מחקר שבדק את סיבת המוות של שחקני כדורגל מצא כי הם בסיכון גבוה משאר האוכלוסייה ללקות בהמשך חייהם במחלות ניווניות של מערכת העצבים

כדורגל הוא הספורט התחרותי הפופולרי בעולם. מספרם העצום של האנשים שעוסקים בו באופן מקצועי מעלה תהיות בנוגע לסכנות הבריאותיות שעלולות להיות לעוסקי בו, ובכלל זה נזק  מוחי עקב פגיעות ראש. לצד מחקרים שמצאו שפעילות גופנית באופן כללי מגינה על המוח מנזקים ומשפרת את הקשרים בין אזורים במערכת העצבים, יש גם ראיות ברורות לכך שאנשים שעוסקים בספורט הכרוך במגע גופני רב, כגון איגרוף או פוטבול אמריקאי, סובלים מנזקים מוחיים.

עם זאת, עד כה לא היו ממצאים ברורים כי מוחם של כדורגלנים מועד יותר למחלות ניווניות של מערכת העצבים, וסקירה מקיפה של מחקרים לא מצאה ראיות לפגיעה שכלית אצלם. מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת גלזגו במימון התאחדות הכדורגל הבריטית, בדק את שכיחות השיטיון (דמנציה) ומחלות ניווניות אחרות אצל כדורגלני עבר לעומת האוכלוסייה הכללית, בין השאר על סמך סיבות המוות שצוינו בתעודת הפטירה. הממצאים מעלים שעיסוק בכדורגל אכן מעלה את הסיכון למחלות ניוון מוחי.

סיכוi גבוה פי חמישה לאלציימר, סיכון כפול לפרקינסון. כדורגלנים נוגחים בכדור | צילום: Shutterstock
סיכון גבוה פי חמישה לאלציימר, סיכון כפול לפרקינסון. כדורגלנים נוגחים בכדור | צילום: Shutterstock

"דרושים שינויים"

זהו המחקר הגדול ביותר שנעשה אי פעם על השכיחות של מחלות ניווניות בקרב העוסקים בענף ספורט כלשהו: נכללו בו יותר מ-30 אלף איש, בהם מעל 7,500 כדורגלני עבר. כל הנסקרים היו ילידי השנים 1976-1900. "לדעתי אפשר לומר כעת שפגיעות ראש צריכות לקבל עדיפות כנושא מחקר במסגרת השינויים שיש לערוך בכדורגל", אמר וילי סטיוארט (Stewart), שהוביל את המחקר, לעיתון הבריטי "טלגרף".

כ-15 אחוז מהנסקרים – כ-1,200 כדורגלנים וכ-3,800 איש בקבוצת הביקורת – הלכו לעולמם עד סיום המחקר. שחקני הכדורגל נטו יותר למות ממחלות ניווניות: הסיכון ללקות בשיטיון היה גבוה אצלם פי 3.5 לעומת שאר האוכלוסייה, והסיכון למחלת אלצהיימר – הסוג החמור ביותר של שיטיון – היה גבוה פי חמישה. כמו כן נמצא כי הם בסיכון גבוה פי ארבעה למחלות של תאי העצב התנועתיים כמו מחלת ניוון השרירים ALS, והסיכון למחלת פרקינסון היה כפול אצל הכדורגלנים לעומת כלל האוכלוסייה. 

מכיוון שלעיתים חלות טעויות בדיווח על סיבת המוות, החוקרים בדקו גם את שיעור האנשים שנרשמו להם תרופות נגד שיטיון בשתי הקבוצות. גם כאן נמצא שיעור גבוה יותר של חולים בקרב הכדורגלנים – פי ארבעה מהאוכלוסייה הכללית. מבין הכדורגלנים שחקני השדה נזקקו לתרופות האלה יותר מהשוערים.

לעומת זאת, שכיחות המוות ממחלות לב ומסרטן הריאות הייתה נמוכה יותר אצל כדורגלנים – עדות ליתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית. כמו כן, שיעור התמותה בגיל צעיר יחסית (70 ומטה) היה נמוך יותר אצל הכדורגלנים בהשוואה לבני גילם האחרים. לדברי החוקרים, נראה שהממצא הזה מעיד על פעילות גופנית רבה יותר ועל פחות השמנת יתר ועישון אצלם.

