מחקר מצא שהשיבה לעבודה לאחר גיל הפרישה מסייעת לעכב את ההידרדרות הקוגניטיבית המתלווה לזִקנה

לעיתים, במהלך יום עבודה מעיק, אנו מוצאים את עצמנו מהרהרים בפרישתנו העתידית והבלתי נמנעת מהעבודה. אך בעודנו חושבים על הפנסיה ומתכננים את התחביבים שנרכוש, את הטיולים שנחווה ואת הזמן שיתפנה לבילויים משפחתיים, כדאי שנזכור שלעבודה יש גם תרומה ליכולותינו השכליות. 

עולם העבודה בתקופתנו הוא דינמי. אנשים רבים מחליפים עבודות ומקצועות, ומספיקים לפתח קריירה שנייה ואף שלישית במהלך חייהם. בנוסף, אנשים רבים שפרשו לגמלאות, חוזרים לשוק העבודה. מחקר מצא שעבודה בגיל 65 ומעלה – במיוחד בתפקידים מאתגרים מבחינה מנטלית, שמצריכים חשיבה ויצירתיות – מפחיתה את ההידרדרות הקוגניטיבית וכך תורמת לבריאותם של בני הגיל השלישי. חשוב למנוע – או לפחות לעכב – את ההידרדרות הקוגניטיבית שמאפיינת גיל מבוגר, כי היא פוגעת באיכות החיים של הלוקים בה ומהווה נטל כלכלי על מערכת הבריאות ועל החברה. עד כמה ההשתתפות בשוק העבודה משפיעה על התפקוד הקוגניטיבי? מחקר האוכלוסייה המבוגרת מסייע לנו להסיק מסקנות בנושא הזה.


רבים נשארים בשוק העבודה או שבים אליו לאחר גיל הפרישה. אישה בגיל השלישי עוסקת בצורפות | Laura Beach, Shutterstock

כשמגיע הזמן להפסיק לעבוד

במחקר חדש שנערך בלוקסמבורג, חוקרים ביקשו לבדוק איך משפיעה העבודה בכלל, והחזרה לעבודה אחרי היציאה לפנסיה בפרט, על ההידרדרות הקוגניטיבית של מבוגרים. החוקרים ניתחו שני מאגרי נתונים מארצות הברית ומקוריאה הדרומית והשוו בין הנחקרים משתי המדינות האלה, שתרבויותיהן שונות זו מזו. מאגר הנתונים מקוריאה הדרומית הכיל מידע על כעשרת אלפים נבדקים בני 45 ומעלה משנת 2006 עד 2020, והמאגר האמריקאי כלל מידע על מעל 43 אלף נבדקים בני 51 ומעלה משנת 2006 עד 2018. החוקרים בחנו את נתוני ההעסקה של הנבדקים לצד תיעוד של ביצועיהם במטלות שנועדו לבדוק את יכולתם הקוגניטיבית.

הניתוח מצא שליציאה משוק העבודה הייתה השפעה שלילית על מצבם הקוגניטיבי של הנבדקים בשתי המדינות. עם זאת, בקוריאה הדרומית נמצא שיפור במצבם הקוגניטיבי של השבים לשוק העבודה, תופעה שלא ניכרה בקרב משתתפי המחקר האמריקאים ששבו לעבוד. ייתכן שההבדל הזה משקף את ההבדלים התרבותיים שבין המדינות.

המחקר מעלה את סוגיית ההתמודדות עם הידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר. העיסוק בעבודה מאתגרת מסייע לשמר את היכולת הקוגניטיבית, ומהממצאים עולה הצורך להמשיך לאתגר את עצמנו כל עוד אפשר.


המחקר, שבדק אוכלוסיות משתי מדינות, גילה שבשתיהן ליציאה משוק העבודה הייתה השפעה שלילית על מצבם הקוגניטיבי של הנבדקים. אישה מבוגרת עובדת במשרד | Julia Zavalishina, Shutterstock

חרוצים לעת זקנה

ומה בישראל? רבים מחכים בכיליון עיניים ליום שבו יוכלו לפרוש, אך גיל הפרישה בישראל הוא 67 לגברים ו-65-60 לנשים – עלייה קלה מאז הוגדר בחוק בשנת 1987 גיל הפרישה המקורי, 65 לגברים ו-60 לנשים. מבוגרים רבים בישראל משתתפים בשוק העבודה. ב-2019, כ-19 אחוזים מבני ה-65 ומעלה היו חלק מכוח העבודה בישראל, בעוד שבמדינות אירופה בני הגילים האלה היו פחות משישה אחוזים מכוח העבודה. גם בישראל העבודה בגיל מתקדם מועילה לעוסקים בה, אך עדיין לא ברור איך ועד כמה – נושא שראוי שייחקר בעתיד.

בינתיים חשוב לזכור שבגיל מבוגר, גם בלי לחזור לעבודה אפשר להישאר פעילים ולהשתתף בפעילויות מאתגרות כדי לשמור על המוח בריא ולהמשיך לתפקד ברמה גבוהה.

תגובה אחת

  • מנדי

    שתי הערות

    1. איך בדקו את כיוון הסיבתיות? אולי דווקא מצב קוגנטיבי טוב יותר הוא זה שגורם לעלייה בשיעור התעסוקה, ולא להיפך (וגם אלו שחזרו לעבוד, אולי קודם הרגישו שיפור קוגנטיבי ולכן חזרו).
    2. "ב-2019, כ-19 אחוזים מבני ה-65 ומעלה היו חלק מכוח העבודה בישראל, בעוד שבמדינות אירופה בני הגילים האלה היו פחות משישה אחוזים מכוח העבודה". השוואה לא רלוונטית, כי מדובר כאן על שני מדדים שהם לא זהים. בישראל מדובר על השיעור של העובדים מתוך אוכלוסיית המבוגרים, ובאירופה על שיעור העובדים המבוגרים מתוך כלל העובדים.