כאשר נקרים צעירים נלחמים זה בזה על טריטוריה ואפשרות להתרבות, בני מינם באים בהמוניהם לצפות

חייו של נקר בלוטים צעיר (Melanerpes formicivorus) עלולים להיות מתסכלים למדי. במשך כחמש או שש שנים הוא נשאר בקבוצה בה בקע ועוזר להוריו לגדל את אחיו הצעירים, בלי שתהיה לו הזדמנות להתרבות בעצמו. הקבוצה מורכבת מכמה זכרים וכמה נקבות שמתרבים ביניהם, כאשר לרוב הזכרים הם אחים אחד של השני וגם הנקבות הן אחיות, אך הזכרים אינם קרובי משפחה של הנקבות. בסיוע הצאצאים משנים קודמות, שכבר הגיעו לבגרות אך עוד לא עזבו את הקבוצה, הם מטפלים בגוזלים וגם שומרים על הטריטוריה, שגודלה לרוב כמה עשרות אלפי מטרים רבועים, ועל האוצר החשוב ביותר שלה: מחסני הבלוטים. כל סתיו הנקרים טומנים בלוטים רבים בחורים שהם קודחים בגזעי עצים, והם משמשים כמזון של הקבוצה בעונות בהן האוכל זמין פחות. "אסמים" אלו נשמרים לאורך דורות, עשויים להיות בהם אלפי בלוטים, והם דורשים הגנה מתמדת בפני נקרים מקבוצות אחרות ובעלי חיים אחרים, שמנסים לגנוב מהם.

לאחר שבילה שנים בעזרה להוריו, כל נקר צעיר רוצה כמובן למצוא קבוצה משלו בה יוכל להתרבות, ורצוי קבוצה עם טריטוריה גדולה ואסמים מלאים בבלוטים. הוא יוכל לעשות זאת אם כל הזכרים הבוגרים בקבוצה שכנה ימותו, ויותירו מקום פנוי שאליו יוכלו להיכנס הנקרים הצעירים – או במקרה של נקבה צעירה, אם הנקבות המבוגרות יותר ילכו לעולמן. הזדמנות כזו לא מגיעה כל יום, וכאשר היא מתרחשת, כל הנקרים הצעירים מהמין "הנכון", זה שמקומו התפנה, קופצים על המציאה. בדרך כלל, האחים או האחיות יוצרים קואליציה ביניהם, ונלחמים נגד קואליציות של נקרים מקבוצות אחרות בסביבה. כאשר אחת הקואליציות מנצחת, כל האחים, או כל האחיות, עוברים לטריטוריה החדשה.

במחקר חדש, חוקרים מארצות הברית התקינו משדרי רדיו על הנקרים, וכך עקבו אחר הקרבות. הם גילו שהנקרים הצעירים מקדישים זמן רב בניסיון לזכות במקום הנכסף, אך גם אלו שאינם נלחמים מגיעים למקום הקרבות וצופים בהם – ככל הנראה כדי לאסוף מידע על השינויים החברתיים המתרחשים בקבוצות הסמוכות.

נקרי בלוטים (Melanerpes formicivorus) | צילום: Phil Degginger / Science Source / Science Photo Library
חיים בקבוצות ומגנים יחד על "אסמים" של אלפי בלוטים . נקרי בלוטים (Melanerpes formicivorus) | צילום: Phil Degginger / Science Source / Science Photo Library

קואליציה נגד קואליציה

החוקרים ציידו כמה עשרות נקרים, החיים בטריטוריות סמוכות בקליפורניה, במשדרי רדיו קטנים, שמשקלם לא עלה על אחוז ממשקל הציפור. במשך כשנה היו בטריטוריות האלו שלושה מקרים בהם התפנה מקום בקבוצת רבייה, ובכל שלושת הפעמים היה מדובר במותה של הנקבה האחרונה בקבוצה. כל מקום פנוי משך אליו יותר מחמישים נקריות צעירות, שייצגו לפחות 12 קואליציות של אחיות, והמשדרים אפשרו לחוקרים לעקוב אחריהן ולראות מתי הגיעו לאזור וכמה זמן נשארו בו. 

