קרוב למאה מיליון דולר הוקצו למחקר מקיף שנועד לבדוק אם צריכת אלכוהול תורמת להתקפי לב ושבץ מוחי או מעכבת אותם – ובכל זאת הוא נגנז. הסיבה: חשיפת ההתערבות של תעשיית האלכוהול במימונו ובתכנונו

זה היה אמור להיות מחקר רחב היקף ולכלול כמעט 8,000 משתתפים ב-16 מקומות בעולם. המחקר, שעלותו נאמדה בכמאה מיליון דולר ותוכנן להימשך כעשר שנים, היה צפוי לענות על שאלה שמעניינת כמעט את כולנו – האם צריכה מתונה של אלכוהול תורמת לבריאותנו, או שמא היא גורמת יותר נזק מתועלת?

המחקר, שתכננו המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH), היה אמור לעקוב במשך שש שנים בממוצע אחר נבדקים בני 50 ומעלה בסיכון גבוה ללקות במחלת לב. מחציתם יתבקשו להימנע משתיית אלכוהול ומחציתם ישתו מנת אלכוהול אחת ביממה.

עד כה, כל המחקרים שהראו קשר בין אלכוהול ומחלות לב היו מחקרי מתאם מלבד, שיכלו להצביע על קשר סטטיסטי אבל לא על סיבתיות. מתאם בין שני משתנים קיים כשעלייה או ירידה של אחד מהם תואמת לעלייה או לירידה של השני. לדוגמה, קיים מתאם בין עישון ואלכוהוליזם, אך עישון אינו גורם לאלכוהוליזם אלא מדובר בשני סוגי התמכרות שעשויים להתפתח במקביל. כלומר מתאם לא בהכרח מעיד שמשתנה אחד גרם לשני, אלא יכולים להיות גורמים אחרים שמעורבים בתהליך.

מחקרים שנעשו עד כה על אלכוהול ומחלות לב לא הסבירו מה הגיע קודם – צריכת האלכוהול או הסיכון ללקות במחלת לב. המחקר הנוכחי היה אמור להיות ניסיון ראשון לקבוע באופן ברור אם צריכת אלכוהול יומית מתונה אכן מפחיתה את הסיכון ללקות בהתקף לב או אירוע מוחי, או לחלות בסוכרת.

האם מנת אלכוהול אחת ביום מסייעת ללב או מזיקה? נצטרך לחכות למחקר אחר כדי לגלות | צילום: Shutterstock
האם מנת אלכוהול אחת ביום מסייעת ללב או מזיקה? נצטרך לחכות למחקר אחר כדי לגלות | צילום: Shutterstock

אבל כאן הסיפור מסתבך. בחודש מרץ השנה פרסמה העיתונאית רוני רבין (Rabin) כתבה ב-New York Times שבה חשפה פרטים מטרידים. מתברר שלצורך גיוס המימון למחקר פנו המכונים הלאומיים לבריאות גם לחברות גדולות בתעשיית האלכוהול העולמית. במפגשים האלה הסכימו היצרניות לממן כמעט 70 אחוז מהעלות הכוללת של המחקר. כשהציגו את המחקר בפני הנהלות החברות טענו החוקרים כי ייתכן שהמסקנות יעידו שצריכה מתונה של אלכוהול אינה מסכנת את הבריאות ואף תורמת לה.

מעבר לכך, קנת מוקאמל (Mukamal) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, שמוּנה לעמוד בראש המחקר, פרסם בעבר מאמרים התומכים בצריכת אלכוהול מתונה. עלתה האפשרות שמינויו לתפקיד הגדיל את הסבירות שמסקנות המחקר יתמכו בצריכת אלכוהול וכך יחזקו את תעשיית המשקאות החריפים.

רבין גילתה את המידע הזה בראיונות  שערכה עם דמויות בולטות ב-NIH ובתעשיית המשקאות החריפים. בנוסף היא נחשפה לתכתובות מייל בין נציגי ה-NIH לאנשי תעשיית האלכוהול, שאליהן הגיעה מתוקף חוק חופש המידע, המחייב את רשויות הממשל בארצות הברית לחשוף לציבור כל מסמך שאינו מסכן אינטרסים חיוניים. שלושה חודשים אחרי פרסום הכתבה, ביוני 2018, פורסם כי ה-NIH החליט לסגור את המחקר מחשש שמקורות המימון מתעשיית האלכוהול עלולים להכניס את החוקרים למצב של ניגוד עניינים.

במדע חשוב מאוד שפעילות החוקרים ותוצאות המחקר לא יושפעו בשום צורה מגורמים חיצוניים, כדי למנוע הטיות וחוסר אמינות. מסיבה זו כתבי עת מדעיים רבים נוהגים לדרוש מחוקרים שמגישים להם מאמרים לחשוף כל ניגוד עניינים שעלול להתגלות בנוגע לעבודתו. מצב כזה אכן עלול להיווצר עקב מקורות המימון של המחקר, כמו במקרה הנוכחי, או כשלחוקר יש קשר כלשהו לחברה פרטית שתושפע מפרסום התוצאות.

0 תגובות