האם בעלי חיים יכולים לא רק ללמוד פרטים, אלא לשחזר בזיכרון השתלשלות אירועים? מחקר אמריקאי מצא שחולדות יכולות לעשות זאת, ועשוי לסלול את הדרך לתובנות חדשות על הפגיעה בזיכרון בגיל מבוגר

חישבו על הפעם האחרונה שהייתם במסעדה. נסו לראות את הכניסה למסעדה, את האנשים שהיו אתכם, לראות את עצמכם מתיישבים, לוקחים את התפריט, בוחרים את המנה. הקרינו בראשכם את הסרט: איזו מנה הגיעה קודם, על מה דיברתם, הטעם של האוכל והקולות מהשולחן הסמוך.

זיכרונות מסוג זה, של חוויה מסוימת על כל פרטיה, נקראים זיכרון אפיזודי (או אירועי). הם שונים מזיכרון סמנטי, שבו אנחנו זוכרים עובדות מסוימות, כמו מה עיר הבירה של בריטניה. כך, העובדה שלאטום מימן יש פרוטון אחד שייכת לזיכרון הסמנטי, ואם אתם זוכרים את השיעור בכיתה שבו למדתם זאת, איפה ישבתם ומה הופיע על הלוח כשהמורה הסביר על מבנה המימן, זה זיכרון אפיזודי.

בני אדם מסוגלים, מגיל צעיר למדי, לשחזר אירועים שבהם היו, צעד אחר צעד. הזיכרון הזה רחוק מלהיות מושלם, וככל שאנו מתרחקים מהאירוע נופלות בזיכרון טעויות רבות יותר, אך הוא בכל זאת מאפשר לנו לעשות מה שהחוקרים מכנים "מסע מנטלי בזמן": אנחנו חוזרים אחורה בדמיוננו, מנגנים שוב את הסרט.

האם בעלי חיים מסוגלים גם הם לנוע אחורה בזמן בדמיונם, לשחזר אירועים שכבר היו ונגמרו? אנחנו יודעים שיש להם זיכרון סמנטי, שכן אחרת לא היינו יכולים ללמד את הכלבים שלנו, למשל, מה פירוש הפקודות "שב" או "בוא". יש גם עדויות לכך שלפחות לחלק מבעלי החיים יש גם זיכרון אפיזודי. חוקרים מארצות הברית הראו במחקר חדש שחולדות מסוגלות לזכור רצף אירועים ואת המיקום המדויק של כל אירוע, דבר המצביע על יכולתן "להקרין מחדש את הסרט", ממש כפי שאנחנו עושים זאת.

במחקר הציגו החוקרים לחולדות בין חמישה ל-12 ריחות שונים, זה אחר זה. לאחר מכן העבירו את החולדה למקום אחר, שבו יכלה לבחור בין כמה ריחות. את חלקן לימדו החוקרים לבחור בריח השני-לפני-האחרון בסדר הריחות שהוצגו לפניהן בתחילה, ואת חלקן בריח הרביעי-לפני האחרון. כמובן, בכל פעם שינו החוקרים את סדר הריחות, כך שהן לא יכלו ללמוד לזהות ריח מסוים, אלא רק את המקום בסדר הריחות.

לאחר שלמדו מה מצופה מהן, הצליחו החולדות למצוא את הריח המבוקש כ-87 אחוז מהפעמים, תוצאה שמראה שהן זכרו את הסדר של הריחות כפי שחוו אותו. הן הצליחו לעשות זאת גם אם עברה שעה מאז שנחשפו לרצף הריחות, וגם אם בין רצף הריחות למבחן העמידו אותן החוקרים במבחן זיכרון שונה. ה"עמידות" הזו להפרעות כמו מבחנים אחרים מאפיינת את הזיכרון האפיזודי בבני אדם, ונראה שאצל החולדות המצב דומה מאוד.

בשלב הבא, ביקשו החוקרים לבדוק אם החולדות יוצרות את הזיכרונות האפיזודיים באותו מקום במוח שבו אנחנו עושים זאת. ידוע שאצלנו ההיפוקמפוס משחק תפקיד חשוב ביצירת אותם זיכרונות, ולכן הם השתמשו בניסוי בחולדות מהונדסות גנטית, כך שהחוקרים יכלו ל"כבות" את פעילות ההיפוקמפוס שלהן. כשעיכבו את פעילות האזור הזה במוח, , . החולדות אכן התקשו הרבה יותר לזכור את סדר הריחות, כך שנראה שאנחנו מייצרים את הזיכרונות שלנו באמצעות אותם אזורי מוח.

זיכרון שמשתבש

מעבר לסקרנות פשוטה, לחוקרים יש סיבה טובה לבדוק כיצד עובד הזיכרון האפיזודי בחולדות. "אנחנו מתעניינים בזיכרון אפיזודי – וה"ניגון מחדש" של זיכרון אפיזודי – כי הוא נפגע במחלת אלצהיימר, ובזקנה באופן כללי" אמרה דניאל פאנוז-בראון (Panoz-Brown) מאוניברסיטת אינדיאנה, שהובילה את המחקר עם ראש המעבדה שלה, ג'ונתן קריסטל (Crystal).

החוקרים מקווים שכאשר נבין טוב יותר את התהליכים הקשורים בזיכרון האפיזודי אצל בעלי חיים, נוכל לחקור גם מה קורה כאשר הם אינם פועלים כראוי. "אנחנו מנסים לדחוף את הגבולות של מודל לזיכרון בחיות, להפוך אותו למשהו דומה יותר ויותר לצורה שבה זיכרונות עובדים בבני אדם" אמר קריסטל. "אם אנחנו רוצים לחסל את מחלת אלצהיימר, אנחנו צריכים להיות בטוחים שאנחנו מגנים על הסוג הנכון של הזיכרון".

0 תגובות