כל אחת מהנקריות הצעירות התאמצה להראות כמה היא חזקה, גדולה ומרשימה, לא רק על ידי קרב של ממש, אלא בעיקר על ידי תצוגות תכלית, כמו עמידה על גזע עץ עם כנפיים פרושות. עם זאת, הקואליציות השונות לא נרתעו ממגע ביניהן, ומדי פעם פרץ קרב של ממש, שבו הנקריות פצעו זו את זו ללא רחמים. "ראינו ציפורים שהעיניים שלהן נעקרו ממקומן, עם כנפיים שבורות, נוצות מדממות, וציפורים שנפלו לארץ תוך כדי קרב", אמר סהאס ברווה (Barve), שהוביל את המחקר, בראיון לניו-יורק טיימס. "זה הדבר האמיתי".

אין ספק שהמאבקים האלו היו חשובים מאוד לנקריות הצעירות, שקיוו למצוא כך קבוצה משלהן בה יוכלו להתרבות. באחד ממאבקי הכוחות האלו, שתי קואליציות של נקריות הגיעו למקום יום אחר יום במשך ארבעה ימים, ונשארו כל יום כעשר שעות. שתיהן הפסידו בסופו של דבר לקואליציה שלישית, של נקריות ללא משדרים, שככל הנראה השקיעו לא פחות זמן ומאמץ. 

האירוע החברתי של השנה

מה שהפתיע יותר את החוקרים הוא העניין הרב שהביעו בקרבות נקרים שלא השתתפו בהם – נקרים זכרים צעירים, ונקרים ונקריות שנמצאו כבר בקבוצות רבייה. אלו הגיעו בקביעות לאזורי הקרבות, מטריטוריות המרוחקות עד כשלושה קילומטר משם, וצפו בנקריות הצעירות הנלחמות זו בזו. כשליש מכל הציפורים עם משדרי הרדיו הגיעו לכל אחד ממאבקי הכוחות. הצופים בילו כשעה ביום בממוצע באזורי הקרבות – הרבה פחות מהמתחרות עצמן, אך עדיין זמן משמעותי, שבו הטריטוריה ואסמי הבלוטים שלהם נשארו חסרי הגנה, או לפחות, מוגנים פחות מכפי שהיו יכולים להיות. 

מה משך את הנקרים לצפייה בקרבות? החוקרים סבורים שהם אוספים מידע על הקבוצות הנמצאות באזור, חוזקן היחסי, והנקרים הצעירים שנמצאים בהם. "אני חושב שמאבקי הכוחות הם אירועים חשובים בלוח השנה החברתי של הציפורים הללו", אמר ברווה. "הם בלי שום ספק מנסים להשיג מידע חברתי מהצפייה בהם".

גם בימים רגילים, כאשר אף מקום לא התפנה ואין קרבות ירושה, הנקרים נוהגים לצאת מדי פעם מהטריטוריות שלהם לבדוק מה קורה בקבוצות השכנות. אם הם רואים שיש שם הרבה מאוד נקרים ומעט בלוטים, למשל, הם יודעים שעליהם להגן היטב על האסמים שברשותם מפני גנבים. אם לעומת זאת הטריטוריות השכנות מאוכלסות בדלילות אך יש להם אסמים מלאים, אולי כדאי לנקר לנסות ולגנוב בעצמו מהשכנים. איסוף מידע כזה יכול גם להגיד לנקרים באלו קבוצות צפוי להתפנות מקום, שהצאצאים שלהם יוכלו למלא.

הבנה של הציפורים החיות בסביבתם, מסכם ברווה, חשובה מאוד לנקרים. צפייה בקרבות מאפשרת להם לקבל מידע רב בזמן קצר: "הם רואים מיד את כל הקואליציות של הצעירים באזור, יכולים להעריך את המצב הגופני שלהם ואת האיכות של הטריטוריה עליה הם נלחמים".

 

תגובה אחת

  • דני

    תודה

    יונת, תודה על כתבה מרתקת.
    בכתבה מהסוג הזה ממש מתבקש שתהיינה תמונות. כבר דמיינתי אצטדיון מלא נקרים שעושים גלים בקהל ושירים יחד קריאות עידוד קצובות. בעצם, אולי פחות מתאים בתקופת הקורונה :-)