חוקרים פיתחו לראשונה שיטה מסחרית יעילה לייצור זיכרון בהדפסת תלת-ממד. עם זאת, נכון להיום הקיבולת שלו נמוכה
חוקרים פיתחו רכיב זיכרון גמיש שאפשר להדפיס על משטחים שונים. הזיכרון עשוי מננו-חוטי נחושת מצופים בסיליקון. הוא אוגר את המידע באמצעות שינויים בהתנגדות החשמלית – במקום באמצעות מטען חשמלי כנהוג בשיטות הקיימות.
בזכות מהפכת המידע אנו יכולים כיום לגשת למידע כמעט בכל מקום, באמצעות המחשב והחסנים ניידים, הטלפון הנייד שלנו ואפילו שעוני יד חכמים. המכשירים האלה מסתמכים על רכיבי זיכרון שאוגרים את המידע, חלקם במכשירים עצמם ואחרים אי שם בענן המידע הווירטואלי. חוקרים וחברות טכנולוגיה משקיעים מאמצים רבים כדי להקטין את ממדי הרכיבים האלה, לשפר את העמידות ואת הביצועים שלהם ולהגדיל את הקיבולת שלהם. חברה שמפתחת בגדי ספורט חכמים, למשל, תרצה לשלב בהם רכיבים קטנים וגמישים שיוכלו לפעול במהלך הפעילות הגופנית.
חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית פרסמו בכתב העת Journal of Electronic Materials שיטה לייצור זיכרון גמיש בעל שתי תכונות חשובות: הוא פועל ביעילות וקל יחסית לייצר אותו ולהדפיס ממנו מעגלים.
רכיב הזיכרון המודפס מתמיסה (למעלה משמאל) והחיבור למערך של נורות לד | צילום: Matthew Catenacci, Duke University
רכיבי זיכרון מכילים בדרך כלל טרנזיסטורים רבים מסיליקון. הטרנזיסטורים האלה יכולים לעבור ממצב לא טעון למצב טעון, וכך מקודדים מידע ואוגרים אותו. ואולם החוקרים בחרו הפעם בטכנולוגיה יעילה יותר לאגירת מידע, שמשתמשת בשינויים בהתנגדות החשמלית של החומר. בדרך זאת הם קיוו לאגור מידע ולגשת אליו במהירות רבה יותר.
לשם כך היו החוקרים צריכים חומר שיימלא את הדרישות שלהם. הם פיתחו למטרה זאת חומר שעשוי מננו-חוטי נחושת, כלומר סיבים דקים בעובי של כמה מיליארדיות המטר, מצופים בסיליקון ועטופים בפולימר. מהחוטים האלה הם ייצרו רכיב זיכרון שמהירות הכתיבה שלו עומדת על שלוש מיקרו-שניות בלבד, בדומה להחסנים ניידים בעלי זיכרון הֶבזק. החוקרים אף חיברו את הרכיב לארבע נורות LED כדי להדגים את אופן פעילותו ותכנתו אותו להדליק ולכבות את הנורות בצירופים שונים.
ייחוד נוסף וחשוב של החומר טמון בתהליך הייצור שלו. החוקרים פיתחו שיטה להדפיס את רכיב הזיכרון ישירות מתמיסה, באמצעות מדפסת תלת-ממד. לדברי בנג'מין ויילי (Wiley), ממובילי המחקר, ההדפסה ישירות מתמיסה הכרחית אם רוצים לשלב רכיבים כאלה באריגים, על גבי התקנים קטנים וגמישים או בחומרים שאינם עמידים לטמפרטורות גבוהות.
רכיבי זיכרון כבר הודפסו לא פעם בשנים האחרונות, אולם זו הפעם הראשונה שהצליחו ליצור כך רכיב בעל פוטנציאל מסחרי. עם זאת, הזיכרון שניתן לאכסן ברכיב עדיין קטן מדי, וכעת החוקרים מחפשים דרכים להגדיל אותו.
