורם עוין אחד ויחיד. כעת פיתחו חוקרים נוגדנים תלת-כיווניים, שמזהים שלוש מולקולות שונות. בבדיקות על חיות מעבדה הם עוררו תגובה חיסונית חזקה יותר נגד תאים סרטניים.

נוגדנים הם חלבונים שצורתם דומה לאות Y – בסיס שממנו יוצאות שתי זרועות. בכל זרוע יש אזור שמזהה באופן ייחודי אנטיגן אחד – מולקולה שמופיעה על גבי פולש ספציפי, למשל חלבון מעטפת של נגיף. בעקבות זאת מופעלים תאים של מערכת החיסון, כגון מערכת המשלים ותאי T, שתפקידם להשמיד את הפולש.

הנוגדנים מיוצרים בגוף באופן טבעי על ידי תאי B של מערכת החיסון. אולם אפשר גם לייצר אותם באופן מלאכותי – לדוגמה על ידי גידול תאי B המייצרים את הנוגדן הרצוי בתרבית. דרך נוספת היא להכניס לתאי B גֵן שמכיל את המידע הדרוש לייצור הנוגדן הרצוי. כך מיוצרות למשל תרופות אימונותרפיות המבוססות על נוגדנים, כמו הרצפטין, קיטרודה או אלמטוזומאב.

נוגדן תלת-כיווני

לפני כמה שנים פותחה תרופה אנטי-סרטנית בשם בְּלִינְטוּמוֹמָאבּ. התרופה הייתה נוגדן דו-כיווני, שמזהה בצד אחד חלבון שמופיע על דופן התא הסרטני ובצד השני חלבון שמופיע על גבי תאי T. כך הנוגדן מקרב את תא ה-T אל התא הסרטני ומייעל את תהליך הזיהוי וההשמדה של התאים הממאירים. הבעיה היא שנוסף על הפעלת תאי ה-T הנוגדן מפעיל גם מנגנון אחר שעשוי להוביל למותם.

כדי למנוע השמדה לא רצויה של תאי T, חוקרים מחברת סאנופי (Sanofi) בארצות הברית פיתחו נוגדן תלת-כיווני, שנקשר בזרוע אחת לחלבון שמופיע על תאים סרטניים ובאחרות לשני חלבונים שונים על תאי T. המחקר שלהם פורסם בכתב העת Nature cancer.

נקשר בזרוע אחת לחלבון של תא T, ובשתיים אחרות לחלבונים על התא הסרטני. הנוגדן התלת-כיווני | איור: מריה גורוחובסקי
נקשר בזרוע אחת לחלבון של תא T, ובשתיים אחרות לחלבונים על התא הסרטני. הנוגדן התלת-כיווני | איור: מריה גורוחובסקי

החוקרים יצרו תרביות של תאי T ותאי מיאלומה – סוג של סרטן דם – ובדקו בהן את פעילות הנוגדן החדש בהשוואה לתרופה האימונותרפית דרטומומאב. נמצא שבעוד דרטומומאב הביאה להרג של לא יותר מ-20 אחוז מתאי הסרטן, פעילות הנוגדן התלת-כיווני השמידה 80-60 אחוז מהם. כמו כן, כמות הנוגדן הדרושה לכך היתה נמוכה באופן משמעותי מהדרטומומאב, פי מאה לפחות. אם לא די בזה, הנוגדן התלת-כיווני הביא להתרבות של תאי זיכרון חיסוני בתרבית – וגם בגופם של קופי אדם. הניסויים על קופי האדם סייעו גם להראות שהתרופה כנראה בטוחה לשימוש, שכן הם לא סבלו מאחת הסכנות של טיפול אימונותרפי – תסמונת שחרור ציטוקינים, שעלולה להוביל לקריסת מערכות ולמוות.

לבסוף, החוקרים השוו את פעילות הנוגדן התלת-כיווני בהרג תאי סרטן אצל עכברים, לעומת נוגדן דו-כיווני שמזהה רק חלבון אחד של תאי T. נמצא כי בעוד שהסרטן של החיות שטופלו בנוגדן הדו-כיווני שגשג, כמו אצל אלה שלא קיבלו שום טיפול, הנוגדן התלת-כיווני גרם להרג של רוב התאים הממאירים.

בעקבות הממצאים המעודדים, החוקרים מציעים להתקדם לניסויים בבני אדם. אם הניסויים האלה יצליחו, הם יעודדו פיתוח נוגדנים רב-כיווניים לטיפול בסוגי סרטן נוספים. לפני כמה שנים כבר פותח נוגדן שמזהה שלושה אנטיגנים שונים, כטיפול נגד נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס. הפוטנציאל הטמון בנוגדנים מרובי-אנטיגנים הוא רב, ויש לקוות שיימצאו להם שימושים רבים נוספים.

תגובה אחת

  • יעקב

    שאלה

    https://youtu.be/bMD8fQuX1N4
    השמח לשמוע את דעתכם על הסרטון.
    הבעיה המרכזית שלי עם הסרטון זה שגם אם הוא נכון מתמטית, אני לא בטוח שזה קשה להשיג תוצאה כזו.