כשגוגל מוליך שולל

בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, אנו נחשפים ליותר ויותר מיסאינפורמציה – מידע שגוי או מטעה. כמות המידע וריבוי המקורות שמפיצים אותו מקשים עלינו לדעת לְמה ולמי להאמין. חשיפה למידע שגוי עלולה לגרום לתפיסות מוטעות ולפגוע ביכולת של פרטים וחברות לגבש דעות מושכלות, וכך היא משפיעה על תחומים רבים, למשל כלכלה, בריאות, שינויי אקלים ומדיניות חוץ. 

בעבר עיתונאים נתפסו ככלבי שמירה הפועלים לטובת הציבור, ורמת האמון בערוצי התקשורת המסורתיים הייתה גבוהה. אולם בשנים האחרונות אנשים רבים יותר ויותר חשים שהתקשורת המסורתית מוטה פוליטית ומונעת מטעמים כלכליים. התדרדרות האמון בעיתונאים אף תועדה לאחרונה בסקירות ספרותיות ומחקרים מבוססי ראיונות ושאלונים בארצות הברית: אנשים מאמינים פחות ופחות למידע שבו הם נתקלים בערוצי התקשורת האלה, וסומכים יותר על עצמם ועל היכולת שלהם לזהות דיווחים עם מידע כוזב.

במקביל, מחקרים מראים שאנשים צורכים יותר ויותר חדשות מהרשתות החברתיות, אף על פי שבהן כל אחד יכול לייצר תוכן ולפרסם אותו, וכך אין דרך לדעת מאיפה המידע מגיע ומהי מידת אמינותו. הבעיה התרחבה בשנה האחרונה, כשנכנסו לתמונה כלי בינה מלאכותית שיכולים לייצר בעצמם תוכן שלא בהכרח מבוסס על מקורות אמינים. 

אחת מדרכי הפעולה שאנשים אימצו כדי לנסות לאמת את המידע שבו הם נתקלים היא חיפוש מקוון במנועי חיפוש כמו גוגל. אולם מחקר חדש של קבוצת חוקרים אמריקאים מראה שחיפוש פשוט בגוגל לא תמיד מספיק כדי לאמת את המידע שאנחנו נחשפים אליו באמצעי התקשורת, וייתכן שדרך הפעולה הזאת רק מחזקת את האמונה במידע שגוי.

מחקרים מראים שהאמון בעיתונאים נמצא במגמת ירידה, ושהאמריקאים מעדיפים לחפש את האמת בעצמם. אולפן חדשות | architect9, Shutterstock

בדקתי וזה נכון! רגע…

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature, בדק אם חיפוש מקוון אכן מספיק כדי להעריך אם מידע הוא אמין או לא. השערת המחקר הייתה שחיפוש באינטרנט על מנת להעריך את האמינות של מידע כוזב או מטעה שמוצג בכתבות, יגדיל את האמונה של המחפש בכך שהמידע שמוצג בכתבות הוא אכן אמיתי.

בניסוי הראשון הנבדקים קיבלו כתבות חדשותיות תוך 48 שעות ממועד פרסומן באתרים מהימנים ובאתרים באיכות נמוכה. המהימנות של האתרים והמקורות נקבעה לפי מחקרים קודמים בתחום, והכתבות שנבחרו עברו הערכה של בודקי עובדות מקצועיים, שסיווגו את המידע בכל כתבה כנכון או כוזב. הנבדקים חולקו באקראיות לשתי קבוצות. את המשתתפים בקבוצה הראשונה, קבוצת המחקר, עודדו לבחון את הכתבות בחיפוש מקוון, ואילו משתתפי הקבוצה השנייה, קבוצת הביקורת, לא התבקשו לעשות זאת. כל המשתתפים התבקשו להעריך את אמיתות המידע שבכתבות. הניסוי מצא שהסיכוי להעריך את המידע הכוזב או המטעה כנכון גדל ב-19 אחוזים בעקבות חיפוש מקוון.

כדי לבחון אם חיפוש מקוון יכול לגרום לאנשים לשנות את דעתם אחרי שכבר גיבשו דעה על אמיתות המידע, החוקרים ביצעו ניסוי שני. המשתתפים התבקשו להעריך אם המידע שבכתבות נכון, ורק אחר כך עודדו אותם לבצע חיפוש מקוון ולהעריך שוב את המצב. 17.6 אחוזים מהמשתתפים שבתחילה העריכו את הכתבות עם המידע הכוזב כלא-נכונות שינו את דעתם בהערכה השנייה והעריכו את המידע הכוזב כנכון. לשם השוואה, רק 5.8 אחוזים מהמשתתפים שהעריכו בתחילה את הכתבות עם המידע הכוזב כנכונות, שינו את דעתם והעריכו אותן כלא נכונות בהערכה השנייה.