לעומת זאת, אצל כדורגלנים בני 70 ומעלה שיעור התמותה היה גבוהה יותר משאר בני גילם, אולי משום שבגיל זה מחלות הניוון המוחי נהיות שכיחות יותר. מאחר שמדובר באחוזים בתוך קבוצת הגיל, הממצא הזה שולל את האפשרות של הטיה כתוצאה מגיל, כלומר שכדורגלנים האריכו ימים יותר ולכן מתו יותר ממחלות אופייניות לגיל המבוגר.

נגיחות כואבות. בעבר הכדורים יוצרו מעור קשיח (מימין) כיום הם עשויים מחומרים סינתטיים | צילומים: Shutterstock
נגיחות כואבות. בעבר הכדורים יוצרו מעור קשיח (מימין) כיום הם עשויים מחומרים סינתטיים | צילומים: Shutterstock

האם השד באמת נורא?

המחקר מאשש את החששות של משפחות שחקני הכדורגל מנזקים ארוכי טווח שנגרמים להם במהלך המשחקים. חלוץ העבר של קבוצת וסט ברומיץ' אלביון, ג'ף אייסטל (Astle), מת בשנת 2002 ממה שהוגדר "מחלה תעסוקתית", שנגרמה בין השאר משנים של נגיחה בכדורי עור כבדים (כיום הכדורים קלים יותר ועשויים פלסטיק). "הבדיקות שערכתי ותחושת הבטן שלי אמרו לי תמיד שהייתה כאן בעיה רצינית, אבל אני המומה לגלות עד כמה היא רצינית", אמרה בתו דון לעיתון "גרדיאן".

המחקר לא הצביע חד-משמעית על הגורם לנזק המוחי: התנגשויות ראש עם שחקנים אחרים, נגיחה בכדור עור או סיבה אחרת. עם זאת, ראש התאחדות הכדורגל הבריטי מרק בולינגהאם (Bullingham) התחייב כי ההתאחדות תממן מחקר המשך לזיהוי הגורמים לסיכון המוגבר. כמו כן הוא פתח במגעים לשיתוף פעולה עם התאחדות הכדורגל הבינלאומית (פיפ"א) וההתאחדות האירופית (אופ"א). אחת הדרכים הנבחנות לצמצום הבעיה היא לחייב את השופטים להוציא מהמשחק כל שחקן שנפגע בראשו.

לאור הממצאים, בהתאחדות חוששים שאנשים יפחדו לשחק כדורגל ומדגישים את התועלת הבריאותית של הספורט, שהמחקר אכן אישש בכמה תחומים, למשל בסיכון מופחת למחלות לב.

קרול רוטלדג' (Routledge), מנהלת המחקר באגודת האלצהיימר הבריטית, אמרה ל"גרדיאן" שהתועלת בעיסוק בכדורגל עולה על החסרונות. "שיטיון היא מחלת מוח מסובכת והסיכון שלנו ללקות בה מושפע מהגֵנים, מסגנון החיים ומהבריאות שלנו", היא הדגישה. "ממצאים רבים מראים שבריאות טובה של הלב היא הדרך הטובה ביותר לשמור גם על מוח בריא, כך שאם עוסקים בכדורגל באופן בטוח, משחק כדורגל עם חברים הוא עדיין דרך מצוינת להישאר פעיל, נפשית ופיזית גם יחד".

עדיין מוקדם להכריז על מותו של הכדורגל המקצועני, אולם מודעות לנזקיו הפוטנציאליים עשויה לסייע לצמצם אותם.

3 תגובות

  • עע

    אולי אלו שבוחרים בספורט הזה מלכתחילה מועדים?

    סתם השערה, אולי בנא שהספורטיביות והיכולות הגופניות אצלם מפותחות הרבה יותר מהיכולות האינטלקטואליות, אולי כבר אז יש שוני בקשרים במח..

  • אנונימי

    לא מצאו לכך ראיה.

  • אנונימי

    מעבר לכך מצאו שכדורגל מעלה את

    מעבר לכך מצאו שכדורגל מעלה את הסיכון למחלות ניווניות באופן כללי, לאו דווקא כאלה שיש בהן ירידה שכלית, וגם יש להן גנטיקה שונה כך שאי אפשר לומר שהאנשים שבחרו בקריירה של כדורגל ומתו ממחלות ניווניות היו עם גנטיקה מסוימת