יש כבשים עם לב אדם

עוברי הכבשה במעבדה בקליפורניה לא נראים ממבט ראשון כמו משהו מיוחד: הם בני 28 ימים, והתפתחו באופן נורמלי עד לשלב זה. אבל בדיקה מדוקדקת יותר תעלה שחלק קטן מתאיהם, בערך תא אחד מכל עשרת אלפים, אינו תא של כבשה – זהו תא אדם.

לא מדובר בניסוי של מדען מטורף שמנסה ליצור מפלצת דמוית פרנקנשטיין משלו, אלא בניסיון למצוא פתרון לעשרות אלפי אנשים המחכים להשתלת איברים, ובמקרים רבים מתים לפני שנמצא להם תורם מתאים. החוקרים מקווים שאיברים מעוברי כבשה המכילים גם תאי אדם יוכלו לשמש בעתיד להשתלה, וכך להציע מענה לאותם אנשים.

איברים לפי הזמנה

"כימרות", בעלי חיים הנושאים מטען גנטי של יותר ממין אחד, כבר יוצרו בעבר. לפני כשנה פורסם מחקר שבו גידלו החוקרים עוברי חזיר המכילים תאי אדם. במחקר הנוכחי, שהוצג בכנס של האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS), השתתפו כמה מהחוקרים שעבדו על המחקר הקודם. בעבודה עם הכבשים הצליחו החוקרים לייצר עוברים שאחוז תאי האדם בהם היה גבוה יותר מבעבר.

כדי ליצור את הכימרות, לקחו החוקרים עוברי כבשה בשלבים מוקדמים מאוד והזריקו להם תאי גזע של אדם. תאי הגזע יכולים להתמיין ולהפוך לכל סוגי התאים: תאי עור, תאי לב, תאי כליה וכו', ממש כמו התאים העובריים. כך התאים שמקורם באדם התרבו והתמיינו עם התאים של עובר הכבשה, והפכו לחלק ממנו.

לאחר כמה ימים השתילו החוקרים את העוברים ברחמה של כבשה, ונתנו להם להתפתח עד שהיו בני 28 ימים – הגבול החוקי לגידול כימרות הכוללות תאי אדם. החוקרים מצאו שבעוברים אכן היו תאי אדם, כך שאם היו משלימים את ההתפתחות העוברית, הם היו הופכים לכבשים שחלק מתאיהן אנושיים.

עם זאת, אחוז כה קטן של תאי אדם לא יהפוך את האיברים של הכימרות לראויים להשתלה בבני אדם. כדי לעודד גדילת איברים שיכילו כמעט רק תאי אדם, מתכוונים החוקרים לעבוד עם עוברי כבשים וחזירים שאינם מסוגלים לייצר איבר מסוים. הם כבר פיתחו עוברים עם מוטציה גנטית הגורמת לכך שהלבלב שלהם אינו מתפתח, והם מקווים שכאשר יזריקו להם את תאי הגזע של האדם, הם ימלאו את החסר ויתפתחו בעצמם ללבלב מתפקד. כך, לפחות לפי התיאוריה, נקבל לבלב שכולו מתאי אדם. בהמשך יהיה אפשר להנדס גנטית עוברי כבשים וחזירים שחסרים איברים אחרים, ובעזרתם לייצר איברים מתאי אדם "לפי הזמנה".

החוקרים מקווים שאם נוכל לגדל כך איברים, נצליח גם להתאים אותם אישית למקבלים המיועדים. את תאי הגזע המשמשים לגידול האיבר אפשר יהיה לקחת מהחולה עצמו, וכך האיבר שיושתל בתוכו יהיה, מבחינה גנטית, האיבר שלו, והסיכון לדחייה יהיה קטן בהרבה.

פתרון אפשרי לרבים הממתינים לאיברים. הכנה של כליה להשתלה בניתוח | צילום: Science Photo Library

אתיקה ומגבלות חוקיות

הירו נקאושי (Nakauchi), אחד החוקרים שעבדו על המחקר בכבשים, נשמע אופטימי מאוד בראיון לגארדיאן. "זה יכול לקחת חמש שנים או עשר שנים", אמר, "אבל אני חושב שבסופו של דבר נהיה מסוגלים לעשות זאת".

ההתקדמות המדעית מעלה גם שאלות אתיות קשות. האם כבשה שחלק מתאיה הם תאי אדם היא באמת כבשה לכל דבר, או שאולי יהיו לה תכונות אנושיות מסוימות? האם אנחנו צריכים להרשות ניסויים בכימרות שכאלו, וכמה "אנושיות" הן צריכות להיות לפני שנגיע למסקנה שלא מוסרי ליצור אותן עבור הצרכים שלנו?

השאלות הללו הן הסיבה לכך שבמדינות המערב המחקר הנוגע לכימרות מפוקח מאוד, והעוברים הנוצרים בדרך זו מורשים להתפתח רק עד שלב מסוים – במקרה של כבשים, 28 יום. יצירת כימרות בעלות תאי אדם שישלימו את ההתפתחות העוברית ויגדלו כבעלי חיים עצמאיים אסורה, לפחות כרגע. כדי שהמחקרים המתוארים כאן ישיגו את מטרתם ונוכל לגדל איברים אנושיים בכימרות כאלו, החוקרים יצטרכו לשכנע את המחוקקים להסיר את המגבלות האלו.

פאבלו רוס (Ross), שהוביל את המחקר, אמר בראיון לגארדיאן שהוא שותף לדאגות האתיות, וציין שהוא ועמיתיו בודקים היטב לאן תאי האדם מגיעים בעוברי הכבשה. כל עוד הם משתתפים ביצירת איברים כמו לבלב וכבד יש בכך פחות בעיה, אך אם המוח של הכבשה הוא אנושי בחלקו, זה כבר משהו אחר. "בואו נגיד שאם התוצאות שלנו יצביעו על כך שכל תאי האדם הולכים למוח, כנראה שלא נתקדם עם המחקר" אמר.

הסיכון לכך, מבטיח נקאושי, הוא אפסי. "זה לא כאילו יש פה חזיר עם פנים של אדם או תודעה של אדם" אמר. "פרסמנו מספר מחקרים שמראים שאנחנו יכולים לכוון את התאים למקום מסוים, וכך למנוע מתאי האדם להתמיין וליצור מוח אנושי".