חיפוש מקוון עלול להטעות - ולחזק את האמונה שלנו במידע כוזב. צג מחשב ועליו המילים "חדשות כזב" | Stephen Plaster, Shutterstock

מגששים בוואקום של מידע

שני הניסויים הראשונים מצאו שחיפוש מקוון בניסיון להעריך את האמינות של מידע חדשותי כוזב או מטעה עלול להעלות את הביטחון באמיתות המידע. הסבר אפשרי לכך הוא שמקורות אמינים לא תמיד מסקרים את המידע הכוזב מוקדם מספיק. עד שהסיפורים הכוזבים זוכים להתייחסות אמינה, אם בכלל, יש ואקום ראשוני, והוא גורם לכך שמי שמנסה להפריך מידע כוזב עלול ליפול למרחב מידע שיש בו בעיקר מקורות באיכות נמוכה, והם מחזקים את האמונה במידע כוזב או מוטעה.

כדי לבחון את האפשרות שהמשתתפים נקלעו לאותו רִיק, ואקום, שפגע ביכולתם להעריך את הפרסום, החוקרים בדקו איך משפיע חיפוש מקוון שנערך זמן-מה אחרי הופעת הפרסום. הנבדקים התבקשו להעריך את אמינותן של כתבות ישנות שלושה עד שישה חודשים אחרי מועד פרסומן. גם הפעם החוקרים מצאו שהסיכוי להעריך כתבה עם מידע כוזב כנכונה גדל אחרי חיפוש מקוון, על אף שסביר להניח שהנבדקים היו חשופים למידע אמין רב בנושא. אולם ייתכן שגם תקופה ארוכה אחרי מועד הפרסום יש נושאים שאין להם סיקור במקורות מידע מהימנים, ולכן הוואקום הזה קיים גם עבור כתבות ישנות.

החיפוש המקוון הגדיל את הסיכוי להאמין למידע כוזב גם כשהנבדקים התבקשו להעריך את האמינות של ידיעות כוזבות שעסקו בנושאים שזכו להתייחסות ערה בתקשורת. למשל, במהלך מגפת הקורונה, הנבדקים קיבלו כתבות עם מידע כוזב, שעסקו בהשפעות המגפה, תוך 72 שעות ממועד פרסומן. כשהנבדקים עשו חיפוש מקוון, הסבירות להאמין למידע כוזב או מטעה עלתה בכ-20 אחוזים. 

בשביל למצוא מידע אמין צריך לבחור בקפידה את מילות החיפוש. חלון החיפוש במנוע חיפוש | Creative Instinct, Shutterstock

היזהרו במילות החיפוש

כדי להבין איך חיפוש מקוון מגדיל את האמונה במידע מוטעה, החוקרים חזרו על הניסוי הראשון, אך הפעם עקבו אחר תוצאות החיפוש שעשו הנבדקים. כשהנבדקים בדקו את האמינות של כתבות עם מידע נכון, 15 אחוזים מהם נחשפו למקור אחד לפחות שהיה לא אמין. לעומת זאת, כשבדקו את מידת האמיתות של כתבות כוזבות או מטעות, 38 אחוזים מהם נחשפו למקור אחד לפחות שהיה לא אמין. כלומר, חיפוש בניסיון לבדוק את מידת האמיתות של מידע כוזב מגדיל את הסיכוי לחשיפה למידע באיכות נמוכה.

תוצאות המחקר מחדדות שלא מספיק לעודד אנשים לערוך חיפוש מקוון כדי להעריך את אמיתות המידע; חשוב ללמד גם איך לבצע חיפוש נכון. אנשים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה נוטים לבצע חיפושים שמובילים אותם לתוצאות לא מהימנות. למשל, היו נבדקים שפשוט העתיקו את הכותרת של המידע הכוזב והשתמשו בה בתור מילות החיפוש. גם שימוש במונחים שקשורים למידע המוטעה הגדיל את הסבירות להיתקל במידע לא אמין. למשל, אחת הכתבות הכוזבות שקיבלו הנבדקים בניסוי עסקה במחסור במזון בארצות הברית במהלך הסגרים בתקופת הקורונה. בכתבה נטען כי השלטון מנסה לייצר ״רעב מהונדס״, כלומר לגרום בכוונה למחסור במזון. המונח ״רעב מהונדס״ הוא מונח ייחודי לכתבה זו, כך שכשמחפשים מידע על הנושא עולה הסבירות להגיע לתוצאות לא מהימנות. ואכן, החוקרים מצאו שכאשר שאילתת החיפוש של הנבדקים כללה את המונח הזה, 63 אחוזים מהם נחשפו ללפחות תוצאה לא אמינה אחת.

החוקרים מדגישים שחשוב לחקור את התחום הזה כדי לפתח תוכניות לאוריינות מדיה (Media literacy) שמבוססות על ממצאים מדעיים, ומציינים שמחקרים עתידיים צריכים להתקיים בתנאים יותר טבעיים, כלומר ללא הנחיית חיפוש מפורשת ועם שימוש בכתבות שהמשתתפים עצמם בוחרים לקרוא בחיי היומיום ולא כתבות שבחרו עבורם החוקרים במעבדה.

חילופי דברים מ-2017 בין נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ ובין עיתונאי: "אתם חדשות כזב":