ליקוי החמה האחרון?

ליקוי חמה הוא תופעה אסטרונומית מרהיבה: באמצע היום הירח מסתיר את השמש ומונע מאורה להגיע לכדור הארץ, וכך היום הופך ללילה למשך מספר דקות. התופעה הזאת מוכרת עוד מימי קדם ומוזכרת במקורות היסטוריים רבים. בני האדם מוקסמים ממנה גם בימינו, אולם ייתכן שבעתיד התופעה השמימית המרשימה הזו תאבד מקסמה או תחדל להתקיים באופן שאנו מכירים.

ליקוי חמה מתרחש כשהירח עובר בין השמש ובין כדור הארץ ומסתיר את אור השמש. עבור צופים מסוימים בכדור הארץ, הירח יסתיר את השמש כולה, תופעה המכונה ליקוי חמה מלא, ועבור אחרים הוא יסתיר רק חלקים ממנה – ליקוי חמה חלקי. כולנו יודעים שהשמש גדולה בהרבה מהירח, אולם היא גם רחוקה מאיתנו יותר, באותו היחס, וכך עבור צופים מכדור הארץ, הירח והשמש נראים באותו גודל. לכן, כשהירח מסתיר לנו את השמש, הוא מסתיר את כולה.

הירח מקיף את כדור הארץ במסלול שאינו מעגלי במדויק אלא אליפטי, ולכן לעיתים נוצרים ליקויי חמה שבהם הירח נראה קטן יותר מהשמש ומסתיר רק את מרכזה. תופעה זו נקראת ליקוי חמה טבעתי, כיוון שהחלק של השמש המקיף את הירח נראה כמו טבעת אור בשמיים.

באמצע היום הירח מסתיר את השמש כמעט לגמרי. תרשים של מיקומם של השמש, הירח וכדור הארץ בעת ליקוי חמה מלא | Gary Hincks / Science Photo Library

דרווין והאבולוציה של הירח

מאז היווצרות הירח של כדור הארץ, כוח הכבידה שלו משפיע על מפלס האוקיינוסים של כוכב הלכת שלנו. תנועת העלייה והירידה של מי האוקיינוסים, המכונה גאות ושפל, יוצרת חיכוך שמאט את סיבוב כדור הארץ. ועקב עקרון השימור של התנע הזוויתי - התנופה שיש לגוף הנמצא בתנועה סיבובית - אנרגיה קינטית הופכת לאנרגיה פוטנציאלית הגורמת לירח להתרחק.  ג'ורג' דרווין, בנו של צ'רלס דרווין, חזה את התופעה בשנת 1879 – הוא היה בין הראשונים שחזו אותה – אך התופעה זכתה לאישוש באופן מדויק אחרי שחלליות ראשונות נחתו על פני הירח והשאירו עליו מחזיר אור נייח. באמצעות מחזיר האור אפשר לשלוח קרן לייזר לכיוון הירח, לזהות אותה חוזרת, לחשב כמה זמן עבר מרגע השיגור של קרן הלייזר עד חזרתה לכדור הארץ, וכך למדוד את המרחק לירח. באמצעות שיטות המדידה המדויקות האלה אנו יודעים שהירח מתרחק מכדור הארץ בכארבעה סנטימטרים בשנה.

אם הירח מתרחק מאיתנו, בעתיד הוא צפוי להפסיק להסתיר את השמש כולה, וכך נפסיק ליהנות מליקוי חמה מלא. מתי יתרחש ליקוי החמה המלא האחרון? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות שקצב ההתרחקות של הירח יישאר כמו שהוא היום. שינויים נוספים יכולים לגרום לכך שליקויי חמה יחדלו להתקיים, למשל שינוי בזווית התנועה של הירח סביב כדור הארץ.

מרגריט לנטינק (Lantink), גיאולוגית מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, השתמשה בהדמיות ומצאה שהירח מתרחק מכדור הארץ בקצב משתנה, שגדל וקטן לסירוגין. חוקרים ובהם רוברט טיילר (Tyler), מדען פלנטרי ממרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א, יצרו מודלים שניסו לחזות את קצב ההתרחקות של הירח בשנים הבאות. לפי המודלים האלה, קצב ההתרחקות של הירח במיליארד השנים הקרובות יהיה בממוצע כשמונה סנטימטרים בשנה, והקצב הזה יהיה אחיד וללא שינויים משמעותיים, מה שאומר שליקוי חמה מלא ימשיך להופיע על פני כדור הארץ בשלושה מיליארד השנים הבאות. מודלים אחרים טוענים שליקוי החמה המלא האחרון יקרה תוך מאות מיליוני שנים. 

בין אם מדובר במיליארדי שנים ובין אם במאות מיליונים של שנים, אנחנו יכולים לנשום לרווחה: ליקוי החמה המלא עדיין איתנו לתקופה ממושכת.  ועם זאת, בפעם הבאה שאתם חוזים בליקוי חמה, מלא או חלקי, דעו להעריך את הרגע: זו תופעה שבמערכת השמש אפשר לראותה רק מכדור הארץ, וגם היא לא תישאר לנצח.